אוקטובר היה חודש אלים במיוחד ביישוב ג'סר א-זרקא: ועד עמאש בן ה-12 נורה ונפצע קשה במוצאי שבת שעברו, ושעתיים אחריו נורה למוות דודו של עמאש על ידי שוטרים, בזמן שלטענתם הוא ירה לעבר בית משפחה אחרת בכפר. שבועיים לפני כן נורה למוות ואליד שהאב בן ה-14 כשישב בפיצריה, שבוע אחרי שנרצח ביריות הנער ג'לאל עמאש כשעבד בחנות הירקות המשפחתית.

ג'סר א-זרקא מונה כ-15,500 תושבים, ונמצא בתחתית הדירוג הכלכלי-חברתי בישראל, ובמקום 13 בדירוג הצפיפות. "שלושה אנשים נרצחו כאן בפחות מחודש. המצב טעון", מספר סאמי אלעלי, ראש ועד שכונה ביישוב. "יש הרבה מתח, כעס, כאב ומורת רוח מהמשטרה ומהמוסדות. הפחד והחשש גוברים. למרות הנוכחות הבולטת והמוגברת של המשטרה, אין הרגשת ביטחון. הירי נמשך, אנשים נהרגים. אף אחד לא מוגן.

לדברי אלעלי, ביישוב חוששים לבלות במרכז הכפר ובבתי קפה. "אנשים מבצעים את ההתחייבויות שלהם וחוזרים הביתה. הורים פוחדים על חיי ילדיהם וחוששים לשלוח אותם למכולת בערב. וליד הרי נרצח במכולת, ולא הוא ולא משפחתו היו מעורבים".

פרלמנט בג'סר א-זרקא. "למרות הנוכחות הבולטת והמוגברת של המשטרה, אין הרגשת ביטחון" (צילום: הדס יום טוב)

אף שכוחם העולה של ארגוני פשע הוא תופעה נפוצה בכל החברה הערבית, אלעלי אומר שבג'סר היא חדשה. "לא היו כאן סכסוכי משפחות וחמולות כמו ביישובים אחרים, ולא מלחמה בין ארגוני פשיעה. היו סכסוכים בין צעירים שלעתים התפתחו ונמשכו, צד אחד תקף את השני, שרף רכב או ירה בו. ככה היה כל הזמן".

הוא מספר שבשנתיים האחרונות החלה מגמה אחרת. "יש ארגון פשע לא גדול בכפר, שנכנס לאותם סכסוכים וכפה את הבוררות שלו. הוא מטיל קנסות או מבקש דמי חסות. הארגון גם נותן שירות של שכירי חרב. זה הרחיב את מעגל האלימות ופתח חזית נוספת. זה הפך את המקרים לחמורים, כי הארגון מקבל כסף על כל דבר שהוא עושה. אותו ארגון מעורב בפעילות המוניציפלית כמו גביית כסף מקבלנים".

חבר המועצה מוחמד לוטפי ג'ובראן, דודו של הנער ועד שנורה על ידי אלמונים ואביו של זאהי שנורה על ידי המשטרה, פנה למשטרה, וכלום לא נעשה. לדבריו, בחודשים האחרונים קיבל איומים.

אלעלי חושש שג'סר א-זרקא עומדת בפתחו של מעגל דמים שלא יסתיים בעתיד הנראה לעין. "אני מטבעי אופטימי, אבל בנושא הפשיעה ובצל המצב שאני חי בו אני לא רואה אור בקצה המנהרה. לדעתי תהיה התפוצצות. מרגישים כאן אנרכיה. אין משהו שמרתיע את העבריינים".

רחוב בג'סר א-זרקא. "המשטרה יודעת מי העבריינים, ובמקום להתמקד בהם ולייבש אותם, היא מטילה עונש קולקטיבי" (צילום: הדס יום טוב)

לדעתו צריך להחמיר את הענישה. "צריך להטיל קנסות משמעותיים של עשרות אלפי שקלים על אחזקת נשק ועונשי מאסר. אז אדם יחשוב פעמיים לפני שיחזיק נשק".

הוא טוען שהמשטרה הפכה לחלק מהבעיה, במקום שתהיה חלק מהפתרון. "יש בכפר נוכחות בולטת של המשטרה ויש מעצרים. המשטרה יודעת מי העבריינים, ובמקום להתמקד בהם ולייבש אותם, היא מטילה עונש קולקטיבי. במקום להרוויח את האמון של רוב התושבים ולרכוש את תמיכתם, היא יוצרת עוינות וניכור. הצעירים ממש כועסים, כי עוצרים אותם סתם, והעבריינים נעצרים ליומיים ומשתחררים. המשטרה נכשלת ועושה טעות חמורה. המשטרה צריכה את רוב התושבים בצד שלה".

הוא קורא לשתף את הציבור בפעילות, ליצור הרגשת אמון וליצור ביחד תוכנית שתיתן מענה לצרכים ולמצב בג'סר. "התושבים, הרשות המקומית וההנהגה המקומית פועלות בשטח, והמשטרה מנותקת. אם אין אינטגרציה בין כל הגורמים, לא יקרה כלום".

גם הרוב הדומם, לדבריו, הוא חלק מהבעיה. "יש אחריות לחברה ולפרט. אסור לנו לתת לגיטימציה לפושעים, לבחור בהם כנציגי ציבור, לתת להם מכרזים, להיות בקשר איתם, להשתתף בשמחות שלהם ולעבוד עם העסקים שלהם. אני חושב שיש אחריות על החברה שצריכה להחרים אותם ולהרחיק אותם מהמרחב הציבורי, ולהטיל עליהם מצור חברתי".

סירות דייגים בחוף של ג'סר א-זרקא. "אנשים מרגישים כלואים ומבודדים. הם חיים במצור פיזי, פוליטי וחברתי" (צילום: הדס יום טוב)

אלעלי מודאג במיוחד מדור העתיד. "יש כאן הרבה ילדים בסיכון על סף התהום, שאותם עבריינים מנצלים אותם. הנער עושה דברים בשביל העבריין תמורת שכר. זה כסף קל. לילדים האלה יש חסך רגשי, הם ללא ביטחון וגיבוי והעבריינים מנצלים את מצבם. אני קורא להם קורבנות של החברה, קורבנות שלנו. לא יכולנו להציל אותם והם הידרדרו לפשע".

בשל מצבו הקשה של ג'סר א-זרקא, הוחלט בממשלה על מתן סיוע מיוחד ליישוב. התוכנית כוללת הרחבה של השטח המוניציפלי ובניית מאות דירות. לטענת אלעלי, לצד התקווה שההחלטה הפיחה בתושבים, היא גם יצרה תסכול עמוק, כשהתברר שמרביתם לא יוכלו לממן את המגורים בשכונות החדשות. "אנשים מרגישים כלואים ומבודדים. הם חיים במצור פיזי, פוליטי וחברתי".