הדרך הנעימה לנתיבות לא מרמזת על מה שמצפה לבאים בכניסה אליה. עשרות אוטובוסים ומאות מכוניות מצטופפות בכניסה לעיר. ברי המזל שהקדימו וחנו קרוב לבית העלמין כבר מתחילים לחזור בשעת הצהריים המאוחרת. על המדרכות שמוליכות לציון הקבר מצטופפות אלפי משפחות שהגיעו לחגוג את ההילולה, צעירים וצעירות שבאו לבקש מהצדיק את שאהבה נפשם, נערים ונערות שהגיעו מרחוק וזוגות צעירים שבאו לבקש פרי בטן מהמקובל שקבור במקום כבר 39 שנה – רבי ישראל אבוחצירא, "הבאבא סאלי".

במיקום האסטרטגי בצומת בית העלמין כבר פרושים דוכנים גדולים עם תמונות של צדיקים, יינות מבורכים, תשמישי קדושה מהודרים ומזכרות למי שלא הספיק להגיע, או למי שאוספים בכל שנה עוד פריט לאוסף הצדיקים שמעטרים את הוויטרינות והקירות בבתיהם. "זו הפרנסה שלהם", מספרים שני אברכים שלומדים בעיר וביקשו לא להזדהות בשמותיהם, "זו עיר קטנה בלי המון תעסוקה, אז הצדיקים שחיו פה מספקים להם אותה".

הדוכנים לממכר תשמישי קדושה מוצבים במתחם כבר מהצהריים (צילום: אור גואטה)

מרחיבים את אוסף תמונות הצדיקים (צילום: אור גואטה)

"כמה זה בקבוק יין מבורך?" (צילום: אור גואטה)

"הצדיק אמר לי להגיע לפה", מספר רפאל בן אברהם מטירת כרמל. בן אברהם הוא פנסיונר שדואג לנקות בתי כנסת בעירו, ומתנדב בסיוע לנזקקים. ברחבת הכניסה לציון הקבר הוא מצויד בבקבוק ערק שנושא את דמותו של הצדיק, ומחלק כוסית לכל מי שרוצה, "רק לברך 'שהכול'", הוא מזכיר לצעיר שעובר לידו ומבקש להתבסם.

אשר מויאל מנתיבות (משמאל) ורפאל בן אברהם מטירת כרמל. מויאל: "זו מצווה לשמח את עם ישראל" (צילום: אור גואטה)

יחד איתו עומד אשר מויאל, בן 35 מנתיבות, ומחלק 'מזונות' בדמות עוגיות מרוקאיות וקרקרים לכל דכפין. "זו מצווה לשמח את עם ישראל", אומר מויאל בביישנות, "אני מירושלים במקור, אז אני יודע מה זה שכל עם ישראל מגיע ליהנות מהקדושה". אשתו של מויאל מאופקים, והמעבר לנתיבות היה לו טבעי. "חשוב להיות קרובים להורים, אז מצאנו מקום באמצע", הוא קורץ, "פחות או יותר".

ציון הקבר נאסר לכניסה כבר מהשנה שעברה בעקבות הגבלות הקורונה והאסון במירון, ולמעט בודדים שהצליחו להיכנס השנה, מרבית המתפללים יכולים רק לראות את מקום הקבר במסכי ענק שהוצבו לאורך המתחם.

נשארים מחוץ לציון הקבר (צילום: אור גואטה)

עשרות נשים וגברים מצטופפים מעבר למחסומים שפרושים במרחק קצר מצמד תנורים להדלקת נרות. מטעמי בטיחות, ההדלקה מתקיימת באמצעות השלכה של הנרות לתנורים הבוערים. הסדרנים הצעירים מנסים באדיבותם להחזיר את הנרות למי שלא הצליחו לקלוע, אבל יש מספיק ניסיונות. לפני 25 שנה, כשהגעתי להילולה עם סבתי, קופסאות גפרורים הספיקו להדלקה, אבל נראה שמאז המצווה הלכה והשתכללה.

השלכת נרות לתנור. הסדרנים מחזירים את הנרות למי שלא הצליחו לקלוע (צילום: אור גואטה)

זווית נוספת (צילום: אור גואטה)

הרוב יסתפקו בצפייה במסך. מלקחי האסון במירון (צילום: אור גואטה)

עבור צבי אלימלך ויעקב הירש מאשדוד זו הפעם השנייה בהילולה. "היינו פה בשנה שעברה כבחורי ישיבה", מספר הירש, "אבל היום אנחנו נשואים, אז אין לנו את המסגרת שאנחנו מגיעים איתה".

