ישראל נהנתה עם היציאה ממשבר הקורונה משנתיים של צמיחה כלכלית חזקה, אבל הנתונים שפורסמו אתמול (שלישי) בדו"ח בנק ישראל מעידים על כך שהמגמה עלולה להשתנות. העלאות הריבית בארץ ובעולם נותנות את אותותיהן, מכבידות על משקי הבית ומאטות את הצמיחה המהירה בהייטק, מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית.

תחזית הצמיחה לנפש עומדת על כ-1% מהתוצר, לאחר שירדה בכל אחד מהעדכנוים האחרונים. התקציב שהציגה הממשלה ואושר בקריאה ראשונה לא מתמרץ פעילות כלכלית.  אם קברינטי הכלכלה בממשלה, באוצר ובבנק ישראל, לא יחשבו מסלול מחדש, יתכן שהצמיחה תוחלף במיתון.

תקלה במנועי הצמיחה

הצמיחה המהירה של השנתיים האחרונות, השנתיים שאחרי משבר הקורונה, לא צפויה ב-2023. הצמיחה תאט, השאלה היא עד כמה. מחלקת המחקר של בנק ישראל חוזה שיעור של 2.8%, שהוא צנוע לא רק בהשוואה ל-6.4% של 2022, אלא גם ביחס לשנים שקדמו למשבר הקורונה, שהמשק צמח בהן ביותר מ-4% לשנה. במונחים של צמיחה לנפש, מדובר בצמיחה של כ-1%, בהנחה שקצב הגידול באוכלוסייה לא ישתנה משמעותית.

עיון בדו"ח בנק ישראל מסביר את התחזית הצנועה, ומדוע עם כל עדכון של תחזית מחלקת המחקר בשנה האחרונה – מאט קצב הצמיחה הצפוי ל-2023: מ-5% בתחזית שפורסמה בינואר 2022, ירד השיעור החזוי ל-2.8% בינואר 2023 בארבעה עדכוני גרסה. כדי להבין את מגמת הירידה צריך להבין מדוע מנועי הצמיחה מהשנתיים האחרונות החלו להאט כבר ב-2022, וצפויים להמשיך להאט השנה.

מנוע אחד הוא האשראי הפרטי, נטילת הלוואות על ידי חברות ומשקי בית. ב-2021 ו-2022, האשראי למגזר הפרטי הלא פיננסי צמח ב-13% וב-11.8%, בהתאמה, מה שתיחזק את רמת הביקושים הגבוהה. מצד החברות, האשראי משמש להרחבת הפעילות העסקית, ומצד משקי הבית לצריכה, ובעיקר למשכנתאות. לפי הדו"ח, 70% מהעלייה בהשקעות ב-2022 הגיעה מענף הבנייה.

כבר ברבעון האחרון של 2022, נרשמה האטה דרמטית של כ-60% בקצב גדילת האשראי, והסיבה לכך היא העלאות הריבית של בנק ישראל. הריבית, שבתחילת 2022 עמדה על 0.1%, עומדת כיום על 4.25%, ונטילת משכנתא כבר לא פשוטה כבעבר, וכך גם הלוואה עסקית. הדו"ח מראה שעם כל רבעון בשנה האחרונה, מספר העסקאות בשוק הדיור יורד. עד שהאינפלציה תיבלם ובנק ישראל יחדל מהעלאות הריבית, ההאטה בגדילת האשראי צפויה להמשיך.

נדרשת זהירות בהתבססות על האשראי הפרטי, שהתברר במשבר 2008 כחרב פיפיות, כמקור לביקוש. הגדילה בקצב נטילת ההלוואות תורמת לצמיחה, אך במקביל, גם לצבירת חובות הולכת ומכבידה של המגזר הפרטי. בהיבט זה, מצבה של ישראל מעודד. הודות לצמיחה מהירה ופיקוח בתחום המשכנתאות, נטל החוב הפרטי בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית. שיעור החוב-תוצר במגזר הפרטי הלא-פיננסי בישראל עומד על 110.7%, לעומת ממוצע של 157.3% במדינות המפותחות.

לפי הדו"ח, למרות מגמת ההאטה באשראי, הפעילות הכלכלית המשיכה לשגשג במחצית השנייה של 2022 בזכות מקור ביקוש נוסף: חסכונות של משקי בית מתקופת הקורונה ויתרות מזומנים גבוהות של עסקים. אף ששיעור חיסכון גבוה במיוחד נרשם גם ב-2022, לא ברור אם הוא יוכל להמשיך לתמוך ברמת הביקושים ב-2023. לפי חוקרי בנק ישראל, סביר להניח שהוא יביא להגדלה מתונה וארוכת טווח בצריכה, ולא לקפיצה שתחפה על הצניחה בקצב צמיחת האשראי.

גורם צמיחה נוסף הוא הבום העולמי במגזר הטכנולוגי, שמשך השקעות עתק לישראל. כיום התנופה הזו נראית כזיכרון רחוק, כפי שיעידו עשרות אלפי מפוטרים ברחבי העולם. ביטוי להתפוגגות ניתן לראות בנתוני הייצוא הישראליים. בזמן התנופה (החל מסוף 2020), הייצוא הישראלי זינק, כשענף ההיי-טק הוא התורם המרכזי. אולם ייצוא הסחורות החל לרדת כבר ברבעון השלישי של 2022, כשייצוא השירותים מצטרף אליו לירידה ברבעון הרביעי.

לנצח את הפסימיות

הצטמצמות נוספת, וחמישית ברציפות, בתחזית הצמיחה של מחלקת המחקר של בנק ישראל (תחזית אפריל תפורסם בשבוע הבא), לא אמורה להפתיע אף אחד. אחת השאלות המרכזיות שעולות היא מה תהיה תגובת האוצר אם האטה משמעותית אכן תתממש.

במקרה כזה, צמרת האוצר תידרש לחרוג מגישת הצמצום התקציבי הקנאית, שעוברת כחוט השני בין הממשלות השונות. בתקופת האטה, שבה משתרשת פסימיות משתקת, הממשלה נדרשת להגדיל את מעורבותה ולהשיב את הביטחון למגזר הפרטי. אחרת, הנזק עלול להיות כבד.