דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י' בתמוז תשפ"ד 16.07.24
31.4°תל אביב
  • 30.9°ירושלים
  • 31.4°תל אביב
  • 30.1°חיפה
  • 31.5°אשדוד
  • 35.4°באר שבע
  • 41.6°אילת
  • 36.8°טבריה
  • 31.9°צפת
  • 33.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פסח התשפ"ג

ממצרים לא יצאו עם ווייז

באדיבות הספרייה הלאומית
מפה משנת 1639. איילת רובין, מנהלת אוסף המפות בספרייה הלאומית: "הצד הציורי והוויזואלי במפות מאוד חזק" (באדיבות הספרייה הלאומית)

כ-300 מפות המתארות את יציאת מצרים שמורות באוסף המפות ע"ש ערן לאור בספרייה הלאומית. העתיקה ביותר מהן היא בת 508 שנים | איילת רובין, מנהלת האוסף: "המסלול משתנה מעט ממפה למפה. כל צייר, קרטוגרף או אומן צייר את זה קצת שונה"

אורן דגן

בהיעדר תיעוד מדויק, החוקרים חלוקים בשאלה מה היה המסלול שעשו בני ישראל בדרכם ממצרים לכנען. המפות השמורות באוסף ע"ש ערן לאור בספרייה הלאומית מציגות מסלולים רבים לדרך הארוכה שעשו בני ישראל במדבר במהלך 40 שנות הנדודים.

"בספרייה הלאומית יש כ-300 מפות שמראות את יציאת מצרים", מספרת איילת רובין שמנהלת את אוסף המפות. "המסלול משתנה מעט ממפה למפה. כל צייר, קרטוגרף או אומן צייר את זה קצת שונה. רוב המפות, גם אלו שכתובות בעברית, הן ממקור נוצרי שמתבסס על התנ"ך שכלול בברית החדשה".

באוסף יש גם מספר מפות בעברית שלקוחות מהגדות פסח. "חלק מהמפות היו מצורפות לספרי תנ"ך ומוקמו במקום שמתאר את יציאת מצרים. המפות שימשו כאיור לכתבי הקודש, בעיקר לאנשים עשירים, שקראו בספרים האלה בערב בבית. הרי לא הייתה להם טלוויזיה".

איילת רובין, מנהלת אוסף המפות בספרייה הלאומית: "לא מחפשים במפות את הדיוק הגאוגרפי. עד המאה ה-16 לא היו כלים לשרטוט מפות מדידה מדויקות" (צילום: אורן דגן)
איילת רובין, מנהלת אוסף המפות בספרייה הלאומית: "לא מחפשים במפות את הדיוק הגאוגרפי. עד המאה ה-16 לא היו כלים לשרטוט מפות מדידה מדויקות" (צילום: אורן דגן)

המפות הראשונות, מסבירה רובין, הודפסו בטכניקת חיתוך עץ. מאוחר יותר הטכניקה הייתה תחריט נחושת. "במפות מסוג זה לא נחפש את הדיוק הגיאוגרפי", אומרת רובין. "עד המאה ה-18 לא היו כלים לשרטוט מפות מדידה מדויקות. ברובן הצד הדתי מאוד בולט".

החל מהמאה ה-19 הגיעו לארץ ישראל נוסעים וחוקרים שתרו את ארץ הקודש ואת חצי האי סיני למצוא את נתיב הנדודים של בני ישראל במדבר ואת תחנות המסע, כשבמרכז החקירות עמד הניסיון לאתר את הר סיני. אותם חוקרים כתבו יומני מסע ושרטטו מפות שכבר מבוססות על ביקור בשטח.

באדיבות הספרייה הלאומית
באדיבות הספרייה הלאומית

העתיקה. מפת יציאת מצרים העתיקה ביותר באוסף היא מ-1515. "את המפה הדפיס לוקאס קראנאך האב (1553-1472), שהיה צייר ואמן תחריטי עץ והדפסים גרמני. הוא פעל בתקופת הרנסנס והיה צייר החצר של נסיך סקסוניה. זאת מפה מיוחדת שזהו העותק היחיד שלה בעולם שהשתמר, והוא ישנו כאן.

