הממשלה אישרה היום (ראשון) את ההצעה להקמת המשמרת הלאומי באמצעות ועדה שהשר לביטחון לאומי יקים. מוקדם יותר אושר גם מימון המשמר הלאומי באמצעות קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי כל משרדי הממשלה. לפי הצעת ההחלטה, בסיס התקציב החל משנת 2023, יקוצץ ב-1.5%, זאת בעוד תקציב 2023 עדיין לא אושר סופית בכנסת.

להצעה קדם דיון ארוך שבו נערך שיח עם נציגי היועצת המשפטית לממשלה, אך ההצעה עלתה בניגוד לדעתה והתקבלה בקרב שרי הממשלה. לפי ההחלטה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יקים ועדה שבראשה יעמוד מנכ"ל משרדו, שלמה בן אליהו, ותכלול נציגים ממשרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד האוצר, משטרת ישראל וצה"ל, לטובת מימוש ההחלטה.

הוועדה הממונה תציע אם המשמר הלאומי יהיה כפוף למפכ"ל או לגוף אחר, והיא תשמע את המפכ"ל ואת כל גורמי המקצוע. זאת לאחר שעלתה ביקורת רחבה על החלטת השר בן גביר להקים את המשמר הלאומי בכפוף למשרד ולשר ישירות, ולא לגופי הביטחון, מה שגרם לאופוזיציה לכנות את ההצעה "הקמת מיליציה פרטית של בן גביר".

הוועדה תגיש לשר לביטחון לאומי, בתוך 60 ימים ממועד הקמת הוועדה, את המלצותיה ביחס לאופן יישום החלטת הממשלה, ביניהם קביעת ייעוד תפקידי המשמר הלאומי, סמכויות המשמר הלאומי ואנשיו ועוד.

תפקידו של המשמר הלאומי יהיה, על-פי ההחלטה, "לתת מענה ראוי לתרחישי הייחוס הרלוונטיים בשגרה ובחירום". זאת באמצעות התבססות על כוחות סדירים וחטיבות טקטיות וייעודיות בפריסה ארצית, "שיפעלו בשגרה למאבק בטרור ולהעמקת המשילות והסדר הציבורי, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים ומודיעין ייעודיים, וכן תוך שימת דגש על יכולות מעבר לאירועי חירום בעצימות גבוהה, ולצד זאת כוחות מילואים ומתנדבים אשר יהוו מכפיל כוח להתמודדות עם תרחישי הייחוס האמורים".

"המשמר הלאומי אותו אישרה הממשלה הבוקר הוא בשורה חשובה לתושבי מדינת ישראל ולביטחון האישי", בירך השר בן גביר. "צורך חיוני בסיסי למדינת ישראל, שיש קונצנזוס רחב עליו המשמר יפעל כדי להחזיר את הביטחון האישי והמשילות בכל חלקי ישראל. מודה לראש הממשלה על הגב שהוא נותן לי וחשיבות הביטחון האישי".

המפכ"ל: ״יתרונות המהלך לא ברורים״; ד״ר זאב פלדמן: ״בריאות האזרחים תיפגע״

המפכ"ל קובי שבתאי הביע התנגדות להקמת המשמר הלאומי: "כלל לא ברור מהי תכליתה – לא ברור כלל מהי הסיבה שבגינה יש צורך בהקמת גוף ביטחוני נוסף במדינת ישראל שתחומי אחריותו וסמכותו חופפים לאלה של המשטרה", אמר. "דברי ההסבר להצעה אינם כוללים נימוק ממשי כלשהו למהלך מיותר זה. לניתוק המערך המוצע מהמשטרה יהיו מחירים כבדים ביותר שעלולים להגיע עד כדי פגיעה בביטחון האישי של האזרחים. מאידך – למהלך זה לא הוצגו יתרונות כלשהם".

גם בקרב גורמי הרפואה נשמעה התנגדות למהלך. ד"ר זאב פלדמן מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים בשיבא ויו"ר ארגון רופאי המדינה אמר כי הקיצוץ עלול לפגוע בבריאות אזרחי ישראל. "מערכת הבריאות הציבורית שלנו נמצאת בגירעון עמוק של מיליארדים, אזרחים ממתינים לתורים חודשים ארוכים, הצוותים הרפואיים עובדים בעומסים בלתי נסבלים ואנו בעיצומו של משבר עצום המחסור ברופאות ורופאים", אמר. "הקיצוץ הרוחבי אסור שיכלול את תקציב הבריאות כי כל קיצוץ ולו הקטן ביותר. הוא פגיעה קשה בבריאותם של אזרחי ישראל ועשוי לעלות בחיי אדם. הביטחון הבריאות של אזרחי ישראל הוא לא פחות חשוב מהביטחון הלאומי, והפגיעה בו היא לא סכנה עתידית אלא סכנה ברורה ומיידית, ביכולת שלנו לבצע את תפקידו להעניק טיפול הולם לאזרחי ישראל"