הכנסת תצא לפגרת הפסח בעוד שלושה שבועות בדיוק, ב-2 באפריל. עד אז תתבהר התמונה, לפחות בנוגע למערכה הראשונה בניסיון של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן לשנות את אופייה וגבולות סמכותה של מערכת המשפט הישראלית.
חודשיים חלפו מאז הציג לוין את עיקרי התכנית. למרות הדיון הציבורי על התכנית כמקשה אחת, בפועל מדובר באוסף של תיקוני חקיקה, שחלקם בשלב מתקדם, בעוד על אחרים הדיון אפילו לא התחיל. בהתחשב בכך שהקואליציה מעוניינת לקיים את הליך החקיקה ללא קיצורי דרך, יהיה קשה בכל מקרה להשלים את אישורם של חלק מהחוקים, שהדיון עליהם כלל לא התחיל, כבר במושב הזה.
זוהי תמונת המצב העדכנית של החוקים שמרכיבים את הרפורמה, ומצב החקיקה שלהם בפועל. לצדם נמצאים חוקי 'לוויין', שקשורים לנושאי הרפורמה אך עוסקים בשינויים נקודתיים ומוגדרים.
1. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
המצב היום: הוועדה לבחירות שופטים כוללת את שר המשפטים ושר נוסף לפי בחירת הממשלה, 2 חברי כנסת שנבחרים בכנסת (נהוג שאחד מהם מהאופוזיציה), 2 חברי לשכת עורכי הדין, 3 שופטי בית המשפט העליון בהם נשיא/ת בית המשפט העליון (שני השופטים הנוספים נבחרים על ידי שופטי העליון). מינוי שופטים נעשה ברוב רגיל, ושופטי עליון ברוב של 7 מ-9. כלומר הרכב הוועדה הוא בדרך כלל: 3 חברים מהקואליציה, 1 מהאופוזיציה, ו-5 נציגי מערכת המשפט.
השינוי המוצע: ההרכב יכלול 3 שופטים בהם נשיא/ת העליון ו-2 שופטים בדימוס (לא בהכרח מהעליון), שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא/ת בית המשפט העליון; 3 חברי כנסת בהם יו"ר ועדת החוקה וחבר אופוזיציה, ושלושה שרים בהם שר המשפטים. בחירת שופטים תיעשה ברוב רגיל, גם לשופטי עליון. בסך הכול: 5 חברים מהקואליציה, 1 מהאופוזיציה, ו-3 נציגים למערכת המשפט (שניים מהם נבחרו על ידי שר המשפטים). המשמעות היא שלקואליציה יהיה רוב מובנה לבחירת שופטים בכל הערכאות.
איפה החוק עומד היום?
תיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת רשויות), שמשנה את הרכב הוועדה עבר במליאת הכנסת בקריאה ראשונה כהצעת חוק מטעם ועדת החוקה. השבוע החלה דיוני הוועדה על הכנתו לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן אמר שיבחן אפשרות לרוב מיוחד במינוי שופטים לעליון.
שינוי מעמד היועצים המשפטיים
המצב היום: יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ורשויות השלטון כפופים ליועצת המשפטית לממשלה, וחוות הדעת שלהם מחייבת את השרים או ראשי הגופים. שרי הממשלה אינם יכולים לפטר או למנות יועצים משפטיים, ואינם יכולים להיעזר בעורכי דין חיצוניים על מנת לייצג עמדות שהיועץ המשפטי במשרד אינו מגבה, אלא באישורו.
השינוי המוצע: הפיכת היועצים המשפטיים למשרות אמון. ושינוי מעמד חוות הדעת שלהם כך שלא יחייבו את השרים והממשלה, שיוכלו להיעזר בייצוג משפטי אחר שיגן על עמדתם.
איפה החוק עומד היום?
בפועל, חוק בנושא זה לא קודם בצורה משמעותית. על שולחן הכנסת הונחו 5 הצעות חוק פרטיות לתיקון חוק שירות המדינה – מינוי יועצים משפטיים, מטעם חברי כנסת מהליכוד, יהדות התורה וכן מטעם יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אך הם לא עברו קריאה טרומית.
בוועדת החוקה התקיים דיון ראשוני על הצעות החוק, אבל הן לא אומץ על ידי הוועדה באופן רשמי כחקיקה מטעם הוועדה, ולא נקבעו דיונים נוספים בנושא. כדי להעביר תיקון זה במושב הנוכחי שלא במסגרת הסכמה כוללת, תידרש הקואליציה לקדמו בחקיקת בזק.
