אם להתייחס לפעולותיו של אילון מאסק בטוויטר כמקרה מבחן ליישום שינוי ארגוני, הרי שהן ייזכרו כ'תקן הזהב' של מה לא לעשות.

העדויות מראות ששינוי ארגוני מוצלח מחייב, בין היתר: חזון ברור ומשכנע שמתוקשר באפקטיביות, השתתפות מצד העובדים, והוגנות באופן יישום השינוי. אמון במנהיגות הוא גם סוגיה מכרעת.

דומה שלמאסק, האיש העשיר בעולם, אצה הדרך להפוך את טוויטר למכונת כסף. אבל כדי להבין למה זקוקה חברה כדי שהשינוי הארגוני בה יצליח, נדרש זמן. שניים מכל שלושה ניסיונות כאלה ייכשלו, וישאירו אחריהם עלויות גבוהות, עובדים חרדים ונטישת כישרונות.

ניהול שינויים אף פעם לא יילך בדיוק לפי התכנון, ובמקרה של מאסק, קשה להבין אם יש לו  בכלל תוכנית.

הסגנון ה"קשוח במיוחד" של מאסק

מאז שהשתלט על טוויטר ב-27 באוקטובר, מאסק אסר על עבודה מהבית, ביטל ארוחות צהריים לעובדים ופיטר כ-3,700 מהם – בערך מחצית מכוח העבודה של טוויטר. חלק גדול מהעובדים הבינו שהם פוטרו רק כאשר גילו שהכניסה למחשבים הניידים שלהם חסומה.

ימים ספורים לאחר מכן התברר כי מאסק מחזיק צוות של "רחרחנים", שסרקו את ההודעות הפרטיות של העובדים באפליקציית הצ'טים סלאק. אלה שהתגלה כי ביקרו אותו פוטרו.

ואז, ביום רביעי בשבוע שעבר, מאסק שלח אולטימטום לעובדים ובו דרש מהם להתחייב לחברת טוויטר חדשה ו"קשוחה במיוחד", כאשר "המשמעות היא לעבוד שעות ארוכות באינטנסיביות גבוהה". העובדים נדרשו לאשר את ההתחייבות עד השעה 17:00 למחרת, או לעזוב ולקבל חבילת פיצויים.

על פי הדיווחים, כ-500 עובדים כתבו הודעות פרידה.

הודעת מחאה של עובדת טוויטר בעקבות דרישת מאסק: "איך אני צריכה להתלבש היום למשרד כמהנדסת 'קשוחה'? תגובות עם תמונות, תודה" (צילום מסך)

נראה כי מאסק לא ציפה לתגובה הזו, ובזמן שהשעון תקתק לשעת הדד-ליין, הוא החל לקרוא אליו אנשי צוות מרכזיים בניסיון לשכנע אותם להישאר.

מאסק גם ביטל את איסור העבודה מהבית שהטיל, ושלח מייל לעובדים שציין ש"כל מה שנדרש כדי לאשר אותה הוא שהמנהלים שלכם יוודאו תפוקה מצוינת מצדכם".

זה לא הצליח. כל כך הרבה עובדים החליטו לעזוב, עד שביום שישי טוויטר נעלה את כל המשרדים כדי שאף עובד לא ייכנס אליהם עד יום שני, על רקע הבלבול שנוצר לגבי מי עדיין עובד בחברה וצריך לקבל גישה ומי לא.

פיטורים וארגון מחדש הם מהלכים נפוצים בשינוי ארגוני. אבל לדרך שבה הם מנוהלים תהיה השפעה משמעותית על העוזבים והנשארים גם יחד. למי שמעוניין בעובדים מחויבים שאינם נוטשים בעת משבר, לא מומלץ להטיח בהם שהם עצלנים ולאיים עליהם.

הבחירה עושה את ההבדל

אבל מה לגבי SpaceX וטסלה, החברות שעליהן בנה מאסק את התהילה וההון שלו? האם ההצלחה שלהן לא מוכיחה שהוא מנהיג טוב?

לא כל כך מהר. יש הבדל גדול בין חברה ממוקדת חזון כמו SpaceX, לבין פלטפורמה כמו טוויטר.

כאשר יש חזון משותף להשיג דבר מה יוצא דופן או דבר שלא נעשה עד כה, עובדים יגלו מוכנות להשקיע שעות ארוכות ולעבוד בתנאים קשים. הם יבחרו לעשות מעל ומעבר ולעבוד שעות ארוכות אם ירגישו מתואמים עם מטרות הארגון, ושהעבודה שלהם חשובה. אבל נקודת המפתח כאן היא שהם בוחרים לעשות זאת.

