"הזרמת 300 שוטרים לשבועיים זה לשים פלסטר על הכאב", אומרת ל'דבר' פידא שחאדה, חברת מועצת העיר לוד, בעקבות רצח מנאר חג'אג' ובתה ח'ד'רה בעיר בשני השבוע והודעת המשטרה על תגבור כוחות המשטרה בעיר.

שחאדה, רכזת קואליציית 'נשים נגד נשק ומתכננת ערים, מתגוררת ברחוב הרב קוק שבו אירע הרצח. היא מתארת את אווירת הפחד בעיר מאז שני בערב: "זה היה אמור להיות רצח משולש. במזל, אחת הבנות נמלטה ונשארה בחיים. עשר בלילה זו שעה שאנשים חוזרים הביתה. מישהי בדיוק חזרה מעבודה, ואחרת ירדה עם התינוק. כולנו הרגשנו שיכולנו להיות שם ולקבל כדור. כדור תועה זה לא הזיה, זה קורה כל הזמן. אבל הרצח הזה לא היה כדור תועה"

"זה קרה ברחוב שלי. לקח לי כמה דקות לחשוב אם אני מוותרת על המרחב הציבורי ומותירה אותו לפשיעה ולאלימות. זה מאבק, אנחנו רוצים שהמקומות האלה יחזרו אלינו".

פידא שחאדה, חברת מועצת העיר לוד. "זה מאבק, אנחנו רוצים שהמקומות במרחב הציבורי יחזרו אלינו" (צילום: אלבום פרטי)

לפי נתוני המעקב של עמותת יוזמות אברהם, בשנת 2022 קיפחו את חייהם 75 ערבים-פלסטינים בישראל בנסיבות הקשורות לאלימות ופשיעה, מהם 71 אזרחים ו-4 שאינם אזרחים. מבין כלל הקרבנות, 9 הן נשים; 64 מהקרבנות נורו למוות; 42 מהקרבנות היו עד גיל 30.

שחאדה מותחת ביקורת קשה על המשטרה. "יש לנו שבעה נרצחים בעיר מתחילת השנה ואין פיענוחים. זה לא חדש. מדברים על מספר נרצחים, ולא על מספר פענוחים. הרוצחים מרגישים בטוחים יותר מאיתנו. אתמול הוא רצח והלך הביתה, אף אחד לא חיפש אותו."

לדבריה, "בכל המקרים המשטרה לא מגיעה לזירה במהירות. הרצח קרה במרחק דקה הליכה מתחנת המשטרה, אבל השוטרים הגיעו למקום לאחר יותר מ-10 דקות. השכנים הגיעו ראשונים, הם שעשו לה החייאה".

"הבעיה שלנו לא מספר השוטרים אלא איכות השוטרים", מתריסה שחאדה, "בלוד וברמלה יש 50 נשים מאוימות על פי המשטרה. מה הם מחכים עד שירצחו אותן?".

"קל יותר לרצוח נשים. זו בעיה בחברה שלי", היא אומרת בכאב, "אנחנו רוצים להיאבק באלימות, אבל זקוקים לעזרת המדינה. המשרד לביטחון פנים פעל בשנה האחרונה, אך שאר משרדי הממשלה, חינוך, רווחה לא עושים כלום".