הממשלה אישרה תכנית להפיכת ישראל למוקד טכנולוגיות אקלים. החלטת ממשלה שהתקבלה אתמול (ראשון), מבוססת על עבודת מטה בין משרדית כדי להאיץ את יצירתו של אקו-סיסטם חדשנות בטכנולוגיות אקלים (אקלים-טק) בישראל וגיוס אותן טכנולוגיות לסיוע בעמידה ביעדיה של ישראל סביב משבר האקלים.  

החלטת הממשלה לא מציבה יעדים ישירים לפעולות הממשלה, אלא לתוצרים שלהן בשוק הפרטי כמו: הכפלת מספר המחקרים היישומיים בתחום האקלים טק; הכפלת מספר הפטנטים בתחום; הכפלת מספר חברות ההזנק החדשות הקמות בכל שנה מ-55 ל-110 ב-2026; הגדלת מספר פרוייקטי הפיילוט המבוצעים על גבי תשתיות מדינה בשנה מ-35 ל-70 בשנת 2026, ועוד.

גישה זו זוכה להסכמה רחבה בממשלה. את עבודת המטה הכין צוות בין משרדי ברשות גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ליאור שילת, מנכ"ל משרד האנרגיה ומנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין.

הגישה מהדהדת את הכרזותיו של ראש הממשלה נפתלי בנט (ימינה) בוועידת האקלים בגלזגו, שם אמר: "אם בכוונתנו להשפיע באמת, עלינו להזיז את המחט, לתרום את מקור האנרגיה היקר ביותר של ישראל: האנרגיה והמוח של אנשינו. זה מה שמזין את החדשנות ואת כושר ההמצאה שלנו, זה המקום שבו ישראל יכולה לעשות שינוי אמיתי". במילים אחרות, תרומתה של ישראל לא תתמקד בהפחתת פליטות בישראל עצמה, אלא במציאת הפתרונות שניתן יהיה לאמץ בשאר העולם בקנה מידה גדול בהרבה. 

ראש הממשלה נפתלי בנט בוועידת האקלים בגלזגו (צילום: חיים צח /לע"מ)

החלטת הממשלה תתמקד בסיוע לחוקרים ומפתחים בשוק הפרטי באמצעות סביבת פעולה נוחה: קידום ומימון מחקר יישומי בתחומי האקלים; מהלכים דיפלומטיים לקידום מחקר משותף בנושא חדשנות אקלים; מימון וקידום חברות הזנק בתחומי האקלים-טק; הקמת קהילת חוקרים בתחום; שימוש בלוויינים לניטור שינויי אקלים, מפגעים סביבתיים, ולצורכי קבלת החלטות ומחקר יישומי; הקמת חממה טכנולוגית לקידום מיזמי טכנולוגיית אקלים; קרן פיילוטים למימון ניסוי והטמעת טכנולוגיות אקלים בישראל; הקמת צוות למעקב ובקרה שיפרסם אחת לשנה דו"ח שנתי שידווח לציבור על ההתקדמות הממשלתית.

ללא מנגנון הפצה ברור, השוק הפרטי צפוי להיכשל במיתון משבר האקלים

מיתון משבר האקלים היא משימה תלויית זמן תגובה. ככל שהאנושות תאחר להפחית פליטות, כך שינוי האקלים יהיה קשה יותר למיתון ולהסתגלות. הנחת העבודה של עידוד חברות הזנק מתבססת על כך שמנגנון התמריצים הכלכליים בשוק ידע להעניק תמחור נכון לערך של הטכנולוגיות שיפותחו, ולכן הממשלות נדרשות רק למתן תמריצים ולא לקביעת יעדים ברורה יותר

יתרה מכך, ההחלטה לא קובעת דבר לגבי מנגנון ההפצה של הפתרונות שימצאו על ידי חוקרים ויזמים שייהנו מהתשתית הממשלתית החדשה. כך, השאלה האם המדינות הגדולות שפולטות את כמויות גזי החממה הגדולים במיוחד ירצו לאמץ את הפתרונות הישראלים וגם השאלה האם מדינות עניות יוכלו להרשות לעצמן לרכוש פתרונות ישראלים נותרת כפופה לתנאי השוק. 

כך למשל, ברית קובאקס, לחלוקת חיסוני קורונה למדיניות העניות, התקשתה לעמוד ביעדי החיסון שהציבה לעצמה, עקב מחסור במימון מצד המדינות העשירות. פערי החיסון בין העולם המפותח לעולם המתפתח הם אחד הגורמים שמקשים על התמודדות עם מגיפת הקורונה, אף שהחיסונים עצמם נמצאו יעילים מאוד בהפחתת הסיכון למחלה קשה ולמוות.

