"אפילו את התחתונים בדקו" קובל סמיר מועדי, אב שכול מירכא, על הבידוק הביטחוני שעבר באל-על. סמיר מועדי, פקיד בכיר במשרד החקלאות, אישתו וופא, מפקחת במשרד החינוך וילדיהם עברו בידוק מעמיק בעלייתם למטוס בחזרה מאירלנד לישראל, וחזרו עם תחושת השפלה כבדה. "מצעד השפלה, זה הגמול שלי, על שנתתי למדינה את היקר מכל?" זועק מועדי.
"יצאנו לחופשה לאירלנד בערב חג הפסח וחזרנו אחרי צאת החג ב14 באפריל" מספר מועדי. "חזרנו לארץ בטיסה של חברת אל-על. הגענו לשדה התעופה בדבלין ב-18:30. הטיסה תוכננה ל-21:30, אך התעכבה עד 22:30".
"הסברתי שאנחנו משפחה דרוזית שכולה מירכא, זה לא עניין אותם"
"כאשר הגיע תורנו לצ'ק אין, הבודקת שאלה לפרטים", משחזר מועדי. "ענינו לה והסברנו שאנו משפחה דרוזית מירכא. לאחר בדיקת דרכונים רגילה, הדרכון שלי מיד קוטלג במדבקה צבע צהוב, בגלל השם השונה, והיהודי לידי בצבע ירוק".
לאחר התייעצות עם קצין הביטחון, הבודקת ביקשה מהמשפחה לגשת הצידה לבדיקה ביטחונית נוספת. "שאלתי אותה, 'למה?' והתשובה הייתה 'כי אלה הנהלים'. הסברתי שאנחנו משפחה שכולה דרוזית מירכא. היא אמרה שאין מה לעשות. לבסוף נאלצתי להוציא תעודת משפחה שכולה של משרד הביטחון".
אך גם התעודה לא סייעה למועדי ומשפחתו. "האטימות, חוסר ההיגיון, הרשעות" מתקומם מועדי, "הצגתי את התעודה בפני קצין הביטחון. הם זלזלו, זה לא עניין אותם. הם הפרידו אותנו מהתור, ונכנסנו לחדר צדדי לבדיקה. דרשתי הסבר, קצין הביטחון ניסה להרגיע אותי ואמר לי לא לצעוק כי המשטרה יכולה לעצור אותי. מרוב התרגשות יצאתי החוצה. בני נשאר בפנים. הם פתחו את כל התיקים מבלי להתבייש. הם העבירו את מברשת השיניים בשיקוף. ישבתי בחוץ".
"אחרי שסיימו החזירו אותנו לתור. כשהגענו לתור קצין הביטחון התנצל בחצי פה", אך שם לא הסתיימה מסכת הבדיקות החריגות. "בכניסה למטוס הדיילת שואלת 'איפה הבידוק הביטחוני שלכם', היא ראתה את המדבקות הצהובות. קצין הביטחון שעמד מאחור, מנסה להתחבא, אמר, 'זה בסדר תעבירי אותם'".
"אני לא צריך פיצוי, צריך שתהיה נכונות לשנות"
"אין לי בעיה עם הבידוק" אומר מועדי, "אבל אי אפשר לבדוק רק מי שנראה לי. מה אני מחבל? זה הזוי". זו לא הפעם הראשונה שמועדי עובר בידוק. הוא מספר שלפני כמה שנים נסע ללונדון וגם אז עבר בידוק, אך לא יסודי כל-כך. "בגלל זה לא טסתי שנים באל-על, אתה מקוטלג על פי השם שלך".
"בפראג לפני שנים פתחו את התיקים של כולם. לא התווכחתי. אני כמו כולם, אבל שאתה מקטלג ומפריד אדם, מסמן במדבקה צהובה, זה מצעד השפלה . אני אדם בן 64. בגילי המופלג אני אעשה משהו?"
מועדי מספר כי גם כאשר הבת של חברו חזרה ממסע לפולין, היא עברה בידוק כזה. "זו המדיניות. אפילו קצין צה"ל בדרגת סרן עובר את אותו בידוק, רק דרוזים. לא יתכן שימשיכו להשפיל אותנו. אני לא יודע מה הבעיה כאן. אי אפשר למצוא טכנולוגיה במקום מצעד ההשפלה הזה?"
"כשהטייס והדיילים שמעו על כך הם הזדעזעו ורצו לשוחח ולהתנצל. לא יכולתי. הבן שלי דיבר איתם. אל-על פנו אליי להתנצל לבדוק מה ניתן לעשות. אני לא צריך פיצוי, צריך שתהיה נכונות לשנות. העלבון חייב להיפסק. למה לא לשנות מדיניות?" תוהה מועדי. "דיברתי עם מנהל אגף האבטחה ומנהלת שירות לקוחות, הם הבינו את הטעות. אני רוצה לוודא שיש נכונות ומעשים לשנות את המדיניות, אבל אל-על אמרו שהם לא קובעים את מדיניות הבידוק".
"הם לא ישברו את רוחנו, אמשיך לתת אל כולי למדינה"
"השיח' מוואפק טריף דיבר איתי פעמיים מאז. הוא מזועזע". מספר מועדי. "הילדים שלי נולדו וגדלו בחיפה. הם תמיד חשבו שהם לא אמורים להיתקל בבעיה כזו, הם היו בשוק. הבן של הזיל שם דמעה, הם לא האמינו שזה קורה".
"הבן שלי, יוסי, היה לוחם בחטיבת גולני. הוא נהרג במבצע עופרת יצוקה, כדי שנחיה פה בשקט", אומר מועדי. "אני גאה להיות כאן . למה זה מגיע לי? זה לא מעניין אותם, זו קהות רגש, זה מאוד מקומם. היה דרוש קצת שיקול דעת, לא מעבר לזה, לא לפעול כרובוט".
מועדי נחוש להיאבק לתיקון המצב. "יש לנו את כל הכוח להיאבק. אני עובד מדינה בכיר. זה הזוי. כוונתי להביא לשינוי במדיניות הזו. לא חשוב הכבוד שלי, הם לא ישברו את רוחנו, אמשיך לתת אל כולי למדינה. אני משוחח עם הנוער וקורא לו לתרום, לשרת את המדינה. אני מתגאה בבן שלי. אני לא אתן לאותו קצין בטחון לשבור את רוחי".
תגובת אל-על כפי שנמסרה ל-N12: "אנו מצרים מאוד על תחושותיה של משפחת מועדי. כידוע, נושא אבטחת התעופה מונחה על ידי גורמי הביטחון הממלכתיים הקובעים את הליכי הבידוק. חברת אל על רואה את עצמה כחברת התעופה של כל החברה הישראלית וחובתנו להבטיח את ביטחונם, שלומם ורווחתם של כל הנוסעים. אל על פנתה לגורמי הביטחון על מנת שיתחקרו את האירוע".
