חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון הובא למנוחות היום (שלישי) בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפר סבא. גילאון הלך לעולמו ביום ראשון בגיל 65 אחרי אירוע מוחי שעבר. הוא כיהן כיו"ר סיעת מרצ, וכחבר כנסת מטעמה בשנים 2003-1999 ו-2021-2009.
מאות בני אדם הגיעו ללוותו בדרכו האחרונה, בהם נציגים של ארגוני נכים, פעילים חברתיים, חניכי תנועות נוער, מנהיגי עובדים ואנשי ציבור מכל קצוות הקשת הפוליטית. בטקס הקבורה שר הקהל את מילות השיר "אני מאמין" שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי.
לטקס הגיעו שר הבריאות ויו"ר מרצ ניצן הורוביץ, השרה מרב מיכאלי, השרים אלעזר שטרן ונחמן שי, יו"ר הכנסת מיקי לוי, חברי הכנסת יולי אדלשטיין וגדי יברקן מהליכוד, איתן גינזבורג מכחול לבן, מוסי רז ממרצ, חברי הכנסת לשעבר שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) ומיקי רוזנטל (העבודה) וגם יושבת ראש מרצ לשעבר זהבה גלאון.
אלמנתו, יהודית גילאון, ספדה לו: "ידענו אש, ידענו רעם של אהבה בת 50. אמרת תמיד שאתה צריך ללכת ראשון כשכל אהוביך סביבך. הסערות בינינו קצפו, ואתה הבאת שלום ופיוס. גם עכשיו בא לי לריב איתך שהזנחת את בריאותך כדי להציל את האנושות". היא הוסיפה: "אני לא יכולה לריב איתך, נשארתי לבד לפייס את עצמי".
עמרי גילאון, בנו של אילן: "לימדת אותנו כבר בגיל 5 ש'סור מרע ועשה טוב' זו לא רק מנטרה. היית לוחם האור שלי. היה לך האור הכי גדול שחוויתי בעולם הזה. והאור שלך נשאר כאן איתנו. עם ארבעת ילדיך וכל האנשים שכאן. אנחנו נגרש את החושך. ניצור עולם שאין בו קלגסים ואין בו שוד. להתראות אבא. אני מתגעגע וגאה".
"זה לא קל להיות כל כך אהוב וגם לעמוד על דעותיך"
יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ: "החיים הפוליטיים קשים, תובעניים, מתוחים. מלאים עימותים וריבים. זה גובה מחיר לא פשוט. אבל אילן ידע להכניס במאמץ המפרך הזה המון אהבה וחום. זה מה שייחד אותו בנוף הפוליטי והציבורי. החיוך, החיבוק, הנשיקה. זה לא רק פיזי. הוא היה תומך, מעודד, משרה ביטחון. אף פעם לא הרגשת שזה על תנאי, מזוייף, משחק של פוליטיקאים. אילן צחק על השמאל שאוהב את האנושות ושונא את האנשים".
"אילן אהב את האנושות ואהב את האנשים", הוסיף הורוביץ. "כמה אנשים יש בציבוריות שלנו כל כך אהובים? זה לא קל להיות כל כך אהוב וגם לעמוד על דעותיך הלא מתפשרות והמותקפות. אילן ידע גם להיאבק, לעשות מלחמות ולהתעמת. הוא לא היה איש של קוצי מוצי. אבל אצלו היה גם המון רגש חיובי, חיוכים, חום ונתינה. אילן היה הכי שמאלני. שמאלני בריבוע, פי אלף שמלאני. אבל גם אוהב חיים. חייו ביטאו את רעיונותיו. אחדות הרעיון והמעשה".
שרת התחבורה ויו"ר העבודה, מרב מיכאלי: "מגדלור זו מילה טובה. עבורי היה מצפן. כשהגעתי לפוליטיקה חיפשתי לכייל את עצמי, לדייק. הסתכלתי על אילן והוא היה כל כך חד ומדויק. אידיאלוג אבל לא דוגמטי. חשבתי להגיד שהיה רך אבל זה לא נכון. הוא היה אהבה. כל הזמן ובכל מקום, חוץ מכשניצב בפני רוע – ואז היה שואג. בכל גופו, בכל הכח".
יש שמגיעים לפוליטיקה בשביל כוח. אילן היה צינור בשביל הכוח", הוסיפה מיכאלי. "הוא לא לקח אותו לעצמו אלא העבירו לאחרים. כל הזמן לקח ונתן כוח לאחרים שנזקקו לו. רק אילן יכול היה ב-2017 לאסוף את כל סיעות הבית מקצה אל קצה להסכים על מתווה להעלאת קצבאות הנכות. הצוואה שצריכה להיות לנו היא להוציא לפועל את המתווה הזה".
תומר רזניק, מזכ"ל מרצ: "תמיד אמרת 'אני לא שמעון פרס, אני לא אשכח למות'. נזכרת למות מוקדם מדי. היית מחנך לא פחות מפוליטיקאי. מדריך. הקמת דור פוליטי צעיר שהאמין בך, נלחם עבורך. מודה לך שנתת לי לעבוד איתך. על ניצחונות, הפגנות וגם הפסדים. על זה שהסברת לי שאף מבחן אף פעם הוא לא המבחן הכי חשוב".
רונית שניר, מזכ"לית השומר הצעיר: "מעולם לא הפסקת להיות מדריך בשמו"צ. היית עבורנו מישהו לשאת אליו עיניים. אף פעם לא ראית בעצמך דמות מופת. תמיד אחד משלנו. נכון להגיע להיפגש, להופיע בהפגנות. אמרת תמיד שיש צדק ואת הצדק צריך לעשות. על האדם יש להילחם. לימדת אותנו שכשפיך ולבך שווים, כשערכים מובילים אותך, אפשר לגעת בכל אדם. שיעור ענק על איך אפשר להיות נבחר ציבור".
יובל ואגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל: "אילן, קשה לתפוס שצריך לדבר עליך בלשון עבר. באתי כדי שכולם ישמעו מה אתה עבורנו. כמה השפעת על החיים של מיליון וחצי אנשים עם מוגבלות וקשישים. אין ספור פגישות ושעות עבודה על כל תקנה וחוק. השקעת ללא גבולות. אנחנו מאוד מעריכים את זה. בזכותך מתאפשר לנו לחיות טוב יותר ולהשתלב בחברה בישראל".