בוועדת החוקה התקיימו גם 5 דיונים לגיבוש הצעת חוק מטעם הוועדה לתיקון חוק יסוד: הממשלה – סמכות הממשלה והשרים לקבוע את עמדתם המשפטית, אבל זו לא התגבשה להצעת חוק עד כה.
פסילת חוקים על ידי בג"צ ופסקת ההתגברות
המצב היום: פסילת חוקים נהוגה על ידי בג"צ בשלושים השנים האחרונות, אבל איננה מוסדרת בחקיקה. גם מעמדם המיוחד של חוקי יסוד לא מוסדר, וכך גם היכולת של הכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ (פסקת ההתגברות).
השינוי המוצע: בקווים כללים מוצע להסדיר ולהגביל את סמכותו של בג"צ לפסול חוקים: אסור לפסול חוק יסוד, מותר יהיה לפסול חוקים רק אם הם סותרים חוקי יסוד, והתנאי לפסילה הוא פה אחד (בהצעתו הפרטית של רוטמן) או ברוב של מעל ארבע חמישיות מההרכב (בהצעה של ועדת החוקה).
לפי ההצעה, הכנסת יכולה לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ ברוב של 61 חברי כנסת. כדי שהשינוי יהפוך לקבוע, צריכה גם הכנסת הבאה אחריה לאשרר אותו בשנתיים הראשונות מאז שהושבעה.
איפה החוק עומד היום?
מדובר למעשה בשלוש הצעות חוק שונות, שכל אחת מהן נמצאת בשלב חקיקה אחר:
תיקון להצעת חוק יסוד: השפיטה – ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק, מטעם ועדת החוקה, מוכנה לקריאה ראשונה.
תיקון חוק יסוד: השפיטה (חיזוק הפרדת רשויות) שאוסר ביקורת שיפוטית על חוק יסוד, עבר בקריאה ראשונה, וחזר לוועדת החוקה להכנה לקריאה שניה ושלישית (התיקון מכיל גם את שינוי הרב הוועדה לבחירת שופטים).
הצעת חוק פרטית לפסקת ההתגברות מקודמת על ידי ח"כ שמחה רוטמן, והיא אושרה בקריאה טרומית, ונמצאת כעת בהכנה בוועדה לקריאה ראשונה. בהצעה זו מוצע לקבוע רוב מלא של שופטי בג"צ לפסילת חוקים.
ביטול עילת הסבירות
המצב היום: עילת הסבירות היא כלי משפטי שמאפשר לשופטים לפסול החלטות ממשלה ורשויות שלטוניות או מינויים בשל 'חוסר סבירות', כלומר כהחלטה החורגת ממתחם ההחלטות שיקבל לכאורה נבחר הציבור או עובד הציבור הסביר. עילה זו זכתה לביקורת בשל העמימות שלה.
השינוי המוצע: השר יריב לוין דיבר על "ביטול עילת הסבירות".
איפה עומד החוק?
נכון להיום, אין הצעת חוק על השולחן לביטול עילת הסבירות באופן גורף.
הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי) אוסרת על ביקורת שיפוטית במינוי שרים בלבד, מלבד הטעמים שנקבעו בחוק. בכך היא מבטלת את עילת הסבירות בתחום מינויי השרים. הצעת חוק זו, המכונה 'חוק דרעי 2' הוגשה כהצעת חוק פרטית מטעם חברי כנסת מכל מפלגות הקואליציה, אושרה בקריאה טרומית, וכעת נמצאת בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה מיוחדת לנושא.
הלוויינים: נבצרות והרכב בית המשפט העליון
ישנן הצעות נוספות שנוגעות בסמכויותיה ואופן פעולתה של מערכת המשפט, אך אינן חלק מובהק מהרפורמה.
הצעה פרטית נוספת לתיקון חוק יסוד: הממשלה עוסקת בשאלת ההכרזה על נבצרות ראש הממשלה, וקובעת שרק הכנסת והממשלה יכולים לקבוע נבצרות בנסיבות של אי כשירות רפואית או נפשית. הצעה זו אוסרת על בית המשפט לדון בשאלת הנבצרות של ראש הממשלה. הצעה זו עברה בקריאה טרומית, ונמצאת בהכנה לקריאה ראשונה בוועדה מיוחדת.
רוטמן הגיש גם שתי הצעת חוק פרטית נוספת שלא קודמו: קביעת הרכבי בית המשפט העליון באופן ממוחשב, זאת על מנת למנוע מצב בו לטענתו של רוטמן ההרכבים נבנים באופן מכוון מתוך כוונה להשיג הסכמה בין חברי ההרכב. לרוטמן הצעה נוספת לבחירת שופטי העליון על ידי הכנסת שלא קודמה, הכוללת גם קציבת כהונה לחברי העליון.
