יו"ר מפלגת הליכוד בנימין נתניהו הציג את התכנית הכלכלית של מפלגתו לקראת הבחירות לכנסת ה-25, ובכך ירה את יריית הפתיחה לקמפיינים הכלכליים של המפלגות, שעד כה נעדרו מהשיח.
התוכנית זכתה באופן מידי לביקורת מצד חברי הממשלה היוצאת אביגדור ליברמן ומרב מיכאלי, וכן ממה שנראה כמו הודעה משוכפלת בחשבונות הטוויטר של חברי יש עתיד, שהאשימו את נתניהו ב'הפקרת כלכלת ישראל' במשך 15 שנה.
מה יש בתוכנית, האם היא מחדשת, ומה סימני השאלה הגדולים?
הבשורה החברתית: ההצהרה הכלכלית המשמעותית ביותר של נתניהו בסרטון היא תמיכת הליכוד בחינוך חינם מגיל אפס. חינוך חינם לגיל הרך הוא אחד המהלכים האפקטיביים ביותר להתמודדות עם יוקר המחייה בעבור משפחות צעירות, ועל פי הערכה שגובשה השנה במשרד השרה אורית פרקש הכהן שווה למשפחות צעירות 33.6 אלף שקלים בשנה.
השרה מרב מיכאלי מיהרה להגיב להצהרה זו באמירה "איפה הייתה 12 שנה?". יש צדק בדבריה, אם כי ראוי להזכיר כי גם מפלגת העבודה לא הפכה את הנושא לתנאי לכניסתה לקואליציה, ובתקציב 2023 נראה שהייתה נכונה להסתפק בחופשת לידה לגברים.
תמיכת הליכוד בחינוך חינם הופכת את הנושא לקונצנזוס פוליטי כמעט מוחלט. הליכוד מצטרפת לחרדים, השמאל, המפלגות הערביות וכחול לבן כבר הביעו תמיכה. עכשיו רק נותר לבצע.
הקדנציה שנשכחה: הסרטון בו מציג נתניהו את התכנית נמשך לא פחות מ-17 דקות, אבל רובו הגדול מוקדש להצגת ההישגים של ממשלת נתניהו בין השנים 2019-2015, שזוכה לכותרת ממשלה יציבה. מהמצגת הושמטה לגמרי ממשלת נתניהו גנץ ב-2020, אולי בגלל שלא הצטיינה ביציבות גדולה, ונמנעה מלאשר תקציב בנסיבות פוליטיות.
מאיפה הכסף: נקודה זו מעלה סימני שאלה גדולים על תוכניתו של נתניהו. יו"ר האופוזיציה מתייחס לשימוש ב"חלק" מעודפי הגבייה, שצפויים לעמוד על 60 מיליארד שקלים. אלא שעודפי הגבייה הגבוהים השנה לא בהכרח יחזרו באותן עוצמות בשנה הבאה.
המקור השני שמציע נתניהו הוא 'ייעול המגזר הציבורי', שם מכובס לקיצוצים בשירותים לאזרח. העובדה שהתוכניות כוללת גם הורדת מסים, ותג המחיר של חינוך חינם לגיל הרך לבדו הוא 12.6 מיליארד שקלים בשנה. אם התוכנית לא מוכנה לגעת בפרה הקדושה של הגרעון ויחס החוב תוצר, או שהיא לא תקרה, או שהמחירים החברתיים שלה יהפכו אותה ללא כדאית.
אגרות חוב במקום דירות: מלבד החזרת תוכנית מחיר למשתכן וחזרה על המנטרות השגרתיות להגדלת ההיצע, מעלה נתניהו הצעה מקורית למלחמה בעליית מחירי הדיור: הנפקת אגרות חוב ממשלתיות עם ריבית הצמודה לעליית מחירי הדיור.
ההיגיון של הצעה זו, שכבר עלתה בעבר בתקופת כחלון, היא להסיט משקיעים, שתכננו לקנות דירה מתוך מחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לעלות, למסלול השקעה אחר שמבוסס על אגרות חוב שצמודות להתייקרות הדירות. זה אמור לגרום למשקיעים לעזוב את שוק הדיור. הביקוש לדירות יקטן, והמחיר ירד.
אם המחיר לא ירד, הממשלה תמצא עצמה נדרשת לשלם תשואה של 15%, עליית מחירי הדיור השנה. בלי הסיכונים והקשיים הכרוכים ברכישת דירה, מדובר בעסקה משתלמת במיוחד לחוסכים. עם זאת, היא מייצרת מצב בעייתי בו הציבור 'מהמר' נגד הממשלה: אם היא מצליחה להוריד את מחירי הדירות, הציבור מפסיד.
הקפאת האינפלציה: נתניהו מציע להקפיא באופן מידי את מחיר החשמל, המים והדלק, אותם הוא מכנה 'מחוללי האינפלציה' מאחר ועלייתם מתבטאת במוצרים רבים. בנוסף מציע נתניהו להקפיא את תעריפי הארנונה לשנה.
מדובר למעשה בגרסה נחושה הרבה יותר של פעילות הממשלה הנוכחית, שניסתה למתן את עליית המחירים על ידי הורדת מס הבלו על הדלק והפחם. הכיוון הזה אכן יכול להשפיע על עליית המחירים, אבל יש לקחת אותו בערבון מוגבל: להקפאה לפני מספר חודשים הייתה יכולה להיות משמעות גדולה, אבל כעת יכול מאד להיות שמחירי האנרגיה כבר מתקרבים לשיא שלהם.
הורדת מסים: ההבטחה של נתניהו להורדת מסים אמורה לקרוץ לשלושת הקהלים המרכזיים: עשירים (ריווח מדרגות מס הכנסה) משפחות מעמד הביניים (נקודות זיכוי) ועובדים חלשים (מס הכנסה שלילי). צעדים אלה הם המשך ישיר של מדיניות הממשלה הנוכחית. בהתחשב בכך שיו"ר הליכוד לא מציע אופני מימון גרעוניים לתוכנית, קשה לראות איך הורדת המסים למעמד הביניים ולעשירים לא תתבטא בקיצוצים. בהקשר זה חשוב לציין שנטל המס בישראל נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD.
משחקים בנתונים: כאמור חלק גדול מהמצגת של נתניהו עסק בהשוואה בין ממשלת לפיד-בנט לממשלתו בין השנים 2019-2015. הוא בחר להדגיש את עליית המחירים, נתון שהושפע יותר מכל מתנודות עולמיות. בתגובה הטיח בו ליברמן את נתוני הגרעון והאבטלה הגבוהים, בלי להזכיר שזה היה באמצע מגפת הקורונה.
