המכללה האקדמית אלקאסמי שוכנת במרכז באקה אלע'רביה. לעובר האורח נדמה שהמכללה והטריקה (מסדר) מאחוריה הם לבה המפעם של העיר.

"התצווף הוא אורח חיים", אומר ד"ר עווני מסארווה, ראש החוג ללימודי אסלאם במכללה. התצווף, או הסוּפיות, הוא הפן המיסטי של האסלאם. התצווף מאורגן על פי טריקה (מסדר), שבראשה עומד שיח'. מסארווה הוא חסיד (מוריד) של הטריקה אלקאסמיה חלוואתיה אלג'מיעה, והעומד בראשה השיח' עבד אל-ראוף אלקאסמי. בסיסיה של הטריקה הם חברון, זיתא ובאקה אלע'רביה".

תמונת השיח' עבד אל-ראוף אלקאסמי, ראש מסדר אלקאסמיה חלוואתיה אלג'מיעה. ד"ר עווני מסארווה: "התצווף הוא לא דת חדשה, אלא לב האסלאם" (צילום: ג'וליה לרמה)

"התצווף מלמד איך להתנהג בצורה הכי יפה עם האחר" מסביר מסארווה. "בהתחלה כיצד יש להתייחס אל האלוהים ואל הזולת מבלי למיין לפי דת מגזר או צבע. כל אחד ואחת הוא בן אדם נברא על-ידי האלוהים. כל מי שאני פוגש הוא בריאה של האלוהים ואני מתייחס אליו בכבוד. זה עקרון חשוב. זה גם בעשיה ולא רק בספרים או דיבורים". מסארווה מוסיף ומדגיש כי "התצווף הוא לא דת חדשה אלא לב האסלאם – אלאחסאן -מדגיש על תרבות וערכים".

ביום שבת מציינים המוסלמים את מסעו הלילי של הנביא מוחמד אל ירושלים ממכה – האסרא ואת עלייתו לשמיים – המעראג' שם קיבל מאלוהים את מצוות התפילה. בירושלים התפלל הנביא מוחמד עם כל הנביאים שקדמו לו".

ד"ר עווני מסארווה ואמנת המכללה. "אל לך להיות אגרסיבי בטיפול בבעיות, אלא להיות סבלני" (צילום: ג'וליה לרמה)

"כאשר אתה מתאמץ ופועל בחברה ועושה טוב" מסביר מסארווה את המסר "והרבה אנשים דוחים את זה ומזיקים לך, עליך לקבל את זה שאתה חייב להיות יותר סבלני לבעיות החברה ולחשוב איך לפתור אותן.  אל לך להיות אגרסיבי בטיפול בבעיות, אלא להיות סבלני ועם חוכמה יתרה".

"הדבר השני הוא שמכה, מדינה וירושלים הם שלוש הערים הקדושות למוסלמים" ממשיך מסארווה. "הדבר השלישי הוא קבלת האחר. כמו שהנביא מוחמד דרש וביקש שנאמין בנביאים שהיו לפניו, גם אנחנו יכולים לחיות עם כולם באותו מקום בשלום ובאהבה. מבלי להתנכר לאחר ולזכויותיו. המוסלמים חייבים לקבל את האחר כמו הנביא מוחמד, וזה על בסיס כבוד הדדי".

מה בין העבודה הפנימית של האדם להתנהלות החברה?

"הסופים מאמינים בדברי הנביא מוחמד: "האיש הטוב ביותר הוא האיש שנותן לאחרים יותר". כאשר אתה נותן לאחר אתה דוגמה לאנשים. השאלה, איך אני יוצר אדם שיש לו מושגים נכונים על האסלאם. החינוך הוא הדבר הבסיסי. התצווף בכלל והטריקה שלנו בפרט, הם דוגמא. מפעל החינוך שלנו הוא שירות לאוכלוסייה פה, לחברה הערבית ולכל העולם. אנו עושים את מה שמקבלי ההחלטות לא יכולים לעשות".

כיצד אתם מתייחסים לתהליכי ההקצנה באסלאם, בחברה הערבית ובחברה הישראלית?

