מנכ"לית משרד החינוך ניסתה להרחיב את תקנות הפיקוח של המשרד על עולם המכינות – הדוח שהגישה בנושא מעולם לא ייושם ובכך הכשיר את התנערות המשרד מאחריות לכללי הבטיחות במכינות, מה שהוביל לאסון הכבד בו נהרגו 9 תלמידות ותלמיד ממכינת בני ציון בנחל צפית ב-2018.

דלית שטאובר, המנכלית הנוכחית של המשרד שכיהנה בתפקיד גם תחת שר החינוך שי פירון, הוציאה בשנת 2013 הנחיה להגברת הפיקוח והאחריות של המשרד על פעילותן של המכינות, וזאת לאור הגדילה המשמעותית בהיקף פעילות המכינות שלא נדרשו כמעט לשום תקנות פיקוח, לפחות ביחס למוסדות וארגונים חינוכיים מקבילים הפועלים בישראל כיום. מסמך ההנחיות הוגש לוועדת החינוך של הכנסת והיה אמור להיכנס לחוזר מנכ"ל –  אך הדברים לא קודמו ונפלו תוך כדי חילופי השלטון.  

את המסמך הציגה שטאובר לאחרונה בוועדת המכינות, החוקרת מזה שנה וחצי את מערך הפיקוח של המכינות על ידי משרדי החינוך והביטחון, שהמכינות היו תחת אחריותם בעת אסון מכינת בני ציון בנחל צפית לפני כ-4 שנים. על פי נוסח המסמך, ביקשה שטואבר לחייב כל מכינה, שתוכר על ידי משרד החינוך, למערך פיקוח ובקרה צמודים של המשרד, הן על התכנית החינוכית והן על המכלול הארגוני-מנהלי.

אמנם המסמך קובע שלמשרד עצמו לא תהיה אחריות ישירה לכל פגיעה או נזק שיקרה במכינה ובתחום פעילותה והוראה לפעול על פי נהלי בטיחות וביטחון אחידים היוצאים מטעם המשרד הודגשה כהמלצה, ולא כפעולה מחייבת – מדובר היה בניסיון ההסדרה והפיקוח המשמעותיים ביותר שנעשו עד אז בעולם המכינות, שפועל מעל לשלושה עשורים ומקיף עשרות אלפיי חניכים. 

מנכ"לית משרד החינוך דלית שטראובר (מימין), השרה יפעת שאשא-ביטון וסגנה מאיר יצחק הלוי (צילום: עודד קרני, לע"מ)

למרות שרוב המסמך מתייחס לסוגיות תפעוליות וחינוכיות שהמנכ"לית התכוונה שהמשרד יהיה אחראי עליהם, וביניהם; ליווי הקמת מכינות חדשות, תחום המסגרת החינוכית וסוגיות תקצוב – התמונה שהוא מעלה היא של נוסח משפטי המדגיש את אחריותו הכוללת ומהותית של המשרד על עולם המכינות, כולל ענייני בטיחות, אחריות שעד עתה המשרד סירב לקבל בטענה שכל אחריותו הסתיימה בתקצוב, או כפי שנטען בדיוני הועדה על ידי בכירים במשרד: הפיקוח מסתיים בשערי המכינה.  

את המסמך הגישה שטאובר לוועדת החינוך בסוף יולי 2013 אך הוא מעולם לא הפך להוראה מחייבת או כנספח לחוזר מנכ"ל, המסמך העיקרי שמוסדות החינוך השונים בישראלים מוכפפים להוראות הבטיחות שלו. הלכה למעשה – הוא נשכח כליל, עד שהופיע שוב על שולחן ועדת החקירה באוקטובר האחרון.  

בהתכנסות הוועדה באוגוסט האחרון, העיד נפתלי בנט, מי שכיהן כשר החינוך בזמן האסון, שלא הכיר הוראה שחייבה את המשרד לאכוף את כללי הבטיחות במכינות ובכך גיבה את עדותיהם של בכירים נוספים במשרד בשנה האחרונה, שטענו שלמשרד החינוך לא הייתה שום מחוייבות לדאוג לכלליי הבטיחות במכינות. יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס שולמית וסרקרוג העבירה ביקורת על דבריו של בנט, שצידד בכך שלמכינות מגיעה אוטונומיה "אוטונומיה אין פירושה אנרכיה, אוטונומיה לא אומרת שאפשר לפעול ללא קווי בטיחות מחייבים", טענה וסרקרוג. בדו"ח הביניים של הוועדה שהוגש במאי השנה, ביקרו חברי הוועדה בחריפות את משרדי החינוך והביטחון וטענו שאלו נמנעו מפיקוח משמעותי על הבטיחות במכינות לאורך השנים. במקביל, טענו לתרבות של זלזול בחיי אדם בפעילות המכינות, הימנעות מתחקור ומדיווח על תקלות במכינות עצמן.