בכיכר איתן שבכניסה לאפרת התכנסו הערב קצת יותר מ-100 איש והניפו דגלי ישראל. אם בעבר הפגנות עם דגלי ישראל בגוש עציון נשאו בעיקר אופי לאומי שקורא לחיזוק ההתיישבות או במחאה על פיגועים, ההפגנה הזו היא נגד הרפורמה במערכת המשפט, זה השבוע השישי ביישוב.

כמחצית מהמפגינים מבוגרים, חלקם הגדול אקדמאים שעובדים באוניברסיטאות בירושלים ובבאר שבע, חלק גדול מהמפגינים הם צעירים עטויי כיפות וציציות, נשים בגילאים שונים בכיסויי ראש, ואפילו כמה בני נוער. אחד המפגינים דואג לברך כל רכב שעובר בדרך החוצה ב"שבוע טוב", חלקם הקטן צופר לאות תמיכה, חלקם הקטן צורח "עופו הביתה!", הרוב מתעלמים.

הפגנה באפרת במחאה על הרפורמה במערכת המשפט (צילום: אור גואטה)

"קורא לאנשי הציונות הדתית לחזור לערכים המקוריים"

"התגובות הן די צפויות, ובהפגנה הנוכחית היו קצת פחות אנשים מהקודמת, שבה היו 200 איש", מספר ד"ר שמואל ויגודה, לשעבר ראש מכללת הרצוג בירושלים ומיוזמי ההפגנות בגוש עציון, "העובדה שהצלחנו להביא לא מעט אנשים מראה שיש באפרת ובגוש עציון בכלל ציבור ימני שבהחלט חרד לעניינים שנמצאים על המאזניים כרגע, כי מה שנקרא כרגע על המאזניים שלנו זה לא נקודה כזו או אחרת כמו השילומים או מלחמת לבנון, אבל הפעם מדובר על שינוי במשטר. ברגע שכל הכוח יהיה בידי רשות אחת ששולטת בממשלה, בכנסת ולפי ההצעה בבתי המשפט, אנחנו זולגים למערכת טוטליטרית פוטנציאלית, ומהמקום הזה, הדרך לטוטליטרית בפועל היא מאוד מאוד קצרה, ועל זה אנשים בכל הארץ וגם בגוש עציון יוצאים להפגין."

ד"ר שמואל ויגודה (צילום: אור גואטה)

לדברי ויגודה, "הציבור הדתי כמובן שאינו מקשה אחת, אבל אני קורא לאנשי הציונות הדתית לחזור לערכים המקוריים. כששאלו את רבי עקיבא מהו כלל גדול בתורה הוא אמר 'ואהבת לרעך כמוך', וכשהוא אומר 'ואהבת' הוא מתכוון לדאגה לאדם. יש לנו פה שכנים פלסטיניים שחלקם בהחלט עוין, אבל חלקם הגדול גם חף מפשע והשמירה על הזכויות הבסיסיות של החפים מפשע מוטלת עלינו כי אנחנו בעלי הכוח. אנחנו צריכים לדאוג שכל אדם יזכה למשפט צדק.

"כרגע עם כל הביקורת שיש ויכולה להיות, אבל בשורה התחתונה בתי המשפט בישראל יכולים לדאוג לזכויות של כל אחד, יהודי, פלסטינאי, אזרח זר או כל אדם אחר, ועל זה אנחנו חייבים לשמור."

איילה פז (צילום: אור גואטה)

איילה פז: "אני מגיעה להפגנות האלה מהרגע שהתחילו באפרת, אבל לכולנו ברור שעל כל מפגין שמגיע פה יש עוד חמישה שתומכים מהבית, זו הסטטיסטיקה. אבל כמובן שזה לא מפתיע שאנחנו לא הרוב פה, ברור לנו מה היו תוצאות הבחירות וכמה קיבלה הציונות הדתית. ועדיין, זו לא הדרך, כמובן שברור שצריך לעשות שינויים במערכת המשפט ובבחירת שופטים, אבל לא זו הדרך, לא צריכה להיות רבולוציה אלא אבולוציה".

"הציונות והיהדות מחייבת אותנו לערכים שמאפשרים לאנשים שונים לחיות פה"

"אני מגיע להפגנות מאז שהחלו באפרת, לפני כן הייתי מגיע להפגנות בירושלים", אומר פרופ' רמי ריינר, חוקר תולדות ההלכה בימי הביניים, "התגובות העוינות הן בשוליים, זה בעיקר נערים או צעירים שעוברים עם הרכב, פחות מבוגרים, למשל אין פה הפגנת נגד. כמובן בבית הכנסת שהוא הפאב השכונתי יש ויכוחים אבל ענייניים ומעניינים, אני לא מנודה או משהו כזה, אבל יש ויכוחים על נושאים בתוך הרפורמה הזו."

