סיפור מאבקם של עובדי זרוע העבודה למניעת הפיצול שלה מתחיל בשנת 2016, אז התקבלה החלטת ממשלה בעניין פיצול יחידות התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה. בעקבות פיצול זה, הוקמה זרוע העבודה והוטמעה בתוך משרד הרווחה והחוסן החברתי. השם "זרוע העבודה" נוצר על מנת לבדל את העשייה והפעילות שהיו קיימות במשרד העבודה והרווחה.
תהליך המעבר בין המשרדים טמן בחובו קשיים לא מועטים, בדמות הצורך להסתגל לסביבה ארגונית, חברתית ובעיקר – מקצועית חדשה ולא מוכרת. לאחר תקופת התאקלמות במשרד הרווחה והבנת הפערים בין התחומים השונים, דרשנו להכיר בזרוע העבודה כיחידת סמך נפרדת, מתוך הצורך לספק לעובדים שירותים בצורה עצמאית ולא ללכת לאיבוד במשרד אחר. כיום זרוע העבודה מונה כיום כ-900 עובדים, ובעלת תקציב של 3.5 מיליארד שקל בשנה.
בבחירות האחרונות לכנסת, נחתם הסכם קואליציוני במסגרתו הוחלט על העברת 3 יחידות משמעותיות מתוך זרוע העבודה למשרד הרווחה. משמעות החלטה אווילית זו, לו חלילה הייתה יוצאת אל הפועל במתכונת שהוצעה: פגיעה אנושה לא רק בעובדים אלא גם בשרות לציבור ולמעשה, חיסולה של זרוע העבודה.
מייד בסמוך לקבלת ההחלטה, החלו להישמע במשרד קולות של כאב ודאגה רבה מצידם של העובדים, אשר חשו אי ודאות באשר לעתידם האישי והמקצועי. מאחר שלצערנו אין המדובר בפעם ראשונה שאנחנו מתמודדים עם החלטה מסוג זה, מייד פעלנו יחד עם הסתדרות עובדי המדינה וההסתדרות במרחב ירושלים, על מנת למנוע את יישום ההחלטה שהתקבלה נגד העובדים.
היה ברור לנו שלא נוכל להיכשל במאבק שלנו, שכן אנו נלחמים על מקום העבודה ומקור הפרנסה שלנו, שמהווה עבורנו בית שני לכל דבר ועניין.
כצעד ראשון היה חשוב לנו ליצור קשר עם השרים הממונים על המשרדים כדי להסביר בפניהם את משמעות הפיצול וההשלכות על העובדים ועל הציבור. לצורך כך, קיימנו מפגש משותף, בנוכחות יו"ר הסתדרות עובדי המדינה עו"ד אופיר אלקלעי, ויו"ר ההסתדרות במרחב ירושלים, מחזיק תיק זרוע העבודה, מר דניאל בונפיל, יחד עם שר הכלכלה, ח"כ ניר ברקת, בו הבהרנו כי הפיצול אינו נכון מקצועית וחברתית ומניסיוננו, אין היתכנות ליישומו.
כולנו יצאנו תמימי דעים מהפגישה כי אין לפצל את זרוע העבודה. אך מילים לחוד ומציאות לחוד: שני השרים המשיכו להתבצר בעמדותיהם, וכל אחד סירב לוותר על חלקו, מתוך מחשבה שאנו סחורה שניתן לסחור בה.
לאחר מספר הפגנות משמעותיות מול לשכת שר הכלכלה נפל חלקית האסימון אצל השרים שפיצול הזרוע אינו דבר של מה בכך, ויגרור מאבקים קשים מצידם של העובדים. הנחישות, המסירות וההקרבה של העובדים הוכיחו את עצמן והמאבק נשא פרי בדמות החלטת ממשלה להקים את משרד העבודה מחדש, הישג מרשים לכל הדעות.
לצד ההישג, אנו עדיין נמצאים בעיצומו של מאבק כנגד הכוונה להוציא את האגף להכשרה מקצועית ממשרד העבודה ולהעביר אותו למשרד הכלכלה. מדובר ביחידה המונה כ-170 עובדים, ואנו נחושים גם כאן להמשיך את התנגדותנו להחלטה זו, שכן עיקר עיסוקו של אגף זה הוא הליבה של זרוע העבודה. בשלב זה אנו ממשיכים להיאבק בכל הכח נגד החלטה זו, ולא נרפה בע"ה עד אשר גם אגף זה יישאר במשרד העבודה.
הצלחת מאבקנו זה, מהווה דוגמא מצוינת לכך שנחישות, עמידה איתנה האחד לצד השני ואמונה בדרך – יכולים להפוך כל גזירה או החלטה שאיננה מטיבה עם העובדים או עם הציבור.
אבקש להודות לעו"ד אופיר אלקלעי וצוותו, אשר נרתמו בצורה מרשימה ויוצאת דופן למען הצלחת המאבק. תודה נוספת הינה למר דניאל בונפיל, הי"ו, אשר בכל המאבקים שניהלנו במשך השנים האחרונות, תמיד נרתם לעזור ולסייע מכוחו ומניסיונו למען העובדים. לסיום, ברצוני להודות לכל ראשי הוועדים שתמכו במאבקנו זה, שכן הדבר העניק לנו רוח גבית של סולידריות ותחושה של אחדות השורות.
מאחל לכולנו שנמשיך לעמוד על זכויות עובדינו.
