מליאת הכנסת התכנסה אחר הצהריים (חמישי) להצבעה בקריאה ראשונה על שני תיקונים לחוק יסוד: הממשלה, שנועדה לאפשר ליו"ר ש"ס אריה דרעי להתמנות לשר, אף שנידון למאסר על תנאי עקב עבירת מס קלה. לפי החוק הנוכחי כל מי שנידון למאסר, גם אם על תנאי, אינו יכול להתמנות לשר.

הצעה נוספת נועדה לאפשר למנות שר במשרד הביטחון הממונה על המינהל האזרחי. שתי ההצעות יובאו להצבעה יחדיו.

הבוקר אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק אחרת של הקואליציה המתגבשת: תיקון לחוק פיצול הסיעות, שמטרתו להגדיל את מספר חברי הכנסת הדרושים לפיצול סיעה מארבעה לשבעה.

הצעות החוק לשר נוסף במשרד ולהכפפת המשטרה לשר עוגנו בהסכמים הקואליציוניים שנחתמו וסוכם שהן יועברו בטרם אישור הממשלה. ההצעה לשר נוסף במשרד סוכמה עם סיעת הציונות הדתית, שאחד מחבריה ימונה לשר במשרד הביטחון ויקבל סמכויות על המנהל האזרחי ויחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים; וההצעה להכפפת המשטרה לשר לבטחון לאומי (שדרוג של המשרד לבטחון פנים) סוכמה עם סיעת יהודית שהיו"ר שלה, איתמר בן גביר, צפוי להתמנות לשר לבטחון לאומי.

ההצעה לקביעת שני שרים במשרד, שמתקנת את חוק יסוד: הממשלה, של חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית) וניסים ואטורי (הליכוד) עברה בקריאה טרומית ברוב של 61 חברי כנסת לעומת 51 שהתנגדו. לפי ההצעה, ניתן יהיה למנות במשרד שממונה עליו שר, שר נוסף שיהיה אחראי, בכפוף לשר הממונה על המשרד, לתחומים מסוימים בתחומי פעילות המשרד. שני שרים במשרד מונו גם בעבר, אך ההצעה מסדירה את מתן הסמכויות לשר הנוסף במשרד. חוק כזה כבר נחקק באופן זמני (הוראת שעה) בתקופת ממשלת נתניהו-גנץ.

גנץ: ״נתניהו מכניס את הפוליטיקה עמוק לתוך הביטחון״

במהלך דיון בוועדה שעוסקת בתיקון חוק יסוד הממשלה (חוק דרעי וסמוטריץ'), תקף שר הביטחון בני גנץ ומתח ביקורת על הצעת החוק: "אין ספק שאנחנו צריכים מערכת שיש בה את אחדות הפיקוד, שתדע להתמודד עם צורך מבצעי ולעשות את האיזונים הנדרשים. ברגע שאתה מפר את האיזונים אתה מוציא את המערכת משיווי משקל".

"אף פעם, בכל השנים ששירתי, לא הטריד אותי מעולם מאיפה הגיע השר – אבל מה שעושה נתניהו זה להכניס את הפוליטיקה עמוק לתוך הביטחון והנזק האסטרטגי שזה יעשה לחוסן הלאומי של מדינת ישראל הוא מאוד גדול", תקף. לטענתו, "זה מטריד אותי כי אני יודע שנתניהו מסכים בתוך תוכו לכל מה שאני אומר עכשיו, אבל הוא פועל תחת לחץ פוליטי".