"לעשיה שלנו כמסדר וכמוסדות חינוך אלקאסמי יש השפעה אדירה. אני מאמין ובטוח שלולא פעולתנו המצב היה פי עשר יותר גרוע. העמותה הראשונה לסולחה במדינה היה בבאקה, וזאת בזכות אל קאסמי . היה וועד אבל צריך היה לתת להם כלים. כשאני מטפל בבעיה אני רוצה לפתור את סיבותיה, ולא רק את הבעיה. לפני 12-13 שנה החלטנו לעשות חוג לאנשי הסולחה. במשך חצי שנה של לימוד אינטנסיבי ומסודר הם למדו על עקרונות הסולחה על המשפט הישראלי, ונפגשו עם אנשי משטרה ואקדמיה, ופעילים בחברה. בשנה שעברה עשינו שוב קורס כזה פתוח לכול אנשי הסולחה מכל הסביבה".

כיצד מתמודדת ועדת הסולחה עם יחסי הכוח בין הטוענים, מה מקומן של הנשים?

"אצלנו בבאקה מחצית מוועדת הסולחה הן נשים, בקורס היו 30 גברים ו-30 נשים. יש גם ועדה מייעצת מעורבת.

אם תלמד את אנשי הסולחה את העקרונות והכלים, יווצר אמון באנשים האלה. אנשי הסולחה הם מרוב המשפחות בבאקה. יש להם מפתח לאנשים, יש להם השפעה בחברה, דבריהם נשמעים.

הכניסה למכללה האקדמית אלקאסמי. "נשים הן מחצית מוועדת הסולחה" (צילום: ג'וליה לרמה)

אתה צריך לגשת לנקודה הרגישה, לכל אדם יש מפתח בזמן הנכון. אם אדם לא רוצה, הוא לא בא לסולחה. רוב האנשים רוצים כי רוב הסכסוכים הם לא גדולים.

במקרה רצח אנו נכנסים רק לבקשת המשטרה ואחריה. בהרבה מקרים פונים אליהם להרגיע את הרוחות. פעמים רבות הם מצליחים. אנשי סולחה לא לומדים רק הלכה אלא גם חוק, מתי אפשר להתערב מתי לא, מתי להיעזר במשטרה, בעוה"ד. לא נכנסים בכל סכסוך רק אם אנשים רוצים. מי שורצה יש תנאים מסוימים שאנו מכתיבים. פגישות במשך ימים ולילות. זה לא קל זה מצריך מאמץ, עשיה, נתינה.

כל אדם בוועדת הסולחה בא מהחברה שלו הוא מכיר המון אנשים. הם אנשים מוכרים בקיאים בענייני החברה, מכירים ומעורים בחברה. הם מכובדים בחברה. מכאן מתחילים. הם יודעים איך להיכנס לכל משפחה. הם יודעים מי איש המפתח בכל בית. זה לא קל זה מאמץ אדיר. לא כל בן אדם שנכנס לוועדת סולחה, נשאר. לפעמים זה עשר שעות ויותר ביום לפעמים נוסעים למקום אחר. הם מקבלים ניסיון מהשטח. בכל סכסוך יש צוות של שניים-שלושה אנשים שעובדים במשותף".

האם וועדות הסולחה הן הפתרון לבעיית האלימות?

"לולא ועדות הסולחה המצב היה יותר קיצוני. הועדות התערבו בבעיות ובסכסוכים ופתרו אותם. היום המשטרה מתקשרת אלינו לפתור סכסוך לפני פתיחת תיק.

ועדות הסולחה זה אחד הפתרונות, אך החשוב ביותר הוא החינוך. החינוך הנכון בזמן המתאים פותר את רוב בעיות האלימות. היום אין לימודי דת ברוב בתי הספר הערביים. יש שעות אבל המורים המלמדים לא מוסמכים ללמד דת. הילדים גדלים ללא ערכים".

