החקלאים הישראלים ידעו להתמודד בשנה החולפת עם אירועי מזג אוויר קיצוניים. גם התייקרות התשומות לא הכניעה אותם, והם סיימו את השנה עם תנובה נאה, מביטים קדימה באופטימיות, ומקווים שמקבלי ההחלטות לא יהרסו להם את התוכניות.

עגבניות מהערבה / "שנמשיך לעשות את הטוב ביותר שלנו"

עבור מעין קטרון ממושב עידן, מזג האוויר החם היה ברכה. היא מגדלת עגבניות אשכול איקרם, עגבניות מגי ועגבניות שרי בונבון מתוקות. "בערבה, באפריל בדרך כלל כבר חם", היא מספרת. "הקור של מרץ עזר לנו להאריך את העונה. זה אפשר לנו להגיע לכמות ואיכות היבולים שרצינו".

החום של אוגוסט נמשך השנה לתוך ספטמבר. קטרון מחכה עם השתילות עד שיעבור החום. "את השתילות הראשונות עושים בבתי רשת כדי להקל על הצמחים הצעירים את החום".

יותר ממזג האוויר, מודאגת גם קטרון מהרפורמה בחקלאות. "אנחנו מקווים שנוכל להמשיך להתפרנס", היא אומרת. "קשה לחזות מה יהיה כתוצאה ממנה. אנחנו מקווים שנוכל להמשיך לשרוד כחקלאים ונמשיך לעשות את מה שאנחנו טובים בו".

איך תיראה השנה הבאה?
"אנחנו מקווים שצינור המים המותפלים של מקורות שהונח השנה, ויחבר את הערבה למערכת המים הארצית, ישפיע לטובה. מקורות עדיין עובדים עליו. הכוונה היא למהול את המים המליחים מהבארות שלנו בערבה במים מותפלים ולשפר את האיכות שלהם. אני מקווה שבתקופה הקרובה נראה את זה ביבולים. לשנה הבאה אני מאחלת שנמשיך לעשות את הטוב ביותר שלנו, שנגיע ליבול המקסימלי והטוב ביותר. את זה אני מאחלת גם לכלל החקלאים".

חלב מהגלבוע / "השנה נחזיר את הרפת למסלול"

עובדי רפת מרום גלבוע. קאופמן (שני מימין): "שמנהיגינו יתנו לנו לעבוד, ובעיקר לא יפריעו" (צילום: אלבום פרטי)

ברפת מרום גלבוע 580 פרות חולבות בקיבוץ מירב, ואתר נוסף של עגלות בקיבוץ כפר רופין. מפעילים אותה 8 עובדים, ישראלים ותאילנדים. לצד מירב וכפר רופין, גם קיבוץ מסדה שותף בה. השנה עברה הרפת אירוע שחפת, שגרם לה לאבד 250 פרות ועגלות. "רוב הפרות לא חלו, אבל הבדיקות שלהן היו חיוביות ונאלצנו להיפרד מהן", מספר הראל קאופמן, מנהל הרפת. "קיבלנו פיצוי על הערך של הפרות, אבל עדיין ספגנו אובדן הכנסה של 1.5-1 מיליון שקלים לרפת. כמובן יש הוצאות קבועות שעדיין משלמים כמו שכר לעובדים, ותקופות מסוימות היינו צריכים להאכיל את הפרות אבל לשפוך את החלב. העדר שלנו עובר שיקום. במרץ התחלנו לקנות פרות כדי לחדש את העדר. בסך הכול התנובה הייתה רגילה, אבל בגלל הצטמצמות העדר לא יכולנו לספק את מכסת החלב הקבועה שלנו. ייקח לעדר שלנו שנתיים-שלוש להתייצב".

קאופמן מתגורר בקיבוץ מעלה גלבוע עם אשתו הילה וחמשת ילדיהם. הוא רפתן כבר 18 שנה. החום הקיצוני של אוגוסט השנה לא השפיע על הרפת. "הייתה ירידה של כמה ימים בתנובת החלב, אבל זה רגיל", הוא אומר. "במקומות שבהם מזג האוויר יותר קיצוני או שאין מערכות צינון כמו שצריך לוקח לפרות יותר זמן להתאושש".

