הפיצול שעלה ביוקר והאיחוד שנכשל: מבט השוואתי על תוצאות האמת המספריות של בחירות 2022 לעומת בחירות 2021, כלומר על מספר הקולות ולא על מספר המנדטים, מלמד כמה התחזקו או נחלשו המפלגות השונות, ומה הולידו המהלכים הפוליטיים שקדמו להגשת הרשימות.

בבחירות לכנסת ה-25 הצביעו 357,256 איש יותר מאשר בבחירות לכנסת ה-24 שנערכו במרץ 2021: בסך הכול הצביעו 4,793,641 בעלי זכות בחירה, לעומת 4,436,365 בשנה שעברה.

הליכוד נותר המפלגה היחידה עם יותר ממיליון מצביעים, ואף גדל מ-1.06 מיליון קולות ל-1.11 מיליון. יש עתיד, שרשמה זינוק מטאורי של 7 מנדטים, גייסה 233 אלף קולות יותר מאשר בבחירות 2021, ועלתה מ-614 אלף ל-847 אלף מצביעים.

הנפילה הדרמטית ביותר, גם כשמסתכלים על מספרי הקולות, היא של העבודה ומרצ. העבודה הגיעה בבחירות הקודמות ל-268 אלף קולות שזיכו אותה ב-7 מנדטים, וצנחה ל-176 אלף קולות, שמשמעותם בכנסת הקרובה תהיה 4 מנדטים בלבד. מרצ עם 202 אלף קולות בבחירות הקודמות השיגה 6 מנדטים, אבל ירידתה ל-150 אלף קולות הותירה אותה מחוץ לכנסת, לראשונה מאז היווסדה.

היחלשות נרשמה גם אצל ישראל ביתנו, שירדה מ-7 מנדטים ל-6, אחרי שהפסידה 35 אלף מצביעים. בבחירות הקודמות זכתה ל-248 אלף קולות, ואילו בנוכחיות הגיעה ל-213 אלף בלבד.

מפלגות הרשימה המשותפת, שהשיגו בבחירות הקודמות 6 מנדטים, הצליחו להגדיל את כוחן ב-104 אלף קולות, אבל אחוז החסימה השאיר את בל"ד מחוץ לכנסת, וכך כוחן המצטבר ירד במנדט ל-5. לעומתן, התחזקותה של רע"מ, מ-167 אלף קולות בבחירות הקודמות ל-194 אלף קולות בבחירות האלה, תורגמו לתוספת של מנדט – מ-4 ל-5.

המחנה הממלכתי, שהורכבה מכחול לבן ותקווה חדשה, ירדה ב-2 מנדטים לעומת כוחן המצטבר בבחירות 2021, מ-14 ל-12. הירידה בולטת במיוחד במבט על המספרים: לשתי הרשימות היו 601 אלף קולות ביחד בבחירות 2021, ואילו ריצתן המשותפת הניבה 432 אלף קולות בלבד.

התחזקות המפלגות החרדיות ניכרת גם היא במספרי המצביעים: ש"ס עלתה מ-9 ל-11 מנדטים, כשכוחה המספרי עלה מ-316 אלף בבחירות הקודמות ל-392 אלף בבחירות 2022. יהדות התורה עלתה מ-7 ל-8 מנדטים, עם 280 אלף מצביעים, לעומת 248 אלף בבחירות הקודמות.