ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד הודיעו הערב (שני) שיקדמו את הקדמת הבחירות ומינוי יאיר לפיד לראש ממשלת המעבר. זו תהיה הפעם החמישית שנערכות בישראל בחירות בתוך שלוש וחצי שנים, מאפריל 2019 עד ככל הנראה, ספטמבר 2022. כך תיראה התקופה שעד בחירות 2022:

העברת חוק לפיזור הכנסת

לפי החוק, הכנסת נבחרת לכהונה של ארבע שנים, ובנסיבות מסוימות זמן כהונתה אף יכול להתארך לכמעט חמש שנים, מכיוון שעל הבחירות להיערך בחודש נובמבר של השנה הרביעית שחלפה מאז הבחירות הקודמות. הדרך להקדים את הבחירות היא באמצעות העברת חוק לפיזור הכנסת, או במקרה שהכנסת לא מצליחה להעביר את תקציב המדינה עד סוף מרץ של שנת התקציב החדשה, ואז היא מתפזרת אוטומטית.

חוק לפיזור הכנסת הוא חוק שעובר תהליך חקיקה רגיל, אך לשם אישורו נדרשת תמיכה של רוב חברי הכנסת, כלומר, 61 חברי כנסת או יותר. ההצעה תידרש לעבור בקריאה טרומית, בקריאה ראשונה ובקריאה שנייה ושלישית, וביניהן ייערכו עליו דיונים בוועדת הכנסת. אם הקואליציה תבחר לקדם את התהליך באופן מזורז, ניתן לסיים את כל הליך החקיקה בתוך יום או יומיים.

מאז כינון הכנסת הנוכחית הוגשו 10 הצעות חוק פרטיות לפיזור הכנסת, מטעם חברי כנסת מהליכוד, ש"ס, יהדות התורה והרשימה המשותפת, וכן מטעם ח"כ מוסי רז ממרצ עוד לפני כינון הממשלה הנוכחית. כלל ההצעות עדיין לא הובאו להצבעה בקריאה טרומית. לפי דברי בנט ולפיד, הם צפויים להגיש הצעת חוק נוספת. לאחר העברת ההצעות בקריאה טרומית, הן יאוחדו לחוק אחד שיובא לבסוף להצבעה הסופית.

מתי ייערכו הבחירות הבאות?

לפי חוק יסוד הכנסת, חוק לפיזור הכנסת צריך לקבוע תאריך לבחירות חדשות, עד חמישה חודשים מאישורו הסופי. מקובל שהתאריך הזה נקבע בהסכמה בין הסיעות.

החוק אינו מגדיר טווח זמן מינימלי לקיום הבחירות מרגע אישורו של חוק לפיזור הכנסת, אך לפי ועדת הבחירות המרכזית בדיונים קודמים על הקדמות בחירות, נדרשים לפחות 90 יום להיערכות. זאת בין היתר עקב הוראות חוקים אחרים הנוגעים לבחירות שמגדירים נקודות ציון כמו קביעת מיקומי הקלפיות או הגשת רשימות מועמדים, שצריכות לקרות בטווח זמן מסוים לפני הבחירות.

לכן, בהנחה תיאורטית שחוק לפיזור הכנסת יאושר ברביעי השבוע, ה-22 ביוני, המועד המינימלי המקובל לעריכת בחירות (90 יום) הוא יום שלישי, ה-20 בספטמבר, והמועד המאוחר ביותר הוא יום שלישי, ה-22 בנובמבר. מועד הבחירות יושפע כנראה מחגי תשרי: ערב ראש השנה יחול ביום ראשון, ה-25 בספטמבר; חג הסוכות יסתיים בשני, ה-17 באוקטובר.

במקרה של פיזור הכנסת, החוק אינו מחייב לערוך את הבחירות ביום מסוים בשבוע, לעומת מצבים אחרים בחוק בהם נקבע שהבחירות ייערכו ביום שלישי. עם זאת רובן המוחלט של הבחירות מקום המדינה נערכו ביום שלישי, מלבד הבחירות הקודמות, לכנסת ה-23, שנערכו ביום שני עקב סמיכות למועדים רשמיים.