באקה אלע'רביה. "רוב בתי הספר לא לימדו דת ב-30 השנים האחרונות, אבל זה המפתח לפתרון כל הבעיות בחברה" (צילום: ג'וליה לרמה)

איפה שורש הבעיה?
"זה התחיל לפני 20 שנה, כשלא היו אנשים שמוכשרים לטפל בבעיה. זה התגלגל למצב כיום, שהילד לא מטה אוזן למורה שלו. אנחנו צריכים להסתכל על מה שעשינו בבתי הספר שלנו ב-30 השנים האחרונות. רוב בתי הספר לא לימדו דת. זה המפתח לפתרון כל הבעיות בחברה. אם אני מחנך על ערכים נכונים, הילד לא יילך ויהרוג או יסחור בנשק ובסמים. אנחנו רואים עכשיו דור שאין לו ערכים, שאין בו ערך לבן אדם. בן אדם שהורג אחר לא רואה אותו כבן אדם. הוא רואה נקמה. צריך ללמד סובלנות, לא להיכנע ליצר הנקמה. צריך לעצור לרגע ולחשוב למה הוא עשה לי את זה".

איפה שורש הבעיה?

"זה התחיל כאשר שלא היו אנשים מוכשרים לטפל בבעיה, לפני 20 שנה. זה התגלגל למצב היום שהילד לא מטה אוזן למורה שלו. אנו צריכים להסתכל מה עשינו בבתי הספר שלנו ב-30 השנים האחרונות. רוב בתי הספר לא לימדו דת. זה המפתח לפתרון כל הבעיות בחברה אם אני מחנך על ערכים נכונים הילד לא ילך ויהרוג או יסחור בנשק ובסמים. אנו רואים עכשיו דור שאין לו ערכים שאין ערך לבן-אדם. בן אדם שהורג אחר הוא לא רואה אותו כבן אדם, הוא רואה נקמה. צריך ללמד על הסובלנות ואיך פותרים בעיות בלי אלימות. אני לא צריך להיכנע ליצר הנקמה, צריך לעצור לרגע ולחשוב למה הוא עשה לי את זה".

כיצד ניתן לחנך במצב בו האלימות נמצאת בכל מקום?

"אתה חייב לחנך על קבלת האחר. המקום הנכון לכך הוא בית-הספר. הילדים נמצאים שם 6-7 שעות, לפעמים בבית הם פוגשים את ההורים לשעה אחת . העשייה החינוכית והתרבותית חייבות להדגיש את העקרון הזה. הטעות הגדולה של משרד החינוך היא  לא לתת לאנשים מוכשרים לכך ללמד. זה משפיע היום. לפעמים יש ידע אבל אין אמצעים וכלים מתאמים ללמד , אז המורה מטעה את התלמידים. חינוך לערכים ושעורי דת עוברים לשיעורים אחרים וזה בהחלט משפיע על חיי בית הספר ועל האלימות.

איך אני רוצה שיקבל את האחר ולא חינכתי אותו לכך בבתי הספר? ילד בלי חיים נורמטיביים במשפחה, איך יהפוך לאדם בעל כבוד? מפה מתחילים, איך לקבל את הילד, הזה איך לתמוך בו עם החברים. גם אם אין לו סביבה טובה, הוא ילד טוב. הוא לא ילד רע".

באקה אלע'רביה. "חלק אומרים על הסוּפים שהם לא לפי ההלכה, שצריך להתרחק מהם, כי שמעו על זה בלי להכיר" (צילום: ג'וליה לרמה)

מה מונע מהמסדר לשכם להתפשט?

"בחברה הערבית יש כמה פלגים של תנועות דתיות. חלק אומרים על הסופי שהם לא לפי ההלכה, שצריך להתרחק מהם. הם אומרים זאת כי שמעו על כך ללא היכרות. לצערי הרב, חלק מהדרשנים הלא מוכשרים במסגדים לעתים מפיצים דעות כאלה. כשהסטודנט בא אליי ופוגש אותי מקרוב רואה שאנו לא שונים. דעות קדומות זו הבעיה . אולי אדם טועה בהתנהגות שלו אבל למה לפסול את כולם. יש אנשים טועים בכל הקבוצות אסור לפסול את כל הקבוצה.

המון אנשים לא קוראים לא בודקים לעומק אנשים לא חוקרים אלא מקבל דעות ללא בדיקה. זו בעיה בחינוך ובתרבות".

הערה: האמנה היה לאקדמית אלקאסמי ולא למסדר