התוכנית הלאומית לפתרונות דיור עבור עולים מאוקראינה ורוסיה, כוללת הקצאה מיידית של 200 יחידות דיור ציבורי. הדירות לא ראויות כרגע למגורים והן ישופצו לטובת קליטת העולים. 186 דירות ישופצו בבתי גיל הזהב, יחד עם 720 נכסים נוספים ברחבי הארץ. 1,106 דירות שנמצאות בבעלות משרד הבינוי והשיכון יוקצו לקליטת העליה.

בפורום הדיור הציבורי מתפלאים על המהלך. בישראל יש כ-32 אלף זכאים שממתינים לדיור ציבורי, אומרים בפורום, וחלקם ממתינים לקבל דירה כ-10 שנים. חלק מהממתינים הם עולים מאותן מדינות, ומשרד הבינוי והשיכון טוען כל הזמן שחסרות דירות למגורי הזכאים. יתרה מכך, רק לפני כשלושה חודשים היה ניסיון לפנות כ-1,100 משפחות, שהיו נזרקות לרחוב אלמלא מאבק עיקש של פעילים חברתיים.

הפגנה של פעילי דיור ציבורי. "מחר הממשלה יכולה להחליט שאני לא זכאית לסיוע בשכר דירה, ואני נזרקת לרחוב" (צילום ארכיון: דוד טברסקי)

"במשך שנים אמרו לנו שאין דירות, ופתאום יש המון דירות"

אחת מהממתינות לדיור ציבורי, היא אורלי ביטון (50), שנמצאת ברשימה מ-2017. היא אם חד הורית לארבעה ילדים, חולה אונקולוגית ועובדת בחצי משרה כמזכירה, ובינתיים שוכרת דירה בבת ים, מקבלת סיוע בשכר דירה, וקורסת תחת העול הכלכלי.

"מחר הממשלה יכולה להחליט שאני לא זכאית לסיוע בשכר דירה, ואני פשוט נזרקת לרחוב, כי אין לי איך לשלם", היא אומרת ל'דבר'. בעל הדירה כל הזמן מאיים שהוא רוצה להעלות את שכר הדירה. זה לא מעניין אותו מה המצב שלך".

ביטון היא חולה לא יכולה לעבוד במשרה מלאה, וכמוה יש אלפי נכים, קשישים, חולים, בעלי מוגבלויות ועוד. גם אילו רצתה לעבוד מעט יותר מזה, הייתה מאבדת את הזכאות לסיוע בשכר דירה ואת מקומה ברשימת ההמתנה לדיור ציבורי.

אורלי ביטון. "הפליטים עברו תופת וצריך לדאוג להם, אבל אמהות חד הוריות, נפגעי ונפגעות אלימות, נכים, קשישים, חולים, צריכים את הדירות לא פחות" (צילום: אלבום פרטי)

"אסור לי להרוויח מעל משכורת מסוימת, להיות זכאית להבטחת הכנסה, ואם אני לא זכאית במשך שנתיים אני לא נכנסת לרשימה", היא מסבירה. "את כל הזמן בלחץ שלא תרוויחי עוד כמה שקלים ותאבדי את הזכאות, אי אפשר להרים את הראש מעל המים. שלוש מבנותיי מתחת לגיל 21, וכשהקטנה שלי תגיע לגיל 21 אני עלולה לאבד את הזכאות ולמצוא את עצמי ברחוב, ואם יש לך שני ילדים ולא שלושה, את בכלל לא זכאית להיכנס לרשימת ההמתנה".

"הסיוע בדיור הוא סיוע זמני, לא קבוע. לצערי כל פעם משרד השיכון מחליט על קריטריונים שונים, וזה להיות תחת החרב כל הזמן. אנשים שחיים בדיור ציבורי גם לא בטוחים, המדינה מוציאה כאלה שגרים בדיור ציבורי הרבה זמן לטובת אלה שממתינים.

לדבריה, הפליטים והעולים לא אשמים במצב. "הם עוברים תופת וצריך לדאוג להם", היא אומרת, "אבל הממשלה צריכה לקחת אחריות ולתת תוכנית לטווח הארוך עבור כולם: אמהות חד הוריות, נפגעי ונפגעות אלימות, נכים, קשישים, חולים, הם צריכים את זה לא פחות.

"יש יותר מ-950 דירות שנמצאות במצב רעוע ולא ראויות למגורים. למה לא שיפצתם את הדירות האלה כל השנים? יש כסף, יש תקציב, למה לא דאגתם לשפץ ולתת לתור הממתינים? אנשים מפחדים להיזרק לרחוב. זה מצב חירום. הבטיחו לנו ממשלה חברתית שתפעל למען האזרחים. עכשיו אנחנו רואים שיותר ויותר קשה לשרוד פה".

"זו מדיניות קבועה, של כל הממשלות. גם הקודמת, גם זאת"

"זה סיפור שחוזר על עצמו", אומרת כרמן אלמקייס עמוס, שנאבקת במדיניות הדיור הציבורי כבר מעל לעשור, והייתה שותפה, עם תנועת 'שוברות קירות' שייסדה, גם במאבק העיקש בפינוי 1,100 משפחות מדירות עמידר לפני כשלושה חודשים.

"לפני כמה שנים היינו בפינוי של אישה מיבנה", היא מספרת. "פינו אותה וסגרו את הבית בלבנים והיא שמה אוהל בגינה. בצהריים הביאו מישהי אחרת לראות את הדירה. הן פגשו אחת את השנייה, והתנצלו אחת בפני השנייה.

