תואר אקדמי מאוניברסיטה מעלה בממוצע את יכולת ההשתכרות בכ-28% ותואר ממכללה ב-20% בהשוואה ליכולת ההשתכרות של מי שזכאי לתעודת בגרות בלבד, כך עולה ממחקר חדש שפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר.
הכנסתם השנתית של בוגרי תואר אקדמי מאוניברסיטה עמדה בשנת 2019 על 181 אלף שקלים; מדובר הכנסה הגבוהה ב-23% מזו של בוגרי תואר אקדמי ממכללה, המשתכרים כ-147 אלף שקלים בממוצע בשנה; ופי 1.5 מהכנסתם של בעלי תעודת בגרות בלבד המשתכרים בממוצע כ-118 אלף שקל בשנה.
למרות הפערים הבולטים, חוקרי אגף הכלכלנית הראשית ציינו כי ניתוח ההכנסה השנתית לבדה אינו נותן אינדיקציה מספקת לפרמיה (הגדלת יכולת ההשתכרות) של התואר, שכן הוא מתעלם מהבדלים נוספים בקבוצות האוכלוסייה השונות הפונות למסלולי הלימוד האקדמיים השונים (כגון מגדר, השתייכות לקבוצות אוכלוסייה שונות ולאשכולות סוציואקונומיים שונים). המחקר הנוכחי כלל ניתוח מעמיק של הפרמיה של עובדים שהיו בגילאי 30-34 בשנת 2019 על בסיס נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך בדיקת המתאם בין הכנסה לתואר אקדמי בניכוי השפעות מאפיינים אלו.
באגף ציינו כי קיימת שונות ניכרת בפרמיה בין בוגרי המכללות הפרטיות שאינן מתוקצבות שהפרמיה בהן דומה ואף עולה במקרים בודדים על הפרמיה האוניברסיטאית בחלק מתחומי הלימוד – לעומת המכללות המתוקצבות שהפרמיה מהלימודים בהן נמוכה יותר. במחקר הובהר כי הבחירה במסלול הלימודים חשובה לא פחות, ובמקרים מסויימים אף יותר מסוג מוסד הלימודים.
הפרמיה הממוצעת ללימודי מדעי המחשב והנדסת חשמל עומדת על 66.3% והיא הגבוהה מכל פרמיית השכלה אחרת, ללא תלות בתחום הלימוד או בסוג המוסד; הפרמיה עבור לימודי פיזיקה עומדת על 63%; לימודי הנדסה אזרחית, תחבורה, ועירונית מניבים פרמיה ממוצעת של 46.4%, הנדסת מכונות 41.7% ויתר מקצועות ההנדסה 31.1%. לימודי כימיה מניבים פרמיה ממוצעת של 33.7% ולימודי מתמטיקה וסטטיסטיקה של 31.8%.
לימודי חינוך נמצאים במקום נמוך יחסית ומניבים פרמיה של 11.6% בלבד, לימודי פסיכולוגיה של 11.8%, לימודי עבודה סוציאלית של 10.3%, ומדעי הרוח של 9.8%. הפרמיה הנמוכה ביותר היא בגין לימודי אומנות המשפרים את יכולת ההשתכרות ב-0.6% בלבד לעומת מי שבידיו תעודת בגרות בלבד.