פסקת התגברות ב-65 קולות, חקיקת חוק יסוד בארבע קריאות בכנסת, מינוי שופטים בזוגות על ידי האופוזיציה והקואליציה הגבלת עילת הסבירות: כך לפי מתווה חדש לרפורמה במערכת המשפט שכתבו הפרופסור למשפטים יובל אלבשן, שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, האלוף במיל' גיורא איילנד ואיש ההי-טק גיורא ירון.

לראשונה הגיב שר המשפטים יריב לוין בחיוב למתווה, ובסביבתו אמרו שמדובר ב"פריצת דרך אמיתית" שיכולה להיות בסיס למשא ומתן. יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לא הגיב למתווה, וכך גם ראשי האופוזיציה יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ.

היועצת המשפטית לממשלה התירה למזכיר הממשלה יוסי פוקס לקיים משא ומתן, בנפרד מנתניהו. "קראתי את הצעת הפשרה של אלבשן-פרידמן ושות'" כתב פוקס בטוויטר, "מדובר בהצעה רצינית ובסיס למשא ומתן בסוגיות הליבה… נותר לגשר על פערים בנושא הרוב הדרוש".

כותבי המסמך הבהירו כי לא מדובר בחוקה אוטופית שנכתבה למדינת ישראל ביום הקמתה, אלא ניסיון למצוא פשרה המהווה שיפור דרמטי לעומת הרפורמה המוצעת. על פי הערכות עצם הפשרה תהיה אכזבה עבור קיצונים משני הצדדים.

עיקרי הרפורמה:

חוקי יסוד

ההצעה משריינת את מעמדם של חוקי יסוד וקובעת שתוקפם אינו שפיט בשום עילה ובשום ערכאה שיפוטית. כדי לחוקקם או לתקנם ידרשו ארבע קריאות בכנסת, והרוב הדרוש לקבלת חוק יסוד או לתיקונו הוא 61 קולות בכל אחת מהקריאות.

במקרה שחוק היסוד התקבל ברוב של פחות מ-70 קולות, או כאשר הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות, תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה.

חוקי היסוד הקיימים (לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו) יאושררו כחטיבה אחת ברוב של 70 מחברי הכנסת בשלוש קריאות בכנסת זו. לאחר מכן ניתן יהיה לשנותם לפי האמור בסעיף זה. ההוראה שבסעיף זה תיכנס לתוקף במועד שייקבע. בסוף המושב הבא.

בנוסף מוצעת חלופה לפיה שני חוקי היסוד הקיימים אשר עוסקים בזכויות (חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק) ישונו בעתיד רק בדרך של שלוש קריאות ברוב של 70 ולא בדרך של ארבע קריאות ברוב של 61 (אחת בכנסת הבאה).

ביקורת שיפוטית ופסקת ההתגברות

ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של שלושה רבעים מחבריו.

הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק (פסקת ההתגברות), שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון, ברוב של 65 קולות .הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון, ברוב של 61 קולות ובמקרה כזה ייכנס החוק שחוקק מחדש לתוקף 6 חודשים לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. אולם אם חוקק החוק מחדש ברוב של 65 קולות יכנס החוק לתוקף במועד שנקבע בו.

ביקורת שיפוטית על החוק שחוקק מחדש תוכל להתקיים רק כעבור 5 שנים מיום שנכנס לתוקף.

מינוי שופטים

חלופה א:
הוועדה לבחירת שופטים תורכב מ-11 חברים:
שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי הקואליציה, שני ח"כ שייבחרו על ידי האופוזיציה, נשיא/ת העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון. במצב זה לממשלה יש רוב של 6 חברים מתוך הוועדה.

בחירת שופט לבית המשפט העליון תעשה ברוב של שמונה חברים בוועדה (דרושה התאמה למקרה שמספר המשתתפים בישיבה יהיה פחות מ-11). בבחירת שופטי מחוזי ושלום ישמרו יחסי הכוחות בין הקבוצות השונות, אבל יחול שינוי בהרכב האישי, כך שבמקום שלושה שופטים מהעליון, יהיה שופט אחד מהעליון ושניים מהמחוזי שייבחרו על ידי חבריהם. אין גם הכרח שחברי הוועדה יהיו זהים לאלה שבוועדה לבחירה לעליון .

חלופה ב' –
הוועדה למינוי שופטים תכיל 12 חברים בהרכב הבא: 4 קואליציה, 4 אופוזיציה, 4 שופטים באשר למינויים בעליון, לשופטים לא יהיה כוח הצבעה אלא משקיף ומשתתף בדיונים למעט הנשיא/ה שיש לה/ו זכות וטו אחת בקדנציה.
המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח': כל פעם מתמנים שניים כאשר הקואליציה בוחרת מינוי אחד והאופוזיציה בוחרת מינוי אחד. אם יש ממשלת אחדות מעל 80 קולות אז הקואליציה ממנה 2 לפני שהאופוזיציה ממנה 1.
יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת לנשיא העליון על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על מועמד של האופוזיציה.  לשר המשפטים יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה.  לא יהיו יותר משני נציגים לאותה מפלגה.

ייעוץ משפטי

משרת היועצים המשפטיים לא תהפוך למשרת אמון. חוות דעת של היועצים המשפטיים מחייבת את השרים אולם אם היא מובאת למליאת הממשלה, החלטת הממשלה גוברת עליה והופכת למייעצת בלבד
בנוגע לשאלת הייצוג,  הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם, ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי. במקרה שהיועץ המשפטי מסרב לייצג את עמדתם כפי שהיא, ייעשה הייצוג על ידי עו"ד אחר בשירות המדינה המוכן לכך או על ידי עו"ד פרטי.

סבירות

הפיקוח השיפוטי על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות וזאת בהתאם לעמדה שנקט השופט סולברג לגבי עילה זו.
עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת; כמו כן לא תשמש עילה זו להתערבות בהחלטה שעיקרה הקצאת מקורות וסדרי עדיפויות תקציביים, כפי שנקבעה על ידי הרשות המוסמכת. מינוי של שר או ראש ממשלה, שקיבל את אמון הכנסת, יהיה כפוף לביקורת שיפוטית אך ורק בעילות פורמליות טכניות או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי.