שנת 2021 הייתה שנת שיא במספר השוטרים שעזבו את שורות המשטרה, עם 1,266 שוטרים שהתפטרו, פרשו או פוטרו, כך עולה מנתונים שהגיש מרכז המחקר והמידע של הכנסת לוועדה לביטחון פנים. נכון לחודש יוני, במשטרה ישנם 3,028 תקנים בלתי מאוישים, מתוך 29,818 תקנים – יותר מ-10%.

מתחילת שנת 2017 עד סוף שנת 2021 גויסו למשטרה 6,954 שוטרים ועזבו אותה 5,278 שוטרים. מבין השוטרים העוזבים בשנים אלו, 52% פרשו לגמלאות, 39% התפטרו ו-9% פוטרו. בשנים האחרונות חלה עליה במספר השוטרים המתפטרים שעמד ב-2017 על 324 ועלה ל-631 בשנת 2021 (בשנת 2020 נרשמה ירידה חד פעמית במספר המתפטרים). רק במחצית הראשונה של שנת 2022 התפטרו כבר 456 שוטרים.

בעוד שבשנים 2017-2018 מספר המתגייסים לשורות המשטרה היה גבוהה ממספר העוזבים, בשנים 2019-2020 מספר המתגייסים לשורות המשטרה היה כמעט זהה לזה של מספר העוזבים, ואילו בשנת 2021 מספר העוזבים את שורות המשטרה היה גבוה ממספר המתגייסים אליה: בעוד ש-1,121 איש התגייסו למשטרה עזבו אותה 1,266 שוטרים.

גיוס ועזיבת שוטרים 2017 עד 2021 (מתוך דו"ח המחקר של הכנסת)

על פי נתוני המשטרה 90% מהשוטרים המתפטרים עזבו בעשר השנים הראשונות לשירותם, ו-95% מהם היו צעירים מגיל 40. 88% מהשוטרים שהתפטרו היו בדרגות נגדות (בעוד שיעורם במשטרה 77%), ו-12% מהם היו קצינים. לאורך השנים גדל שיעור הנגדים מקרב השוטרים המתפטרים. מקרב הנגדים, 55% היו בדרגת רס"ר (דרגת הנגדות הנמוכה ביותר) ו-24% היו בדרגת רס"ל (הדרגה הגבוה של שוטרים מן השורה טרם קצונה או נגדות).

מאז שנת 2017 מספר המתפטרים הגדול ביותר מהמשטרה היה ממחוז מג"ב (501 שוטרים שהם 23% מכלל המתפטרים, זאת על אף ששיעורם בין כל שוטרי הקבע הוא 13% בלבד). במרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו כי גם אם ייתכן שהדבר נובע ממהלך טבעי של עזיבת לוחמי מג"ב שהמשיכו לשירות קבע קצר לאחר שירות חובה במשטרה, פילוח לפי שנים מראה כי ישנה עלייה במספר המתפטרים במג"ב – בעוד שבשנים 2017-2020 מספר המתפטרים ממג"ב לא עלה על 83 בשנה, בשנת 2021 הגיע לשיא של 114. ייצוג-יתר בין המתפטרים יש גם לשוטרים ממחוזות ירושלים, תל אביב ומרכז.

הסיבה להתפטרות שוטרים 2017 עד 2021 (מתוך דו"ח המחקר של הכנסת)

במרכז המחקר והמידע ציינו כי בספטמבר 2021 נחתם הסכם שכר חדש בין המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, השב"ס ומשרד האוצר. לדבריהם המשרד לביטחון פנים סירב להעביר את ההסכם לעיונם, אולם מסר כי במסגרת ההסכם נדרשה המשטרה לפטר שוטרים בהתאם למחזורי הגיוס. זאת, על אף שבמהלך המשא ומתן שהתנהל בנושא הייתה עמדת המשטרה שלא נכון לפטר שוטרים על פי כמות אלא על פי איכות התפקוד.

עוד ציינו כי בדיון ועדת הכספים של הכנסת שהתקיים באוקטובר 2021 אמר השר לביטחון פנים עמר בר לב כי אחת המטרות של הסכם השכר הייתה להגדיל את מספרם של שוטרי השטח ולהקטין את חלקם היחסי של שוטרי המטה. המשרד לביטחון פנים סירב גם להשיב לשאלות מרכז המחקר והמידע באשר לרציונל שהוביל את ההסכם ובחינת האפשרות לשינויו או ביטולו.

"הנתונים מעוררים דאגה רבה. מקבלי ההחלטות צריכים לעשות בדק בית ולבחון היטב, כיצד יכול להיות שהמשטרה הגיעה למצב משברי שכזה, כיצד ייתכן שמי שעושים לילות כימים בשמירה ובהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה, זוכים לתנאים וליחס מזלזלים ועוזבים לבסוף את השירות" אמרה ל'דבר' אביגיל שררה, מנכ״לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים בתגובה לכתבה, "זה הזמן לעשות צעדי חירום, לגייס אלפי שוטרים, להעלות את שכרם של השוטרים ולדאוג לתנאי העסקתם. רק כך נצליח לשקם את המשטרה, אחרת מדינת ישראל תהיה בבעיה חמורה אף יותר.