המחצית הראשונה של 2022 הייתה קשה מאוד עבור רפתנים רבים. ברבעון השני ספגו ברפתות את העלייה התלולה במחירי הגרעינים בעקבות המלחמה באוקראינה. גם המזונות הגסים (מספוא ותחמיץ) התייקרו בגלל העלייה בתשומות של משקי הגד"ש (גידולי שדה). "נוסף על המשמעויות של ההסכם שהרפתנים חתמו עם האוצר, אנחנו סופגים את עליית מחירי התשומות. מכיוון שזה היה לפני עדכון מחיר המטרה, זאת הייתה תקופה ממש קשה, והרבה רפתות סיימו את חצי השנה הראשונה בלי להרוויח בכלל. ההסכם נותן לנו ודאות ל-3 שנים וזה מאפשר לעבוד, לתכנן ולהיערך. זה מאוד חשוב".

איך תיראה השנה הבאה?
"היעד העיקרי שלנו הוא להשלים את השיקום של העדר ולייצר לפחות את המכסה שלנו בעצמנו. השנה נחזיר את הרפת למסלול. אני מאחל לרפת שלנו שנעמוד ביעדים שלנו. בראש ובראשונה שנהיה מסוגלים לייצר את המכסה ולייצב את העדר. לרפתנים בכל הארץ אני מאחל שמנהיגינו יתנו לנו לעבוד, לעשות את מה שאנחנו יודעים לעשות ועושים טוב, ובעיקר לא יפריעו".

ביצים מהגליל / "התרנגולות נתנו את שלהן בנדיבות"

דוד יקוטי בלול במושב דוב"ב. "הלול היה תוכנית הפנסיה שלי, אבל אצטרך להסתדר בלי זה" (צילום: מאיה רונן)

בלול ההטלה של דוד יקוטי במושב דוב"ב גדלות תרנגולות בכלובים. יש לו אזור גידול נוסף מחוץ למושב. מכות הקור של החורף לא הפריעו לתרנגולות, ובפברואר הוא הכניס ללול להקה חדשה. "התרנגולות נתנו את שלהן בנדיבות השנה", הוא מספר. "אמנם בהתחלה הן עוד היו רגישות למחלות, אבל עברנו את זה וברוך השם הן גדלו ועכשיו הן בתפוקה מלאה". בקיץ הפעיל ממטרות ומאווררים כדי לצנן את התרנגולות.

גם עבורו מזג האוויר היה אתגר נסבל לעומת הרפורמה שהנחיתה מכה קשה על הענף. "שר האוצר ושר החקלאות עשו לנו נזק גדול. גמרו את המגדלים הקטנים. שר החקלאות שם לעצמו למטרה לחסל את ענף ההטלה ועשה הכול כדי שזה יקרה. הרבה מהרווחים שלנו ירדו בגלל עלויות המזון לעופות".

מחירי תערובת המזון, לדבריו, היו גבוהים כבר בתחילת השנה, אבל עלו מאוד בגלל המלחמה באוקראינה, האוניות שנתקעו והבעיות עם התירס בעולם. "המחירים היום יותר גבוהים ב-500 שקלים לטון. זה גוזר עלינו הפסדים גדולים".

עליית מחיר הביצים שעשתה כותרות והוצגה כאיום על יוקר המחייה הגיעה למגדלים באופן חלקי, אם בכלל. "מתוך 4 האגורות שנוספו למחיר אנחנו מקבלים 2, לפעמים פחות. את ההפרש לוקחים המשווקים. מי שחשב שאנחנו מתעשרים מ-4 אגורות האלה עושה צחוק".

