תרופת הפקסלוביד למניעת סיבוכי קורונה באוכלוסיות סיכון הפחיתה ב-81% את הסיכון לתמותה מקורונה, וב-67% את הסיכון לאשפוזים בקרב חולי קורונה בני 65 ומעלה – כך עולה ממחקר שנערך בשירותי בריאות כללית. בקבוצת המטופלים בגיל 40 עד 65, לא נצפתה תועלת של הטיפול בהפחתת שיעורי האשפוזים והתמותה.
המחקר מתייחס למטופלים במהלך גל האומיקרון, ולפי הודעת כללית הוא אחד המחקרים המקיפים שנעשו עד כה בנוגע ליעילות השימוש בפקסלוביד, אחת הטיפולים היחידים לקורונה שניתנים באמצעות גלולה ופותח על ידי חברת פייזר.
צוות החוקרים בכללית ניתח בשיטות סטטיסטיות מתקדמות נתוניהם של מטופלי כללית על מנת לבחון את יעילות קבלת התרופה. החוקרים בדקו יעילות במניעת אשפוזים ותמותה ממחלת הקורונה בקרב מטופלים בגילאי 40 ומעלה, שאומתו כחיוביים לקורונה אשר נמצאים באוכלוסיות סיכון לתחלואה קשה.
109 אלף נחקרים
זן האומיקרון הוביל לגל ההדבקה עולמי נרחב ולתחלואה באוכלוסיות נרחבות, תחלואה שברובה הייתה קלה וללא סיבוכים משמעותיים, אך במהלך גל האומיקרון, אושפזו ואף נפטרו חולים רבים כתוצאה מסיבוכי ההדבקה בנגיף. בסוף דצמבר 2021, אישר ה- FDA לשימוש בארצות הברית את התרופה האנטי וויראלית פקסלוביד, מהראשונות שאושרו לשימוש כגלולה, לטיפול בחולי קורונה קלים-בינוניים, הנמצאים בסיכון לפתח תחלואת קורונה קשה. התרופה ניטלת במשך חמישה ימים, והיא ניתנת סמוך למועד התשובה החיובית לבדיקת הקורונה.
המחקר עקב אחר כלל בני 40 ומעלה, מטופלי כללית, שהוגדרו כאוכלוסייה בסיכון, והשווה את שיעורי האשפוזים והתמותה מקורונה באוכלוסייה שקיבלה טיפול בפקסלוביד מול האוכלוסייה שלא טופלה בתרופה. המעקב בוצע במהלך גל האומיקרון, בין התאריכים 9 בינואר, היום הראשון שבו הוצעה התרופה למטופלי הכללית, ועד ל-10 במרץ 2022.
החוקרים סקרו נתונים של 109,213 מטופלי כללית בני 40 ומעלה שהוגדרו כאוכלוסייה בסיכון לפיתוח מחלת קורונה קשה. אלה חולקו לשתי קבוצות, החולים שטופלו בפקסלוביד, והחולים שלא טופלו בתרופה. שיטת המחקר כללה תיקנון רב-משתני עבור מגוון גורמי סיכון, על מנת לנטרל הטיות אפשריות שיכלו לנבוע מפערי גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי או תחלואה נלווית בין האוכלוסיות. לפי הכללית, גודל הקבוצה הרחב ביותר אפשר הערכה מדויקת של הקשר שבין קבלת הטיפול בפקסלוביד לבין שיעורי האשפוזים והתמותה הנובעים מתחלואה בקורונה, וכן אפשר הערכת תוצאים אלה בחלוקה לקבוצות גיל שונות.
הגיל הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 60, כאשר 39% היו בגיל 65 ומעלה. 78% מאוכלוסיית המחקר חוסנו לקורונה, או שהחלימו מהדבקה קודמת לפני תחילת המחקר.
"כשנוכחנו שגם המחוסנים נדבקים, עלה הצורך בקו הגנה נוסף לאוכלוסייה בסיכון גבוה"
ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בקהילה בכללית, אמר בעקבות המחקר: "עם פרוץ הגל החמישי שנבע מזן האומיקרון של וירוס הקורונה, נוכחנו לדעת שגם המחוסנים באופן מלא כנגד הווירוס, נדבקו בו בשיעורים גבוהים. על כן עלה הצורך במתן קו הגנה נוסף לאוכלוסייה הסובלת מתחלואה נלווית משמעותית, בהיותה בעלת סיכון גבוה להתאשפז עם מחלת קורונה קשה. לשמחתנו, מיד עם פרוץ ווריאנט האומיקרון התאפשר לנו לטפל בתרופה האנטי וויראלית החדשה שפותחה באופן ייעודי כנגד נגיף הקורונה, ולייעד אותה לאוכלוסייה הפגיעה ביותר."
לדברי ד"ר נצר, "תוצאות המחקר שערכנו מלמדות באופן חד משמעי כי תרופת ה- Paxlovid קשורה בצורה מובהקת בהפחתת הסיכון לאשפוזים ולתמותה מנגיף הקורונה, בבני 65 ומעלה הסובלים מתחלואה נלווית משמעותית. כפי שצפינו, נוכחנו לדעת שמחלת קורונה קשה התפתחה בשיעורים גבוהים ביותר בקרב אוכלוסיית סיכון שהייתה ללא הגנה חיסונית כלל כנגד הקורונה, הן על ידי חיסונים או על ידי הדבקה קודמת. מהתוצאות של המחקר עולה כי החלטת משרד הבריאות לאפשר את הטיפול הצילה חיים רבים בישראל, עם ירידה של פי 5 בסיכון לתמותה, באוכלוסייה שמעל גיל 65 עם גורמי הסיכון".
המחקר נערך על ידי צוות חוקרים בכללית בשיתוף הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב והמעבדה למקסימיזציה של תוצאי בריאות במכללת ספיר. הוא בוצע על בסיס מאגרי המידע הממוחשבים של כללית, בהתאם לאישור ועדת הלסינקי המוסדית.
ממצאי המחקר נמצאים כעת בהליך בקרת עמיתים של כתב עת רפואי והועלו על ידי החוקרים לאתר Research Square, על מנת שלא לעכב את החשיפה העולמית לתוצאות המחקר, ולאפשר למקבלי ההחלטות בישראל לעיין בנתונים בבואם לדון בהמשך אישור של רכש התרופה, והחשש מגלי הדבקה עתידיים אפשריים.