אלימלך מספר ש"הרגשנו צורך לבוא לפה". לדבריו, "אנחנו אשכנזים, אבל הבאבא סאלי היה אבא של כל עם ישראל. זו זכות גדולה שצדיק כזה חי בדור שלנו, ושאנחנו יכולים להתברך בזיוו".

"מרגש לראות אנשים מכל הארץ והעולם מגיעים להילולה", אומרת מורן בנימין מאשקלון, "הבאבא סאלי מחבר בין כולם והוא באמת היה הרבי של כולם". בנימין היא צלמת שחזרה בתשובה לאחרונה, ויש לה סיפור משפחתי על רבי ישראל אבוחצירא. "גיסי סיפר לי שלאימא שלו לא היו ילדים הרבה מאוד שנים. היא הלכה לבאבא סאלי, והוא בירך אותה ואמר שיהיו לה תאומים, ובאותה שנה היא נכנסה להיריון ונולדו לה תאומים".

מורן בנימין מאשקלון. "הבאבא סאלי מחבר בין כולם" (צילום: אור גואטה)

המופתים שעשה אבוחצירא מוכרים בבתים רבים בישראל. איש הקבלה שעלה ממרוקו לנתיבות משך אחריו מאות אלפי יהודים מכל העולם, ולאחר שנפטר, ההילולות לזכרו הפכו לאירוע גדול, שנוהרים אליו אלפים בכל שנה.

"הוא היה ידוע בכך ששמר על העיניים והזקן שלו", מספר עידו אזרד, "והשמירה הזו אפשרה ל-90% מהבקשות שלו להתקבל במלואן. רוב הבקשות היו על עם ישראל, שיתחזק באמונה".

עידו אזרד (מימין) ודורון ביטון. אזרד: "רוב הבקשות של הבאבא סאלי היו על עם ישראל, שיתחזק באמונה" (צילום: אור גואטה)

"האמת שהשנה לא תכננתי לבוא לכאן", מספרת מירב קצב מאלעד, שהגיעה עם בתה אדל. "אני מאמנת אישית, ואחת המתאמנות ביטלה לי. שמעתי בראש שלי את הקול של הבאבא סאלי אומר לי 'תגיעי לפה עם הבת שלך'. לקחתי את הילדה מהגן מוקדם ובאתי לפה". קצב מספרת שניסתה במשך 8 שנים להיכנס להיריון, ואחרי שהתפללה והגיעה להילולה 4 פעמים, ולקברי צדיקים נוספים, נולדה בתה.

מירב קצב מאלעד ובתה אדל. "שמעתי בראש שלי את הקול של הבאבא סאלי אומר לי 'תגיעי לפה עם הבת שלך'" (צילום: אור גואטה)

"אני מגיע לפה הרבה, אבל זו הפעם הראשונה שאני בהילולה", מספר יוסף מלול, שהגיע עם אשתו בת אל מירושלים. "סבא שלי, רבי יוסף מלול, קבור פה, אז בדרך כלל הייתי מגיע לאזכרות שלו, אבל השנה החלטנו להגיע לפה ביחד לכבוד הצדיק".

יוסף ובת אל מלול מירושלים. "החלטנו להגיע לפה ביחד לכבוד הצדיק" (צילום: אור גואטה)

מלבד עשן הנרות שממלא את האוויר, בדרך החוצה האוויר מתמלא בעשן של בשרים על האש. ההילולה נמשכת שלושה ימים, ופרט לתפילות והשלכת נרות לתנורים, גם דוכנים צבעוניים של חסידי ברסלב ואפילו עמדת צמר גפן מתוק מעניקים לילדים את מה שהם אוהבים.

צמר גפן מתוק. גם הילדים מקבלים מה שהם אוהבים (צילום: אור גואטה)

אחרי שהצליח לקלוע כמה נרות לתנור, עידו אזרד מסביר שהגעה ליום האזכרה היא רק אופן אחד להתחבר לצדיק. "להדליק לזכרו נר ביום האזכרה שלו זה הדבר הבסיסי שאפשר לעשות. משם אפשר לנסות ללכת בדרכו, כל אחד לפי מה שהוא יכול".