כשוולדימיר פוטין הודיע על פלישה לאוקראינה, המלחמה נראתה רחוקה מאוד משטח רוסיה. אבל בתוך ימים ספורים הסכסוך עבר למגרש הביתי שלו, לא עם טילי שיוט ופגזים אלא בצורת סנקציות חסרות תקדים ובהיקף לא צפוי מצד ממשלות המערב ופגיעות כלכליות מצד תאגידים פרטיים.

שלושה חודשים אחרי הפלישה ב-24 בפברואר, אזרחים רוסיים רבים מסוחררים עדיין מהמכות האלה לפרנסתם ולרגשותיהם. קניוני הענק במוסקבה הפכו למרחבים מאיימים מלאים בחנויות סגורות שהופעלו פעם על ידי רשתות מערביות.

הבידוד המתגלגל של רוסיה

מקדונלד'ס, שפתיחת הסניף הראשון שלה ברוסיה ב-1990 הייתה תופעה תרבותית, נוחות נוצצת ומודרנית שנחתה במדינה אפרורית עם מגוון דל של אפשרויות, הפסיקה לחלוטין את פעולתה ברוסיה בתגובה לפלישה לאוקראינה. איקאה, התגלמות הרעיון של נוחות מודרנית ושווה לכל כיס, השעתה את פעילותה במדינה. מאות אלפי משרות שנחשבו לבטוחות הועמדו תוך זמן קצר בסימן שאלה.

גם שחקניות תעשייתיות מרכזיות, בהן ענקיות הנפט BP ושל ויצרנית הרכב רנו, עזבו את המדינה למרות השקעות ענק שביצעו בה. של העריכה שתפסיד כ-5 מיליארד דולר בניסיון להיפטר מהנכסים הרוסיים שלה.

בזמן שהחברות הרב לאומיות עזבו את רוסיה, אלפי רוסים שיש להם את האמצעים לעשות זאת ברחו גם הם, חוששים מצעדים חדשים של הממשלה שקשרו את המלחמה למה שראו כהידרדרות למשטר טוטליטארי. גברים צעירים ברחו גם מחשש שהקרמלין יטיל גיוס חובה.

אבל כעת היציאה מרוסיה הפכה לקשה הרבה יותר. 27 מדינות האיחוד האירופי, יחד עם ארצות הברית וקנדה, אסרו על טיסות מרוסיה ואליה. הנסיעה לטאלין בירת אסטוניה, פעם יעד חופשה נוח במרחק 90 דקות טיסה ממוסקבה, הפכה למסע של 12 שעות לפחות דרך איסטנבול.

אפילו האפשרות להצצה עקיפה אל מחוץ לגבולות המדינה, דרך האינטרנט והרשתות החברתיות, צומצמה משמעותית עבור הרוסים. הממשלה חסמה בחודש מרץ את פייסבוק ואינסטגרם, למרות שאפשר לעקוף את החסימה עם VPN, וסגרה את הגישה לאתרי חדשות זרים בהם ה-BBC, שתי תחנות רדיו שמפעילה ממשלת ארה"ב (קול אמריקה ורדיו אירופה החופשית/רדיו חירות) ושידורי הטלוויזיה והרדיו של דויטשה ולה הגרמנית.

אחרי שהרשויות ברוסיה העבירו חוק שמטיל עד 15 שנות מאסר על ידיעות שכוללות "פייק ניוז" לגבי המלחמה, כלי תקשורת עצמאיים רבים במדינה סגרו את שעריהם או הודיעו על הפסקת פעילות זמנית. אלה כוללים את תחנת הרדיו הד מוסקבה והעיתון נובאיה גאזטה, שהעורך שלו דמיטרי מוראטוב היה אחד מחתני פרס נובל לשלום בשנה שעברה.

השחיקה הנפשית של החברה הרוסית

המחיר הפסיכולוגי של מדיניות הדיכוי, ההגבלות והאפשרויות המצטמצמות עלול להיות גבוה עבור אזרחים מהשורה, אבל קשה יהיה למדוד אותו. למרות שמספר סקרי דעת קהל ברוסיה מראים תמיכה איתנה במלחמה באוקראינה, התוצאות קרוב לוודאי מעוותות בגלל משיבים שמעדיפים שלא לחשוף את דעותיהם האמיתיות.

