חברת S&P השאירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה גבוהה עם תחזית יציבה (AA-).  בהודעה שהוציאה אמש (שישי) הודיעה החברה על הערכותיה לגבי כלכלת ישראל שבראשן ירידה קצרת טווח בצמיחה הכלכלית ל-1.5% בלבד ב-2022, עם תחזית לעליה ל-3.5% בשנת 2024.

גורם צמיחה חיובי לפי הסוכנות הוא המשך פיתוח תעשיית הגז הישראלית, ופוטנציאל היצוא שלה לאירופה בשנים הבאות. גורם חיובי נוסף הינו הסכמי אברהם.

חוסר הודאות הפוליטית בישראל סומן כאחד הגורמים לירידה בצמיחה הכלכלית השנה, יחד עם האטה עולמית בקרב שותפות הסחר של ישראל, שהצמיחה הצפויה בהן נמוכה משמעותית מישראל – 0.7% בארצות הברית ו0.3% בלבד בגוש היורו. השינוי הכלכלי בישראל צפוי להיות ממוקד ביצוא ובהשקעות ופחות בצריכה הפרטית והציבורית.

לפי הסוכנות, התחזית היציבה מבוססת על נתוני היסוד הכלכליים החזקים של ישראל, כשההסתברות לעליה או הורדת דירוג בעתיד, נובעות משינויים במתיחות הפוליטית והיבטחונית המקומית או האזורית של ישראל.

המטרה העיקרית של דירוג האשראי היא הערכת כושר החזר החוב של המדינה למשקיעים הזרים. בהקשר זה, ציינו בסוכנות: "לישראל כלכלה מגוונת, מאזן תשלומים וחזק ורמת חוב ציבורי מתונה. קרוב ל85% מהחוב הממשלתי נקוב בשקלים ומחוזק באופן מקומי".

שיעור גבוה של חוב מקומי בשקלים הוא מאפיין שמקל על הממשלה לשרת את חובותיה החיצוניים, בשל יכולתה הקלה בהגדרה להשיג שקלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיבו להודעת S&P: "הותרת הדירוג החיובי של ישראל, בתקופה כלכלית עולמית מאתגרת, היא הבעת אמון במדיניות הכלכלית הנכונה שאנו מובילים. בקרוב נעביר את תקציב המדינה בכנסת כדי להבטיח את המשך המאמצים שלנו לחיזוק הכלכלה ולמאבק ביוקר המחייה לטובת כל אזרחי ישראל."

תרחיש הבסיס: הסכמה לגבי הרפורמה המשפטית

בחברה ציינו את המחאה החברתית נגד הרפורמה המשפטית, למרות עצירתה לצורך קיום משא ומתן עם האופוזיציה. הסוכנות צופה שהממשלה תתמקד כעת בהעברת התקציב, תוך המשך המשא ומתן לגבי הרפורמה המשפטית. תרחיש הבסיס של הסוכנות הוא שתושג הסכמה רחבה לגבי הרפורמה, מה שיקטין את המתח הפוליטי. הסוכנות מפרטת את הצעת הממשלה להעביר חלק מסמכויות הרשות השופטת לכנסת ולממשלה, אך "קשה לחזות את עתיד ההצעות", וכי מדובר בשינויים הפיכים.

החברה ציינו שקיים תרחיש שלילי בו לא תושג הסכמה, שעלול להשליך  לרעה על הצמיחה הכלכלית בישראל לטווח הארוך. בהקשר זה מזכירה הסוכנות את תחזית בנק ישראל, לשחיקה בצמיחה הריאלית של המשק בטווח רחב שנע בין 0.8% ל-2.8%.

דירוג האשראי נותר יציב בכל סוכנויות הדירוג

למרות הרפורמה המשפטית, אף סוכנות דירוג לא סברה שהיא משפיעה על יכולתה של ישראל לשרת חובות למשקיעים זרים. FITCH ו-S&P שמרו גם על הדירוג הגבוה וגם על תחזית הדירוג כיציבה. רק בסוכנות מודי'ס החליטו להוריד את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה, בשל הרפורמה המשפטית.

מה קובע דירוג אשראי?

לדירוג האשראי אין השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית בפני עצמה. כפי שציינה S&P, מרבית אגרות החוב של ממשלת ישראל נקובות בשקלים, וכלל אינן מדורגות. בנוסף, חלק מהחוב הישראלי במטבע חוץ אינו מושפע מהדירוג, אלא מגוייס בארגון ה"בונדס" היהודי אמריקאי, או בעזרת ערבויות של ממשלת ארצות הברית.

ירידה בדירוג האשראי לא בהכרח מייקרת את גיוס החוב במטבע חוץ, אלא רק כאשר יש למשקיעים חלופות עדיפות. לריבית בנק ישראל יש השפעה חזקה בהרבה על הריבית שמשלמת הממשלה על חובות, מאשר דירוג האשראי.

מבחינה כמותית, גיוס ההלוואות השנתי הוא חלק קטן בסך החוב הישראלי, כך שגם ירידה בדירוג, תוביל לשינוי כלכלי קטן מאוד, היות והרוב מכריע של החוב גויס בטרם השינוי, והממשלה יכולה בצורה קלה יחסית להגדיל את גיוס החוב בשוק המקומי. באופן דומה, גם עלייה בדירוג האשראי לא גורמת לשיפור כלכלי משמעותי.

האנליסטים של חברות הדירוג אינם חפים מהטיות אידיאולוגיות, ותומכים באופן שיטתי בגירעון נמוך ותקציב שמרני, ומתעלמים מהגירעון החברתי, עמדה זהה לתפיסתו של שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) וגם של קודמו בתפקיד אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו).

למרות ההשפעה הכלכלית הזניחה, לדירוג יש משמעות כלכלית באופן עקיף. דירוג גבוה למדינה הוא יתרון סימבולי, שמקל על משקיעים זרים להחליט לבצע השקעות בחברות פרטיות באותה מדינה ועל פירמות ישראליות לגייס הון זר.

הדירוג היציב לא מגן על מגזר ההיי-טק

שמירה על דירוג אשראי הייתה עשויה להיות בשורה משמחת למגזר ההיי-טק, אך המשקיעים הזרים לא ממתינים לתחזית שלילית של חברות הדירוג וכבר החליטו להקטין חשיפה לישראל. גם יזמים ישראלים בחודשים האחרונים נוטים להעדיף הקמת חברות הזנק מחוץ לישראל. מגזר ההיי-טק מצוי בסכנה מוגברת בשל תלותו הגבוהה בהון זר, שהתייקר מאוד והפך מ"נהר שופע" בשנים 2021 ו-2022 ל"פלג מים" קטן ב-2023.

דירוג האשראי החיובי ועליית שער הדולר, שהופכת השקעות בישראל לכדאיות יותר למשקיעים זרים, לא מצליחות להתגבר על צמצום ההשקעות העולמי בתחום, וגם על הסנטימנט השלילי שנובע, בין השאר, מהמחאה של הייטקיסטים בישראל נגד הרפורמה המשפטית.

מגזר ההיי-טק הישראלי נשען בעיקר על משקיעים זרים שהם גם הנהנים העיקריים מהצלחותיו. מימון מקומי לתחום חברות ההזנק בישראל הינו שולי, למעט תמיכות ממשלתיות של רשות החדשנות.