דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
31.4°תל אביב
  • 30.9°ירושלים
  • 31.4°תל אביב
  • 30.1°חיפה
  • 31.5°אשדוד
  • 35.4°באר שבע
  • 41.6°אילת
  • 36.8°טבריה
  • 31.9°צפת
  • 33.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

העצים הנכחדים של ניגריה

Logger, Komiyo Ikuejamoye, arranges logs on the river in Ipare, Ondo State, Nigeria, October 11, 2021. After felling the trees and cross-cutting them, the loggers pull the logs out of the flooded forest floor onto the river, where they will eventually be hammered into rafts, ready for transportation to Lagos state. REUTERS/Nyancho NwaNri
חוטב העצים קומיו איקוג'מויה אוסף בולי עץ באונדו, ניגריה, לקראת הובלתם הימית לבירה לאגוס (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

עולם הולך ונעלם: עשירית מהעצים בניגריה נכרתו ב-20 השנים האחרונות, אבל תעשיית העץ הבלתי חוקית ממשיכה לשגשג | כתבה מצולמת

עמוק ביער בכפר איבוטי איפרי בניגריה, אגבונטולווה מריגי מודד את גובהו של עץ מהגוני, חותך אותו במיומנות בגרזן ובמצ'טה, וכשבול העץ נופל בקול פיצוח, הוא סורק את היער ומחפש את העץ הבא.

אגבונטולווה מריגי. הוא יודע שכריתת העצים מזיקה לסביבה, אבל עוסק בה למחייתו (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
אגבונטולווה מריגי. הוא יודע שכריתת העצים מזיקה לסביבה, אבל עוסק בה למחייתו (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

סביבו, הגזעים הגדועים ביער הבוצי הם מצבה לעצים הגבוהים שניצבו שם, ונעלמים במהרה בגלל כריתת יערות בלתי חוקית במדינת אונדו בדרום מערב ניגריה.

כריתת העצים לצורך פינוי אדמה חקלאית או לשימוש במשק האנרגיה, שגדל עם צמיחת האוכלוסייה במדינה, מסכנת את יערות ניגריה.

מריגי משיט את העצים שאסף כדי להרכיב מהם רפסודה שתתחבר לספינת גרר (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
מריגי משיט את העצים שאסף כדי להרכיב מהם רפסודה שתתחבר לספינת גרר (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

הנשיא מוחמדו בוהרי אמר בוועידת האקלים באבידג'ן, חוף השנהב ב-9 במאי שניגריה ייסדה קרן נאמנות להגנת היערות ושיקומם. זה עלול לא להספיק למדינה, שממשיכה לאבד את השטחים הירוקים שלה במהירות עצומה.

"שמירת היערות היא שמירה על עצמנו. כשאנחנו הורסים יערות, אנחנו הורסים את האנושות", אמר פמי אובדון, שאחראי על ניהול היערות במשרד החקלאות של אונדו.

מריגי אוסף עוד בול עץ. "בתקופת האדם הקדמון היו לנו עצים גדולים, אבל כיום מה שיש לנו זה רק עצים קטנים, ואנחנו אפילו לא נותנים להם לגדול לפני שאנחנו כורתים אותם" (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
מריגי אוסף עוד בול עץ. "בתקופת האדם הקדמון היו לנו עצים גדולים, אבל כיום מה שיש לנו זה רק עצים קטנים, ואנחנו אפילו לא נותנים להם לגדול לפני שאנחנו כורתים אותם" (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

מריגי יודע זאת היטב, אבל הוא עושה זאת למחייתו. "פעם יכולנו לכרות 15 עצים ביער אחד. עכשיו, אם אנחנו מצליחים למצוא שניים, זו ברכה עבורנו", אומר מריגי, 61, אב לשניים.

בין 2001 ל-2021, ניגריה איבדה 11.4 מיליון דונמים של עצים, כ-11% מהיערות בשטחה. לפי משמר היערות הגלובלי, הנזק שווה ערך ל-587 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני שנפלט לאוויר.

העיר איפרי. ניגריה איבדה 11.4 מיליון דונמים של עצים מ-2001 (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
העיר איפרי. ניגריה איבדה 11.4 מיליון דונמים של עצים מ-2001 (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

"אנחנו לא ישנים בלילה. אנחנו שומרים שהעצים לא יתנתקו מספינת הגרר", אמר מריגי. הספינה עוצרת בכמה תחנות כדי להעלות חוטבים נוספים עם בולי העץ שאספו. כל ספינה יכולה לשאת אלפי רפסודות, שכל אחת מהן מורכבת מכ-30 בולי עץ.

אחרי כריתת העצים, מריגי מסמן אותם כדי להבהיר לחוטבים האחרים שהם בבעלותו. העצים מועברים דרך נהרות ונחלים לבירת ניגריה לאגוס.

אלוורו, קפטן ספינת הגרר, קושר אליה את הרפסודות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
אלוורו, קפטן ספינת הגרר, קושר אליה את הרפסודות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
שיירת רפסודות בדרך ללאגוס. "אנחנו נשארים ערים בלילה כדי לשמור שהעצים לא יתנתקו מהספינה" (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
שיירת רפסודות בדרך ללאגוס. "אנחנו נשארים ערים בלילה כדי לשמור שהעצים לא יתנתקו מהספינה" (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

"בתקופת האדם הקדמון היו לנו עצים גדולים, אבל כיום מה שיש לנו זה רק עצים קטנים, ואנחנו אפילו לא נותנים להם לגדול לפני שאנחנו כורתים אותם", אמר מריגי.

חודשים אחרי כריתת העצים, מריגי חוזר ליער כדי לאסוף אותם ולבנות מהם רפסודות. יש לו יותר מ-40. הוא שכר ביחד עם חוטבי עצים נוספים ספינה שתוביל אותם לבירה.

מריגי בדרך ללאגוס. סככת העץ אמורה לשמור עליו מפני הגשם (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
מריגי בדרך ללאגוס. סככת העץ אמורה לשמור עליו מפני הגשם (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

על כל רפסודה יש סככות עץ מאולתרות שנועדו לשמור על מריגי ועל חבריו ממזג האוויר. הם מתחלקים באוכל, ושרים שירי עם כדי לעודד את רוחם.

החוטבים מובילים את העצים ללאגוס. שירי עם וארוחות משותפות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
החוטבים מובילים את העצים ללאגוס. שירי עם וארוחות משותפות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
שני נערים בדרך ללאגוס (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
שני נערים בדרך ללאגוס (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
שיירות מרחבי המדינה מגיעות ללגונה בלאגוס. כל רפסודה בנויה מכ-30 בולי עץ, וכל ספינת גרר יכולה להוביל אלפי רפסודות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
שיירות מרחבי המדינה מגיעות ללגונה בלאגוס. כל רפסודה בנויה מכ-30 בולי עץ, וכל ספינת גרר יכולה להוביל אלפי רפסודות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)

המסע של מריגי מסתיים בלגונה בלאגוס, שבה הרפסודות מאונדו ומאזורים אחרים במדינה נאספות, מעובדות במנסרות ונמכרות לשימושים שונים.

עובדים גוררים את בולי העץ שהובאו ללאגוס למנסרות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
עובדים גוררים את בולי העץ שהובאו ללאגוס למנסרות (צילום: REUTERS/Nyancho NwaNri)
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!