הוא מספר שבעקבות הרפורמה בענף, לולנים במושב הגישו תוכניות בנייה ללולי מעוף חדשים. "אני לא אני לא הולך להשקיע כמה מיליונים כדי לבנות לול חדש. אני בן 60, מי ייתן לי הלוואה עכשיו? ומתי אני אצליח לכסות אותה? בעוד שנתיים כשאסיים עם להקת התרנגולות שיש לי אסגור את הלול. אם המדינה תסכים לפצות אותי על המכסה כמו שהבטיחו למי שיפרוש, אז יהיו לי פיצויים שאוכל להשתמש בהם לפנסיה. אבל אני בספק, כי הקצו לזה מעט מאוד כסף ביחס למספר הלולנים שיפרשו בשנים הקרובות. חיסלו אותנו. הלול היה תוכנית הפנסיה שלי, אבל אצטרך להסתדר בלי זה. אמרו לנו להיכנס לשותפויות, אבל מי ייכנס לשותפות עם זקן כמוני? יש ותיקים ממני שגם הם סוגרים את הלולים. לא יודע ממה יחיו".

איך תיראה השנה הבאה?
"השנה אולי יהיה בסדר. בשנה שאחר כך – אלוהים גדול. אני מקווה שהוא שומר עלינו. בינתיים כולנו פה בצפון מרגישים שצוחקים עלינו".

פירות, ירקות וגרעינים מהנגב / "אנחנו ממשיכים לעבוד הכי טוב מתוך אמונה שאנחנו צודקים בדרך שלנו"

מורן פרייבך במטע הבננות של נחל עוז. "שר החקלאות הוא זמני, אנחנו פה להישאר" (צילום: מאיה רונן)

בקיבוץ נחל עוז בשער הנגב התמודדו, מלבד מזג האוויר והרפורמה, גם עם סבב לחימה. בקיבוץ מגדלים חיטה, תפוחי אדמה, שום, ירקות, חמניות, תירס למספוא, אבטיח לגרעינים ובננות. רכז הגד"ש והבננות, מורן פרייבך, מנהל 10 עובדים קבועים ועובדים פלסטינים שמגיעים מעזה. "אנחנו מתעקשים להעסיק הרבה פועלים עזתים", הוא אומר. "אלה אנשים מעל גיל 45 בעלי משפחות. הפתרון המדיני מבוסס על זה שיהיה להם יותר כסף לבגדים, דיור, חינוך לילדים. ככה נייצר יציבות".

פרייבך מתגורר בקיבוץ עם אשתו וחמשת ילדיהם. שנת השמיטה היא שנה מאתגרת, במיוחד לגד"ש. "אנחנו מחכים בסבלנות שתיגמר", הוא מספר. "למחרת ראש השנה אנחנו נכנסים להכין את השטחים לשתילה".

מזג האוויר היטיב עם גידולי השדה, אבל מבחינה כלכלית היו אתגרים. "אף שמחירי הדלק לטרקטורים, השכר, המים והדשנים מאוד עלו השנה, המחיר של התוצרת שלנו מתקזז ושוחקים את הרווח שלנו. אנחנו החקלאים לוקחים את הסיכון ומשלמים את המחיר".

בשדות הקיבוץ עדיין מורגשות ההשלכות של מבצע עלות השחר. "הטרקטורים שלנו עדיין אוספים מהשדות חלקים של טילי כיפת ברזל בשדות. אחרי סבב לחימה יש לנו הרבה פנצ'רים מחלקי מתכת שמפוזרים על האדמה. אמנם לא השקינו כמו שצריך בזמן הלחימה והייתה פגיעה ביבולים, אבל לא ברמה של שומר החומות".

לרפורמה בחקלאות מתייחס פרייבך כמלחמה בחזית נוספת. "היה לנו שר חקלאות שחטא לתפקידו. במקום להגן על החקלאות, הוא גמר אותה. הוועדה שבדקה את מחירי התוצרת החקלאית עשתה עוול גדול לחקלאים. השחירה את שמנו ולא המשיכה לפעול אחרי דו"ח הביניים. ההיסטוריה תשפוט אותם על זה. מנסים להוריד את יוקר המחיה בפרוטות לשנה ומוכנים בשביל זה להרוס את החקלאות בארץ לתמיד".