אנדריי קולסניקוב ממרכז קרנגי מוסקבה, מכון מחקר לנושאי מדיניות פנים וחוץ, כתב לאחרונה בפרשנות שפרסם ש"כניעוּת אגרסיבית" אוחזת כעת את החברה הרוסית ושהשחיקה בקשרים החברתיים עלולה להאיץ.

"השיח הולך ומתרחב. אתה יכול לקרוא לבן ארצך, אזרח כמוך שיש לו במקרה דעות שונות, 'בוגד' ולהחשיב אותו לאדם נחות", כתב. "אתה יכול, כמו רוב בעלי התפקידים הבכירים בממשלה, לדון בנוחות וברוגע באפשרות של מלחמה גרעינית. זה משהו שבהחלט לא היה מותר לעשות בתקופת המתיחות הגרעינית של המלחמה הקרה, כששני הצדדים הבינו שמלחמה כזאת תגרור אחריה נזק בלתי נתפס".

"כעת, ההבנה הזאת נחלשת", הוסיף. "וזה סימן נוסף לאסון האנתרופולוגי מולו ניצבת רוסיה".

הקיץ הקשה שמחכה לכלכלה הרוסית

בימים הראשונים של המלחמה הרובל הרוסי איבד כמעט חצי מערכו. אבל המאמצים של הממשלה לחזק אותו הביאו את המטבע המקומי לרמה גבוהה יותר מזו שנרשמה לפני הפלישה.

בכל מה שקשור לפעילות כלכלית "הסיפור אחר לגמרי", אמר כריס וויפר, אנליסט ותיק של הכלכלה הרוסית בחברת ייעוץ עסקית.

"אנחנו רואים כעת הדרדרות בכלכלה במגוון רחב של מגזרים. חברות מזהירות שהמלאי שלהן אוזל וממחסור בחלקי חילוף. חברות רבות העבירו את העובדים שלהן להעסקה במשרה חלקית ואחרות מתריעות שהן יצטרכו להפסיק לגמרי לעבוד", אמר לסוכנות הידיעות איי.פי. "אז יש פחד אמיתי שהאבטלה תעלה בחודשי הקיץ, שתהיה צניחה משמעותית בצריכה, במכירות הקמעונאיות ובהשקעות".

לדברי וויפר, הרובל החזק יחסית, מעודד ככל שהוא נראה בעיניים רוסיות, מציב איום גם על התקציב הלאומי.

"ההכנסה שלהם מגיעה במטבע זר מהמדינות אליהן הם מייצאים, והתשלומים שלהם מתבצעים ברובלים. אז ככל שהרובל חזק יותר כך יש להם פחות כסף להוציא בפועל", הסביר. "זה גם הופך את הייצוא הרוסי לתחרותי פחות, כי המחירים שלהם גבוהים יותר בשוק העולמי".

ככל שהמלחמה מתארכת, יותר חברות עלולות לעזוב את רוסיה. לפי וויפר, חברות שעד עכשיו רק השעו את הפעילות שלהן במדינה עשויות לחזור אליה אם תוכרז הפסקת אש ויושג הסכם שלום עם אוקראינה. אבל לטענתו, יכול להיות שחלון ההזדמנויות הזה מתחיל להיסגר".

"אם תסתובב בקניונים במוסקבה, תוכל לראות שחנויות בגדים רבות, של חברות מערביות, פשוט שמו סורגים. המדפים שלהן עדיין מלאים, האור עדיין דולק. הן פשוט לא פתוחות", אמר. "אז החברות האלה לא יצאו לגמרי מרוסיה, הן מחכות לראות מה יקרה הלאה".

לדברי וויפר, בקרוב יופעל לחץ על החברות האלה לפתור את מצב הביניים של העסקים שלהן ברוסיה. "הגענו לשלב בו הזמן של החברות מתחיל לאזול", אמר, "או אולי פשוט הסבלנות שלהן".