מערכת הבחירות לכנסת ה-25 מגיעה לישורת האחרונה שלה: המפלגות ינסו לשנות את מפת הקולות בימים האחרונים שנותרו עד הבחירות ב-1 בנובמבר. כמה דברים שכדאי לדעת לקראת הבחירות.

הסקרים: שוויון בין 'הגושים'

הסקרים האחרונים מנבאים מערכת בחירות צמודה. לפי ממוצע תוצאות סקרי בחירות שנערך באתר 'המדד', שמרכז ומנתח סקרי דעת קהל בישראל, נכון ל-18 באוקטובר, גוש המפלגות שתומך ביו"ר הליכוד בנימין נתניהו (הליכוד, יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית) זוכה בממוצע ב-60 מנדטים, בעוד המפלגות שמרכיבות את הממשלה הנוכחית (יש עתיד, העבודה, המחנה הממלכתי, רע"מ, מרצ, וישראל ביתנו) ב-56 מנדטים. מפלגת חד"ש-תע"ל זוכה ב-4 מנדטים, ומפלגת בל"ד נותרת מחוץ לכנסת. אם אלו יהיו תוצאות האמת, יתקשו שני הצדדים להקים ממשלה, אלא אם אחת המפלגות, או חלק מחברי הכנסת, יתמכו במועמד של ה'גוש' שהן אינן מזוהות איתו.

מפלגות חדשות, בהן הבית היהודי בראשות איילת שקד, המפלגה הכלכלית בראשות ירון זליכה, צעירים בוערים בראשות הדר מוכתר, חופש כלכלי בראשות אביר קארה וישראל חופשית דמוקרטית בראשות אלי אבידר, אינן עוברות את אחוז החסימה לפי הסקרים.

כמה זכאים להצביע וכמה זה מנדט?

לפי ועדת הבחירות המרכזית, בבחירות הקרובות יהיו 6,788,804 בעלי זכות בחירה, גידול של 210,270 בעלי זכות בחירה מאז הבחירות לכנסת ה-24 (הנוכחית), שנערכו במרץ 2021. השווי של מנדט בכנסת נקבע לפי מספר הקולות למפלגות שעברו את אחוז החסימה (3.25% מהקולות הכשרים) שמחולק ב-120. כלומר, 'שווי' המנדט אינו תלוי רק במספר בעלי זכות הבחירה, אלא במספר המצביעים בפועל, נתון שאינו ידוע עד יום הבחירות עצמו.

בבחירות לכנסת ה-24, ערך המנדט היה 36,210 קולות. מכאן ניתן לגזור נתון משוער: בהנחה ששיעור ההצבעה יהיה דומה לבחירות לכנסת ה-24 (67.44%), וששיעור הקולות למפלגות שעברו את אחוז החסימה מתוך סך הקולות הכשרים יהיה דומה, ניתן להוסיף לערך המנדט בבחירות הקודמות את הגידול היחסי במספר בעלי זכות הבחירה (3.1%), מתקבל שערך המנדט צפוי להיות 37,333 קולות.

באותה שיטה, ניתן ליצור חישוב משוער של מספר הקולות הנדרש כדי לעבור את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-24 נדרשו 143,327 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה ולהיכנס לכנסת. בהינתן שיעור הצבעה דומה ושיעור דומה של קולות כשרים מסך הקולות, ובתוספת הגידול היחסי במספר בעלי זכות הבחירה, מתקבל שיידרשו 147,775 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.

יום שבתון

החוק קובע שיום הבחירות הוא יום שבתון שבו אין לחייב עובדים להגיע לעבודתם מלבד עובדים במקומות עבודה חיוניים כמו מפעלי מים וחשמל, אספקת דלק, מפעלים הפועלים ברציפות, בתי המשפט, מערכת הבריאות, מקומות בילוי ומסחר הפעילים במהלך יום הבחירות. לקראת כל יום בחירות מפרסם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית את רשימת מקומות העבודה שמותר להם לפעול ביום הבחירות. לרשימה המלאה (קובץ PDF)- הקישו כאן.

ביום הבחירות לא יתקיימו לימודים בבתי הספר, גני הילדים, מעונות היום ובמוסדות ההשכלה הגבוהה. מי שעובד ביום הבחירות זכאי לשכר בגובה 200% משכרו הרגיל, או ליום חופשה ביום אחר. בכל מקרה, על כל מנהל לאפשר לכל עובד המעוניין בכך ללכת להצביע.

איך יודעים איפה מצביעים

כל בעלי ובעלות זכות הבחירה צפויים לקבל הודעה לבוחר עם מקום הקלפי בו יצביעו. אם ההודעה לבוחר לא התקבלה, ניתן לברר את מקום ההצבעה באתר אינטרנט ייעודי שהקים משרד הפנים, אם כי בימים האחרונים הוא עבד לסירוגין עקב עומס כניסות. אפשרות נוספות לבירור מקום ההצבעה היא מוקד טלפוני שפתח המשרד, ומספרו 1-800-222-290. לצורך הזדהות במוקד נדרש להזין את מספר תעודת הזהות ואת תאריך ההנפקה של התעודה (שמופיע על התעודה עצמה).