איך תיראה השנה הבאה?
"יהיה טוב. חייב להיות. אין ברירה אחרת. ממשיכים בכל הכוח, מתעלמים מכל רעשי הרקע, משתדלים לעשות את הדברים תוך לקיחת מינימום סיכונים, כי פרנסת הקיבוץ כולו על הגב השלנו. עושים הכי טוב שאפשר כדי להוציא מהקרקע שלנו את הטוב ביותר. אנחנו יודעים ששר החקלאות הוא זמני. אנחנו פה להישאר. מקווים שהוא יתחלף במישהו שמבין משהו בחקלאות, שמבין משהו בגודל ההחלטות שהוא לוקח, שייצג את החקלאות ולא יעסוק בפופוליזם זול על חשבון דברים שהם הישרדותיים למדינת ישראל.

"אנחנו ממשיכים לעבוד הכי טוב מתוך אמונה שאנחנו צודקים בדרך שלנו, ומתוך ידיעה שזה יותר חזק מכל פוליטיקאי שעובר פה בדרך. בסוף אנשים יבינו. מה שהחזיק אותנו היה ההסתכלות לטווח הארוך. לא יהיה מצב שלא תהיה חקלאות פה בנחל עוז. זאת החלטה שלנו ואנחנו נעמוד בה. אני מאחל לנו להמשיך לפתח ולשכלל את החקלאות, להכניס טכנולוגיות חדשות שישפרו את דיוק העבודה שלנו. שנוכל להמשיך לקיים את הקיבוץ על טהרת החקלאות".

תמרים מהבקעה / "הענף יתייצב על כמות היבול הקיימת בעוד שנה"

זיו ליבה עם בנו במטע התמרים במושב פצאל.  "אני מניח שיגיע השלב שבו ייבאו גם תמרים" (צילום: פני אלימלך הצלמת של הבקעה)

כמויות התמרים במשק המשפחתי של זיו ליבה במושב פצאל היו יפות יותר מהשנה שעברה. ליבה, נשוי ואב ל-3, דור שלישי לתמרנים, מגדל מג'הול, כמו 95% מהתמרים בארץ. הוא מוכר בעיקר לשוק המקומי למשווקים ובמכירה ישירה. בגדיד עובדים 15 פועלים, חצי מהם ישראלים. היתר תאילנדים ופלסטינים. הגדיד יסתיים בסוף אוקטובר, ואת התמורה יראו רק בעוד שנה.

"אנחנו ממש בתחילת הגדיד", הוא מספר. "תמרים הם ענף מוטה ייצוא – ככל שהתמר יותר יפה, החקלאי יקבל מחיר יותר טוב. אנחנו מקווים לתמרים יפים בהתאם". בזכות הקיץ, שהיה נסבל יחסית בבקעה, הפירות המשיכו לגדול.

ההיחלשות של שערי היורו והדולר פגעה בהכנסות המגדלים. "המחיר שמשלם הצרכן הוא תמיד פי 3-2 ממה שמקבל המגדל", מסביר ליבה. "התמר עובר הרבה ידיים". בשונה מענפי חקלאות אחרים, הרפורמה לא הגיעה לתמרים, כי יש עודפים מהם בישראל. "אני מניח שיגיע השלב שבו ייבאו גם תמרים. אני מקווה שכל העוסקים בענף יהיו מספיק מחושבים וישמרו על היציבות שלו".

איך תיראה השנה הבאה?
"נראה שהכמות תהיה דומה לממוצע. הענף יתייצב על כמות היבול הקיימת בעוד שנה. במשק שלנו אנחנו הולכים יותר בכיוון המכירה הישירה. אני מאחל גדיד מוצלח לכולם, שיפור בשערי המטבע, שיפור במצב החקלאים. אני אדם אופטימי מטבעי. אני תמיד מחפש את הטוב. חייבים להיות אופטימיים עד הרגע האחרון, אחרת לא יהיה לנו בשביל מה לקום בבוקר".