כרמן אלמקייס עמוס. ״מדיניות קבועה של כל הממשלות״ (צילום: רעות גיא)

"זה סיפור עצוב, כי זה בדיוק מה שהמדינה עושה פעם אחר פעם, היא גורמת לאנשים להיאבק על הפירורים שהיא זורקת להם. זו מדיניות קבועה, של כל הממשלות. גם הקודמת, גם זאת. שוב, במקום להגדיל את המלאי ושיהיו דירות לכולם, זורקים פירורים. לא ניתן שישסו אוכלוסיות נזקקות אחת בשנייה".

לדבריה, הטענות על כך שהדירות לא ראויות למגורים ושאין תקציב לשפץ אותן הן לא חדשות. "פתאום מצאו תקציב", היא אומרת, "הם חושבים שאנחנו מטומטמות".

"המדינה לא עושה דבר למען הדיור הציבורי בשגרה"

דני גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי, מכיר את המאבק מקרוב. רק לפני כשלושה חודשים מנע, יחד עם פעילים מארגונים נוספים, את זריקתם של כ-1,100 איש מהדיור הציבורי לרחוב, בשל אותו "מחסור".

"פתאום גילו שיש דירות הרוסות בדיור הציבורי והם רוצים לשפץ ולתת אותן לעולים, בלי תור", הוא אומר ל'דבר'. מדובר ב-200 דירות כאלה שישפצו בתקצוב של 20 מיליון שקלים מתקציב המשרד, נוסף על עוד דירות שהופקעו מהדיור הציבורי שגזלו מעמותות וגרעינים תורניים ודירות מהמאגר הרגיל, שהיו אמורות להגיע לקשישים.

"כל זה כשרק לפני שלושה חודשים רצו לפנות 1,100 משפחות מהדיור הציבורי בטענה שהם פלשו לדירות, והצלחנו לעצור את זה בשיניים. פתאום מגלים שיש דירות ואין בעיה. זו הזיה".

דני גיגי. "לא נכנס שום תקציב חדש, ועוזרים לעולים על חשבון האנשים הכי עניים במדינה" (צילום: יוסי זמיר)

גיגי מסביר שלפי רישומי העמותה, 27 אלף מתוך 32 אלף ממתינים לדיור ציבורי, הם עולים בעצמם, חדשים וותיקים. 19 אלף מהם קשישים וניצולי שואה. יש אנשים שממתינים גם 7, 8 ו-10 שנים לדיור ציבורי. "כבר התחילו לשפץ חלק מהדירות", הוא אומר. "ומאיפה בא תקציב השיפוצים? האם זה בא על חשבון תקציב השיפוצים שיועד לשפץ דירות לממתינים? לא נכנס שום תקציב חדש, ועוזרים לאנשים האלה על חשבון האנשים הכי עניים במדינה".

הוא דורש תוכנית מערכתית לשיקום הדיור הציבורי כולו, כדי שתהיה תקווה לשאר הממתינים. "הבעיה היא לא החלוקה בין עולים לבין ממתינים, הבעיה היא שהמדינה לא עושה דבר למען הדיור הציבורי בשגרה".

באירופה, הוא מוסיף, 12% מסך הדירות הן דירות ציבוריות, ואילו בישראל, רק 2%. "היה צריך להיות פה מאגר מספיק לא רק כדי לאפשר קליטת עלייה", הוא אומר, "אלא גם כדי לאפשר לחלשים בחברה, ואפילו לאנשים במעמד הביניים, לזכות לקבל דיור ציבורי. ככה זה עובד במדינה מתוקנת".

לדבריו, אם היו מקיימים רק תוכנית אחת מכל התוכניות שכבר עלו, המצב היה טוב בהרבה, ואף אחד לא היה צריך להמתין. "מספיק שהיו מקיימים את תוכנית 'לגור בכבוד' שדיברה ב-2017 על 7,500 דירות חדשות בשנה לדיור הציבורי, והיינו היום עם 40 אלף דירות בדיור הציבורי, היה פתרון גם לעולים וגם לכל התור".

תגובת משרד הבינוי והשיכון

"המשרד נרתם להכנות הממשלה לקליטה של עולים מאוקראינה ומדינות האזור כחלק ממבצע 'ערבות ישראל' ויישום החלטת הממשלה שאושרה לפני כשבועיים. במסגרת זו הוטלה על המשרד המשימה להשמשת דירות שנגרעו ממלאי הדיור הציבורי מפאת מצבם ההנדסי.

"מדובר בכ-530 דירות בכמה אזורים. כלל הפתרונות שהמשרד הציע הם תוספתיים, ולא מגיעים על חשבון ההשקעה שלנו במערך הדיור הציבורי. העולים יאוכלסו בדירות אלו לזמן קצוב, ומטרת המשרד היא שדירות אלו יתווספו למאגר הדיור הציבורי לאחר מכן.

"על פי תוכנית העבודה, דירות אלו לא היו אמורות לקבל תקציב לשיפוץ. אכלוס בדיור הציבורי הוא בהתאם לתעודת זכאות של משרד הבינוי והשיכון או משרד העלייה והקליטה, ובהתאם לכך קבעה הממשלה שהדירות יוקצו לתור הממתינים של משרד העלייה והקליטה.

"בנוגע לתקציבי שיפוץ לדיירי הדיור הציבורי, במסגרת התקציב השנתי כ-1,600 דירות ישופצו השנה – בשלבי ביצוע שונים. נוסף על כך, קיבל משרד הבינוי והשיכון תקציב תוספתי של כ-20 מיליון שקלים לצורך ביצוע 340 יחידות דיור שכבר שופצו למען אוכלוסיית דיירי הדיור הציבורי".