רוב הקלפיות יהיו פתוחות בין השעות 7:00 בבוקר ל-22:00 בלילה, אך ביישובים קטנים שעות הפתיחה יהיו מ-8:00 בבוקר עד 20:00 בערב. רשימה של קלפיות אלו נמצאת באתר ועדת הבחירות המרכזית.

קלפיות מיוחדות

החוק מגדיר שורת קבוצות של בוחרים שזכאים להצביע בקלפי אחרת מזו שאליה הם משתייכים. הצבעה זו מתבצעת באמצעות מעטפה כפולה, כלומר, המעטפה עם פתק ההצבעה מוכנסת למעטפה נוספת עם הפרטים המזהים של הבוחר/ת ומועברת למוקד ספירה של ועדת הבחירות המרכזית בירושלים. שם, לאחר אימות פרטי הבוחר/ת שבמעטפה החיצונית, היא תיפתח ועובדי הוועדה ישייכו את פתק ההצבעה שלו/שלה למניין הקולות.

הזכאים להצביע בקלפיות המיוחדות: אנשים המוגבלים בניידות – רשאים להצביע בכל קלפי המוגדרת כ'קלפי מיוחדת לאנשים המוגבלים בניידות'. הרשימה המלאה באתר ועדת הבחירות המרכזית.

מאושפזים ועובדים בבתי חולים ומוסדות רווחה – רשאים להצביע בקלפי שתוצב בכל בית חולים ומוסד גדול, בכפוף לקבלת אישור מהנהלת המוסד. הרשימה המלאה.

דיירים בבתי אבות ובדיור מוגן – בכל בית אבות או מתחם דיור מוגן בו מתגוררים מעל ל-75 דיירים תוצב קלפי שבה הדיירים יהיו זכאים להצביע. לפרטים המלאים.

עצירים, אסירים וסוהרים – יוכלו להצביע בקלפיות שיוצבו בבתי הסוהר ובתי המעצר.

משרתי צה"ל בסדיר, בקבע ובמילואים – יוכלו להצביע בקלפיות שיוצבו בבסיסים השונים.

שוטרים ועובדי שב"כ – רשאים להצביע בכל קלפי בארץ, בכפוף להצגת תעודת שוטר או אישור הצבעה מיוחד מוועדת הבחירות.

נציגי ישראל בחו"ל – עובדי קונסוליות, שגרירויות, נציגי משרדי הממשלה ושליחי הסוכנות היהודית יוכלו להצביע ב-103 קלפיות שיוצבו בנציגויות ישראל בחו"ל.

מזכירי קלפי, חברי ועדת קלפי ומשקיפים – יוכלו להצביע בקלפי שבו הם עובדים.

תחבורה ציבורית ביום הבחירות

הנסיעה בקווי האוטובוס הבין עירוניים (מעל 15 ק"מ) ביום הבחירות, 1 בנובמבר, תהיה בחינם. הנסיעה בקווים עירוניים תחויב בתשלום. נסיעה בקווי אילת דורשת רישום מוקדם במרכז המידע הארצי של "אגד" במספרי טלפון 03-6948888 או 2800*.

הנסיעה ברכבת למצביעים תהיה בחינם החל משני, 31 באוקטובר, ב-20:00 בערב, בכפוף לכרטיס נסיעה ייעודי בקופות או במכונות הכרטוס ברכבת.

לוח הזמנים: מהבחירות להרכבת ממשלה

הבחירות יתקיימו ביום שלישי, 1 בנובמבר. המועד האחרון לפרסום תוצאות הוא ב-9 בנובמבר, והנשיא הרצוג יצטרך להטיל את המנדט על המועמד לו הסיכוי הגבוה ביותר להרכיב ממשלה עד ה-16 בנובמבר לכל היותר (שבוע מפרסום התוצאות).

הזמן להרכבת ממשלה הוא 28 יום, עם אפשרות להאריך ב-14 ימים נוספים. אם המועמד לא יצליח, יכול הנשיא להטיל את המנדט על מועמד נוסף ל-28 ימים (בלי הארכה). לבסוף יהיו 21 ימים נוספים בהם כל ח"כ שזוכה לתמיכה של 61 ח"כים יוכל להקים ממשלה. אם ייעשה שימוש בכל ההארכות ולא תוקם ממשלה, ב-15 בפברואר 2023 יוכרזו בחירות נוספות בתוך 90 יום, וייערכו ככל הנראה ב-16 במאי. עד להרכבת ממשלה חדשה, הממשלה בישראל תהיה ממשלת מעבר בראשות ראש הממשלה הנוכחי, יאיר לפיד.