מי יוכל להצביע ולהתמודד בבחירות הבאות?

כל מי שיהיה בן 18 ביום הבחירות שייקבע יהיה זכאי להצביע, וכל מי שיהיה בן 21 יהיה זכאי להתמודד ולכהן בכנסת. עם קביעת תאריך הבחירות ייקבעו גם התאריכים של השלבים המקדימים לבחירות – רישום מפלגות חדשות ברשם המפלגות, הגשת רשימות מועמדים מטעם המפלגות ואישורן בוועדת הבחירות, פרסום פנקס הבוחרים ועוד.

מה יקרה בכנסת עד הבחירות?

לאחר שעבר החוק לפיזור הכנסת תקבע ועדת הכנסת את מועד יציאת הכנסת לפגרה. עד היציאה לפגרה, בדרך כלל שבוע או מספר ימים, הכנסת תפעל כרגיל, וניתן יהיה לקיים ישיבות מליאה, ועדות ולהשלים הליכי חקיקה שונים.

מרגע כניסת הכנסת לפגרה ועד הבחירות, לא תהיה פעילות במליאה ובוועדות מלבד מקרים חריגים. עם זאת, לכנסת שמורות כל הסמכויות הנתונות לה בחוק, כמו העברת חוקים או פיקוח על פעילות הממשלה.

בזמן הפגרה, כינוס מליאת הכנסת ייעשה רק לבקשת 25 חברי כנסת או לבקשת הממשלה באישור יו"ר הכנסת. קיום ישיבות ועדה ייעשה לבקשת הממשלה, יו"ר הוועדה או שליש מחברי הוועדה, ובהסכמת יו"ר הכנסת. בתקופה זו נהוג בכנסת להפעיל ועדת הסכמות עם ח"כ מהקואליציה וח"כ מהאופוזיציה שמחליטה בכל בקשה כזו, ורק אם הם אינם מגיעים להסכמה, ההכרעה עוברת ליו"ר הכנסת. המשמעות היא שניתן לכנס את המליאה והוועדות, אך מדובר בהליך מסורבל מאשר בתקופת העבודה הרגילה של הכנסת.

מה יקרה לחוקים שהיו על הפרק והממשלה התקשתה להעביר בכנסת, כמו תקנות יהודה ושומרון?

ניתן להעלות חוקים להצבעה, בכפוף להגבלות על דיוני המליאה והוועדות, גם בתקופת הפגרה, למשל החוק שמסדיר את פיצויי בעלי העסקים על גל האומיקרון שעדיין לא הועברו.

תקנות יהודה ושומרון, שמסדירות את מעמד אזרחי ישראל שמתגוררים ביהודה ושומרון, יוארכו אוטומטית. עד לאחר הבחירות. זאת מכיוון שמדובר בחוק קיים, שהכנסת נדרשה לאשר את הארכת התוקף שלו, אך לא נמצא לכך רוב. לפי חוק יסוד הכנסת, חוקים שהתוקף שלהם פג בזמן שהכנסת בפגרת בחירות, תוקפם יוארך עד לאחר הבחירות. תקנות יהודה ושומרון יפקעו ב-30 ביוני, כלומר, כדי שהן יוארכו יהיה צריך להשלים את החקיקה לפיזור הכנסת עד אז.

מהן סמכויות הממשלה בתקופה שעד הבחירות?

במצב שבו הבחירות הוקדמו מכוח חוק לפיזור הכנסת, הממשלה נחשבת לפי החוק לממשלה רגילה, מאחר שהיא זכתה לאמון הכנסת, זאת בניגוד למצב בו הממשלה התפטרה, או לכהונת הממשלה היוצאת לאחר הבחירות כשעדיין לא מונתה ממשלה חדשה.