מטה טוויטר בסן פרנסיסקו (AP Photo/Jeff Chiu)

כפי שצייץ אחד העובדים בטוויטר לאחר מייל ההתחייבות ה"קשוחה" של מאסק:

"לא רציתי לעבוד אצל מישהו שמאיים עליי שוב ושוב דרך המייל ש'רק עובדי טוויטר מיוחדים ראויים לעבוד כאן' בזמן שאני כבר משקיע  60–70 שעות שבועיות".

גם בטסלה וב-SpaceX היו הרבה עובדים לא מרוצים, והוגשו שם תביעות משפטיות על תנאי העבודה וסגנון הניהול של מאסק.

מאסק מתעלם מעקרונות יסוד

מאסק זכה להערכה על החשיבה שלו בנושאים של תכנון איטרטיבי (מרכיב בפיתוח תוכנה העוסק בפעולות החוזרות על עצמן במטרה לפתור בעיות) ופתרון בעיות הנדסיות. חשוב לאתגר מודלים ישנים שאולי כבר אינם יעילים, אבל היסודות של מנהיגות ושינוי ארגוני הם עדיין המפתח, ומאסק לוקה מאוד בהבנתם.

בזמן שהעובדים שלו – אנשים שחיים את המציאות, שאינם מיליארדרים, ושיש להם שכר דירה או משכנתה לשלם – ניסו להבין מה בכלל המשמעות של טוויטר "קשוח", ואיזו השפעה תהיה לכך על החיים האישיים והזמן הפנוי שלהם, מאסק החליט להעלות סקר ששואל אם לאפשר לנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לחזור לפלטפורמה.

ואחרי שטראמפ סירב לחזור, מאסק העלה את הציוץ הבא (הכיתוב לקוח מ'תפילת האדון' הנוצרית – 'אל תביאנו לידי ניסיון'):

ציוץ בטוויטר של אילון מאסק בתגובה לסירובו של דונאלד טראמפ לחזור לרשת החברתית (צילום מסך)

עצם העובדה שמנכ"ל של חברה כלשהי ירשה לעצמו לשלוח הודעה כזו ברשתות החברתיות היא בלתי נתפסת.

היו שהציעו שכל ההתרסקות הזו היא "אגו טריפ" של מאסק – תיאוריה ששאבה חיזוק מניסיונו להיחלץ מהעסקה. פעולותיו מציבות סיכון משמעותי לעתיד החברה, גם אם נכון לעכשיו יש שם מספיק עובדים כדי להמשיך להפעיל אותה.

יואל רוט, ששימש כאחראי האמון והבטיחות בטוויטר והתפטר ב-10 בנובמבר, כתב בשבוע שעבר:

כמעט מיד אחרי סגירת עסקת הרכישה הציף את טוויטר גל של טרולים גזעניים ואנטישמיים, ומפרסמים מודאגים כמו ג'נרל מילס, אאודי ופייזר החליטו לעכב או להקפיא את הוצאות הפרסום שלהם בפלטפורמה, מה שגרם למשבר בחברה בניסיון לשמר את ההכנסות הקריטיות מפרסומות.

מניית טוויטר בבורסה בניו יורק (AP Photo/Seth Wenig)

רוט מוסיף ומסביר שיש גורמים אפילו יותר חזקים מהמפרסמים – חלונות הראווה הדיגיטליים של אפל וגוגל:

אי עמידה בהנחיות של אפל וגוגל תהיה קטסטרופלית, שכן טוויטר תסתכן בסילוקה מחנויות האפליקציות שלהן, מה שיקשה על מיליארדי משתמשים פוטנציאליים להגיע לשירותי טוויטר.

ארגונים הם מערכות מורכבות עם תלות הדדית, שנשענות על רשת של תהליכים התנהגותיים. יצירת שינוי מוצלח דורשת סנכרון בין מטרות היחיד, הצוות והארגון.

גם אם הציפור הכחולה הקטנה עדיין עפה לעת עתה, המערכות שמורכבות מאנשים ומחזיקות אותה בחיים נמצאות תחת איום משמעותי.

***

ליבי (אליזבת) סנדר היא ראשת תכנית MBA ומרצה בכירה להתנהגות ארגונית בבית הספר לעסקים בונד, אוניברסיטת בונד, אוסטרליה.

מאמר זה פורסם באתר Theconversation.com, ומתפרסם ב'דבר' בכפוף לרשיון Creative Commons. לקריאת המאמר המקורי (באנגלית) הקישו כאן.