"המפה מבוססת על המסע של פרידריך ה-3 מסקסוניה לארץ ישראל, והיא כוללת איורים של אירועים מסיפור יציאת מצרים: נחש הנחושת, עגל הזהב, משה על הר סיני. זאת מפה מאוד חשובה. זאת מפה בדידה, עצמאית לא מחוברת לספר".

באדיבות הספרייה הלאומית
באדיבות הספרייה הלאומית

המלכותית. "המפה הזו הודפסה בלונדון על ידי ג'ון ספיד (1629-1552), שהיה קרטוגרף והיסטוריון אנגלי ונחשב ליוצר המפות האנגלי הידוע ביותר בתקופת סטיוארט. עד כדי כך שהמלכה אליזבת הראשונה העניקה לו חדר עבודה בבית המכס בלונדון.

"המפה מופיעה תחת הכותרת 'ארץ כנען'. היא תוארכה ל-1611 ונכללה ב'גנאלוגיות הכתבים הקדושים' של ספיד, שהוכנסה לתנ"ך המלך ג'יימס. המפה הודפסה על גבי תחריט נחושת ואפשר לראות בה את מסלול היציאה ממצרים; המסלול (בצהוב) מתחיל במצרים, ניתן לראות את המסלול, המשכן, סיפור חטא העגל, נחש הנחושת ואת משה שעומד על הר סיני. ישנו פירוט של שמות התחנות: רעמסס, סוכות, איתם, הכול לקוח מהתנ"ך. המפה לא נוצרה בידי אדם שביקר בארץ, אלא נוצרה בעקבות הסיפור התנ"כי".

באדיבות הספרייה הלאומית
באדיבות הספרייה הלאומית

החדשה. "זאת מפה משנת 1639 שהתווספה לאוספי הספרייה כתרומה מהאספן הווארד גולדן בסוף 2022. היא מפה צבועה, שלאחר הדפסתה נשלחה לצביעה מיוחדת. ניתן לראות בה את המסלול, את החלוקה של הארץ לשבטי ישראל. ניתן להבחין בדמיון הרב שיש בין המפות, מכיוון שיוצרים שונים בשנים שונות ללא ספק העתיקו אחד מהשני".

באדיבות הספרייה הלאומית
באדיבות הספרייה הלאומית

ההולנדית. "זוהי מפה בעברית מתוך 'הגדת אמסטרדם' מ-1695. "המסלול כאן דומה למפות הקודמות, רק שישנה לולאה בים סוף, ואף מאוירות 12 אבני הזיכרון שמציב יהושע לאחר מעבר הירדן.  אנחנו יודעים שארץ ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש וניתן לראות בצד שמאל למטה את הפרות ואת כוורות הדבש שמצוירות דרך עיניים אירופאיות. במפה מוצגות נחלות שבטי ישראל, ומוצג איור יפה של יונה שמושלך מהספינה ודג גדול מחכה לו".

"הצד הציורי והוויזואלי במפות מאוד חזק. במפות שונות יש איורים גם בגוף המפה וגם מסביב לה. ניתן לראות יפה את טביעת חיל פרעה בים סוף, את הר סיני והר חורב, לעתים מופיע השם המפורש של האלוהים מעל דמות משה בעמדו על הר סיני".

***

ערן לאור, יליד סלובקיה, פעל בשירות החשאי של בעלות הברית, סייע בהעלאת עולים לארץ, ולאחר קום המדינה שימש כנציג המוסדות הלאומיים באירופה. ב-1975 הוא תרם לספרייה הלאומית את אוסף הקרטוגרפיה שלו. האוסף כולל כיום מפות עתיקות, החל מן המאה ה-15, אטלסים עתיקים, ספרי מסעות בארץ ישראל ובעולם, מדריכים, ספרים פרי עבודתם של חוקרי ארץ ישראל מן המאה ה-19, ספרי גיאוגרפיה היסטורית, מילונים תנ"כיים וכרכי תנ"ך וברית חדשה שבהם כלולות מפות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!