עם זאת, הפסיקה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה לאורך השנים קבעו הגבלות שונות על פעילות הממשלה בתקופת בחירות ומכאן מקור הביטוי לפי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "'מתחם הסבירות' של ממשלת מעבר הוא צר יותר, ועל הממשלה והשרים לנהוג באיפוק, אלא אם קיים צורך חיוני בעשייה. מגבלות ספציפיות קיימות לגבי מינויים בתקופת בחירות ו"כלכלת בחירות", כלומר העברת תקציבים ומתן הבטחות להעברות תקציבים בסמוך לבחירות".

למה יאיר לפיד ימונה לראש הממשלה?

לפי חוק יסוד הממשלה, במקרה של ממשלת חילופים (רוטציה) כמו ממשלת בנט-לפיד, ראש הממשלה החלופי ימונה מיידית לראש הממשלה במקרה של העברת חוק לפיזור הכנסת, וזאת בתנאי שלפחות שניים מחברי הכנסת מסיעות שמזוהות עם ראש הממשלה המכהן תמכו בחוק. במקרה הנוכחי, שבו ראש הממשלה המכהן וסיעתו הם היוזמים את החוק לפיזור הכנסת, התנאי מתקיים ולכן לפיד ימונה לראש הממשלה.

כמה זמן לפיד יכהן כראש הממשלה?

מרגע העברת החוק לפיזור הכנסת, עד לכינון ממשלה חדשה שתזכה לאמון הכנסת הבאה. אם לא תוקם ממשלה כזו וייערכו בחירות נוספות, לפיד ימשיך לכהן כראש ממשלת המעבר עד לבחירות.

כלומר, הזמן המינימלי לכהונתו של לפיד הוא כארבעה חודשים (בהתאם לתאריך הבחירות, ובתוספת הזמן המינימלי להכרזה על התוצאות, התייעצויות אצל הנשיא, השבעת הכנסת החדשה, מתן מנדט לחבר כנסת שירכיב את הממשלה והצבעה על הממשלה בכנסת). עם זאת, ייתכן שכהונתו תהיה ארוכה יותר. בנימין נתניהו כיהן כראש ממשלת מעבר במשך שנה וארבעה חודשים (בהן התקיימו שלוש מערכות בחירות), מדצמבר 2018 עד אמצע מאי 2020.

האם צפויים שינויים נוספים בממשלה?

לפי ההסכמים הקואליציוניים, החילופים בין בנט ולפיד, שנועדו להתקיים באוגוסט 2023, היו אמורים לגרור "סבב תיקים" בתוך הממשלה: גדעון סער אמור להיכנס למשרד החוץ במקום לפיד; איילת שקד אמורה להיכנס למשרד המשפטים במקום סער; ונפתלי בנט אמור להיכנס למשרד הפנים במקום שקד. עם זאת, לא ברור האם בכוונת ראשי המפלגות להתעקש על שינויים אלו. כדי לממש אותם יידרש אישור הממשלה, שלטובתו יידרש אישור של שני הגושים בממשלה – גוש בנט וגוש לפיד, וכן אישור של הכנסת, שבה לסיעות שמרכיבות את הממשלה אין רוב.

האם ניתן להימנע מבחירות?

באופן תיאורטי ישנה בחוק אפשרות נוספת, והיא הצבעת אי אמון קונסטרוקטיבי שתוביל להקמת ממשלת ימין בכנסת הנוכחית. אך בפועל, היכולת של הצעה כזו להתממש היא נמוכה ביותר, מכיוון שהיא דורשת להציג את רשימת שרי הממשלה החלופית להצבעה בכנסת וקבלת רוב של 61 חברי כנסת. האופוזיציה לממשלה הנוכחית כוללת מלבד מפלגות הימין והחרדים גם שישה חברי כנסת מהרשימה המשותפת, שלא צפויים לתמוך בממשלת ימין. לפיכך, כדי להקים ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית יידרשו מפלגות הימין באופוזיציה לגייס שישה חברי כנסת מהקואליציה שיתמכו בממשלה כזו (בנוסף על חברי הכנסת עידית סילמן וניר אורבך שעברו מהקואליציה לאופוזיציה).