אליעזר מלכיאל (מימין) ורפי ריינר (צילום: אור גואטה)

אליעזר מלכיאל הגיע מתקוע להפגנה, וריינר מציג אותו כבר פלוגתא לויכוחים בנושא הרפורמה בדרכם המשותפת לאוניברסיטת בן גוריון בה עובדים. "אני לוקח בתור חוט מוליך את רות גביזון, שהייתה מהמבקרים הגדולים של אהרון ברק ושל האקטיביזם השיפוטי שלו", אומר מלכיאל, "היא כותבת בצורה עוצמתית מאוד בזכות הדמוקרטיה הליברלית, לא רק בזכות הערכים שמשוקעים ברעיון הזה, אלא גם בזכות זה שבלי דמוקרטיה ליברלית היא לא תשרוד. החברה היא מגוונת מאוד ויש בה המון מחלוקות, והיא כותבת שבלי דמוקרטיה ליברלית זה פשוט לא יחזיק, וחשוב מאוד לטפח את תחושת השייכות של כולם לדבר הזה, שאף אחד לא ירגיש שדורכים עליו, ולכן האחווה בין כל האזרחים היא חיונית גם מבחינה פרקטית, לא רק אידאולוגית".

"המהפכה המשטרית שמתקיימת עכשיו מרימה שני דגלים, אבל הדגל המשמעותי יותר הוא נגד האקטיביזם השיפוטי, וכמובן שאפשר לבקר ולשנות, אבל יש פה שינוי משטרי, כי בדמוקרטיה ליברלית יש מחסומים בפני עריצות הרוב, ואני רוב יהודי פה ואני שמח על זה, אבל השינוי המשטרי המבוקש פה מסמן את הדמוקרטיה הליברלית באופן ספציפי וגם את שיטת המשטר, ולהיאבק בזה, זה בנפשנו".

לשאלה האם הם רואים סתירה בין היהדות לרפורמה המשפטית, שניהם עונים "כן" כאיש אחד. "הציונות והיהדות מחייבת אותנו לערכים שמאפשרים לאנשים שונים לחיות פה", אומר מלכיאל, "כרגע הרוח שמניעה את הדברים הרסנית עבור כולנו".

"אותי מטרידים יותר העניינים האזרחיים", אומר ריינר, "אני פשוט לא רוצה לחיות בדיקטטורה. ברגע שמביאים את הכול בעסקת חבילה אחת, של בחירת שופטים, השלת הסמכויות של היועצים המשפטיים, מובילים למצב שיש רק רשות אחת, כי בפועל גם עכשיו יש לנו שתי רשויות כי הממשלה שולטת בכנסת. אם הממשלה תשלוט גם בבתי המשפט זה מוביל אותנו לדיקטטורה. על דברים כמו עילת הסבירות לא הייתי יוצא להפגין, אבל על הפיכה לדיקטטורה כן, ולצערי הצד ששולט היום מועד יותר לדיקטטורה, למרות שגם לצד השני יש את החסרונות שלו".

ריינר מבקר את מפלגת 'הציונות הדתית', שלמרות שמה אינה מייצגת אותו. "מעולם לא הצבעתי למפלגות דתיות, הצבעתי לליכוד כמה פעמים, אבל צריך להפריד בין האינטרסים האישיים ללאומיים. למרות שאני מגדיר את עצמי ציוני-דתי, אני לא הייתי מסוגל להצביע למפלגת הציונות הדתית, שהפכה למפלגה האלימה והמיליטנטית ביותר בכנסת, במקום להיות מה שמחבר בין חלקי העם".

"עוד לא מיצינו את הפוטנציאל של האזור הזה"

אבידן פרידמן, ממארגני ההפגנות באפרת: "יש גרעין של אנשים שמגיעים כל שבוע, ויש גם מספר מסויים של אנשים מתחלפים. אנחנו בטוחים שעוד לא מיצינו את הפוטנציאל של האזור הזה. עוד לא הגענו לכל מי שמתנגד שיבוא ויפגין.

"התגובות מעורבות. היום בפארק מישהי אמרה לי- 'שמע, אנחנו לא מצליחים להגיע להפגנות, אבל כל הכבוד על מה שאתם עושים. זה ממש חשוב. סבתא שלי בת 90, מהקיבוץ הדתי, לא מאמינה למה שקורה כאן. זה אסון.' יש גם תגובות פחות נעימות, בעיקר ברשתות, ומרכבים שעוברים בזמן ההפגנה. שבוע שעבר היו הרבה תגובות מאד בוטות ורעילות בפייסבוק, שהביא גם להתארגנות של הפגנה נגדנו. ההפגנה היתה דלה מאד, והשבוע לא חזרו".