עד כה, המציאות מראה שהשוק הפרטי, לרבות החלק שמשווק כ'השקעות הירוקות', כשל לחלוטין במשימה של הפחתת פליטות פחמן. חברות ההזנק שצפויות לקום צפויות לפתח טכנולוגיות לפי מה שהכי משתלם לשווק לעולם. מכיוון ששינוי האקלים הוא בעל השפעה רב תחומית, הרי ש'טכנולוגיות אקלים' היא מטריה שכוללת בתוכה אינספור תחומים קשורים: אנרגיה, מזון, סביבה, בנייה ירוקה, תחבורה, צרכנות, מים ורבים נוספים.

ההחלטה הנוכחית לא כוללות תיעדוף ברור או זיקה ליעדים ספציפיים בתחום האקלים, לרבות יעדים המותאמים לפגיעויות הידועות של ישראל: הצפות, גלי חום ועתיד משק המים. אלא רק הגדרות של תפוקות עסקיות – מספר הקרנות, מספר הפטנטים ומספר הניסויים על גבי תשתיות בישראל.  

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה: ״הדרך להתמודד עם אתגרי האקלים ולעמוד ביעדים שהציבה הממשלה היא באמצעות שימוש בטכנולוגיה וברתימת החדשנות וההייטק הישראלי. המיקוד של ההייטק הישראלי כיום הוא בתחומים כמו שירותי תקשורת, פינטק, וסייבר ופחות בתחומי אקלים, אגרוטק ואנרגיה. החלטת הממשלה תחזק תחומים אלו".

שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש-הכהן (צילום ארכיון: ינאי יחיאל)

"היעדים שחתרתי אליהם ושנציב ביום ראשון בהחלטת הממשלה הם שאפתניים וכוללים למשל: להכפיל תוך 5 שנים את מספר חברות ההזנק הפועלות בתחום האקלים בישראל של 10 קרנות הון סיכון ישראליות שמתמחות בתחום האקלים, עד שנת 2026 (לעומת אחת בלבד שפועלת כיום) והכפלה של מספר קרנות ההון סיכון הזרות שמתמחות באקלים מ-20 כיום ל40 עד שנת 2026", הוסיפה פרקש הכהן.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים הוא הסיכון המשמעותי ביותר הניצב בפני האנושות. לצד זאת, הוא גם מהווה הזדמנות אדירה לדור הנוכחי לייצר את הפתרונות להתמודד עימו, גם למען הדורות הבאים. כפי שמתחיל להיות ברור לכולם, מעבר לכלכלה דלת פחמן מהווה הזדמנות להצמחת טכנולוגיה חדשנית ישראלית. ישראל, כאומת הסטארט-אפ והחדשנות, יכולה להוות עוגן מרכזי לעמידה הגלובלית באתגרי האקלים, והחלטת הממשלה והפעולות שאנו מקדמים בתחום הם נדבך משמעותי בדרך ליצירת תעשיית טכנולוגיות משגשגת, כחול-לבן".

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג (צילום: מיכה בננו, לע"מ)

קארין אלהרר, שרת האנרגיה: "אנחנו במשרד האנרגיה, יחד עם השותפים שלנו בממשלה, מבינים שהדרך לעמידה ביעדים המאתגרים של משק האנרגיה היא באמצעות טכנולוגיה חדשנית. בעוד שלפי ההערכות, כ-45% מהטכנולוגיות שיישומו ב-2050 עוד לא הומצאו או שנמצאות כעת בשלב הפיתוח האקדמי, ברור לנו שהטכנולוגיה לעמידה ביעדים ב-2030 כבר כאן ורק על ידי שיתוף פעולה בין משרדי של הרגולטורים המגוונים ויצירת פלטפורמות המאפשרות אימוץ חדשנות, נעמוד ביעד".

"משרד האנרגיה, באמצעות יחידת המדען הראשי, הגדיל את ההשקעות בחדשנות בשנים האחרונות באופן עקבי ובשנת 2021 תמך בפרויקטים, חברות ומחקרים בהיקף של למעלה מ-100 מיליון שקלים, בין היתר בקידום מתקני אגירת אנרגיה, מימן ירוק, ייצור אנרגיה בדו שימוש והפחתת ההשפעה הסביבתית של תשתיות האנרגיה", הוסיפה אלהרר. "אנו מצפים להמשך תמיכה מסיבית ומשולבת של כלל משרד הממשלה ורשות החדשנות, על מנת להפוך את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחומי האנרגיה והאקלים".