חברי צוות הטיפול במגפות במשרד הבריאות ממליצים לנטוש את האסטרטגיה של מניעת הדבקה בקורונה בגלים עתידיים באמצעות הגבלות פיזיות כמו בידוד, צמצום התקהלויות או התו הירוק.

בדיון הצט"מ שהתקיים לפני שבועיים, וסיכומו הועלה לאתר משרד הבריאות בשבוע שעבר, המליצו המשתתפים לפעול להגברת שיעורי ההתחסנות, למצות את השימוש באמצעים נוספים למניעת תחלואה קשה ולפתוח לכלל הציבור את האפשרות להתחסן במנה רביעית. המלצה נוספת היא להמשיך בחובת עטיית המסכות ולהגביר את המודעות והאכיפה בנושא.

בין הסיבות שמציגים חברי הצוות מצוינת גם מדיניות הממשלה בראשות בנט, שעד כה נמנעה ככל האפשר מהטלת הגבלות, ופסלה הצעות להחמרת הגבלות במהלך גלי הדלתא והאומיקרון, וכן קושי ליישם את ההגבלות. בסיכום הצוות נכתב ש"הדעות שהושמעו הציגו עמדה לפיה האמצעים הלא פרמקולוגיים מאבדים את היכולת הישימה לבצעם וניכר שבשלב זה אין רצון של מקבלי ההחלטות להוסיף הגבלות. לאור זאת, היעד של מניעת הדבקה אינו ישים".

עם זאת, בדיון הצוות נאמר שגל תחלואה נוסף, על אף שהסבירות להתרחשותו נמוכה, עלול לסכן אוכלוסיות פגיעות. ההערכה בקרב חברי הצוות היא שגל נוסף ייצור "עומס רב" על מערכת הבריאות, אך כזה שניתן לעמוד בו, ויש להיערך לכך.

"למרות ההיקף הגדול של הנדבקים בגל האחרון בישראל, עדיין קיימת אוכלוסייה עלילה (בסיכון לתחלואה קשה) גדולה, ובתוכה אנשים בסיכון לתחלואה קשה. ככל שתתרחש גם התפרצות נוספת שתוביל לגל נוסף (דבר שאינו ברור בשלב זה) בתרחיש הקשה יותר צפוי עומס רב אבל כזה שהמערכת תעמוד בו. לאור היקף המחלימים שהיו עד כה במדינת ישראל יש להיערך לתרחיש זה, הגם שפחות סביר שיתרחש."

חברי הצוות ציינו שבמדינות המערביות קיימת חזרה לשגרה בשורת מדינות בעולם, תוך שימור אמצעי ניטור והיערכות כמו חובת מסכות ובידודים בחלק מהמקומות. מדינות בודדות חזרו בהן מביטול חלק מהמגבלות בשלב זה.

בצוות אמרו שההבנה לגבי שיעור התחלואה החוזרת בהתפרצות הקרובה והאם היא תוביל לתחלואה קשה היא "סוגיה לא פתורה". בסיכום הדיון נכתב ש"זהו נתון שיש לעקוב אחריו ובהתאם לבחון את הצעדים שיינקטו בהמשך".

לאור ההמלצה לסגת ממניעת הדבקה, בצוות הדגישו את חשיבות הגברת ההתחסנות באוכלוסייה. "ההתחסנות היא הכלי היעיל ביותר למניעת תחלואה קשה ומוות", נכתב בסיכום, "יש להמשיך במאמץ ההסברה ובשכנוע האוכלוסייה. יש לגייס לצורך כך גם את הסגלים הרפואיים שתרומתם חיונית בעניין זה".

חיסון רביעי: ממליצים לאפשר לכולם

בדיון על מתן מנה רביעית של החיסון הוסכם על ידי כלל הדוברים שתוצאות הבטיחות והמועילות של המנה הרביעית מעידות על הצלחה. לפי הנתונים שהוצגו, מתן מנה רביעית הקטין עד פי חמש את התחלואה הקשה והתמותה ביחס למי שחוסן בשלוש מנות ונמצא בקבוצות הסיכון. המומחים טענו ש"הפרסומים בנושא מעבירים מסר מורכב והתוצאה היא שהמסרים אינם מובנים ואינם מעודדים התחסנות במנה רביעית. יש להגביר את המודעות הציבורית לחיסון אוכלוסיה זו שחצי ממנה איננה מחוסנת, כולל בקרב ציבור הרופאים."

המלצה נוספת של חברי הצוות היא לאפשר מתן מנה רביעית למי שמעוניין בכך שאינו נכלל בקבוצות הסיכון הגבוה למחלה קשה. בשלב זה ההמלצה למתן מנה רביעית לגילאי 60 ומעלה, מדוכאי חיסון, חולים עם מחלות רקע וצוותים רפואיים נותרה בעינה.

למצות את התרופות והטיפולים שמונעים תחלואה קשה

בנוסף נכתב ש"יש לשקול מיצוי טוב יותר של האמצעים למניעה של תחלואה קשה". אמצעים אלו כוללים את תרופות הפקסלוביד והמנופלביר, וכן חיסון פסיבי ב- Evusheld למדוכאי חיסון.

בדיון נאמר שהערכת הצוותים הרפואיים היא שטיפולי התרופות נגד קורונה לא ניתנים בהיקף נרחב דיו לחולים העונים לקריטריונים המתאימים. חלק מהחולים מקבלים באיחור. חברי הצוותים קוראים לפרסם את המידע בדבר המועילות של הפקסלוביד.

על תרכיב אבושילד נאמר שיש לבצע הסברה בקרב אנשי המקצוע (רופאים ואחיות) ולגייסם לעידוד קבוצת אוכלוסייה זו.