"חקלאים שנפגעים מעבירות פשיעה חקלאית מופקרים כבר שנים. אין להם כמעט סיכוי לקבל פיצוי וסיוע כלכלי, לא מהפוגעים ולא מחברות הביטוח. מדובר בכשל רב מערכתי שהפתרון שלו עומד לפתחן של רשויות המדינה", אמרה היום (שלישי) ל'דבר' הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי. יהב התייצבה בפני ועדת הכלכלה ובפני הוועדה המשותפת לחוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בדיון משותף עם הוועדה לביטחון לאומי, בו דרשה יהב מנבחרי הציבור לוודא שהממשלה עומדת בהתחייבותה לטפל בבעיית הפשיעה החקלאית. 

"ניתן לומר באופן ברור שבהקשר של פשיעה חקלאית ופרוטקשן קיים בישראל כשל מובהק שלא טופל כראוי", כתבה יהב בניר עמדה מטעם התאחדות האיכרים ונשיאות המגזר העסקי. "למעלה מעשור אנו זועקים על ההשלכות של האירועים הפליליים שמלווים כדרך קבע את החקלאים בכל שטחי מדינת ישראל. לדברי יהב, הכשל נעוץ בהעדר ענישה והרתעה, העדר חקיקה מתאימה וכלים למערכת האכיפה, התנערות חברות הביטוח מפוליסות של חקלאים שנפגעו מפשיעה חקלאית והעדר אפשרויות אחרות לפיצוי על הפסדים שנגרמו כתוצאה מהפשיעה.  

הנזק הכלכלי הישיר והעקיף שנגרם מעבירות פשיעה חקלאית הוערך על יד משטרת ישראל בשנת 2016 בכ-1.5 מיליארד שקלים. כשלי האכיפה והעדר כלים משפטיים לענישה והרתעה מובילים, לדברי יהב, לקושי של חקלאים שתבעו את חברת הביטוח, לרכוש פוליסות חדשות. 

בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה קרא יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) להקים קרן ייעודית שתאפשר לבטח חקלאים ועסקים שסובלים מפרוטקשן: "אם ממשיכים לשלם פרוטקשן לא נלחמים בפשע. אם אנחנו רוצים שתהיה מלחמה בפרוטקשן אז כולם צריכים לתת יד לזה. מה אתם רוצים מהחקלאי, שיהיו עבריינים בלית ברירה?"  

היו"ר ביטן ביקש מרשות שוק ההון להוציא הנחיה לפיה חברות הביטוח לא יוכלו לבטל פוליסה באופן מיידי. "חברות הביטוח צריכות לשים חלק, אבל המדינה צריכה לשים את החלק הכי גדול ולאפשר למשטרה להילחם בפשיעה". ביטן קרא לרשות שוק ההון להיכנס לעובי הקורה ולמצוא פתרון ביניים, עד שהממשלה תיכנס לעניין. הוועדה תקיים דיון המשך בעניין בעוד 30 יום. 

ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) אמר כי "לא יכול להיות שבעלי עסקים ישלמו מיסים למדינה ובנוסף לכך ישלמו גם דמי חסות. ארגון פשע דורש מבעל עסק לשלם. אם הוא מסרב, יורים לו צרור כדורים על החלונות. חברת הביטוח מודיעה לבעל העסק שהיא לא מבטחת את העסק, כי הוא תחת איום ועכשיו הוא צריך לחשוב מה עדיף לו: האם להסתכן בזה שישרפו לו את העסק ולשאת בנזק של מיליונים או לשלם את הכסף. המדינה לא ממגרת את התופעה, לכן בלית ברירה כנראה שחלק מהחקלאים משלמים. הממשלה הכריזה מלחמה על תופעת הפרוטקשן. אם באמת רוצים להילחם בתופעה הזאת, אז חייבים לחזק את המשטרה ומשמר הגבול, להקים יחידות מודיעין. מהצד השני צריך לומר לאנשי העסקים והחקלאים: 'אל תשלמו. אנחנו נגן עליכם. אנחנו גם נכניס את היד לכיס אם צריך, דרך חברות הביטוח, דרך קופה במשרד האוצר'. לא יכול להיות שלא נפצה אותם על זה שהם לא נכנעים לארגוני פשע.  

בן ברק הציע בדיון להקים קרן משותפת למדינה ולחברות הביטוח, שתבטיח שיהיה מי שידאג לבעלי עסקים ומשקים שלא ישלמו דמי חסות. "אפשר להכניס את זה במסגרת ה-9 מיליארד שהובטחו למלחמה בפשע המאורגן", אמר בן ברק, והוסיף: "ככה נלחמים בפשע מאורגן – בעזרת המשטרה, האכיפה וביכולת לתת לאזרחים גב. המדינה צריכה לעזור לאנשים להיות בצד של החוק. היום רוב האנשים לא בצד של החוק. הם משלמים דמי חסות כי אין להם גב״.

המשק המשפחתי הוצת, רק חלק מהכסף הוחזר מהביטוח: ״משאירים אותנו לשכור אבטחה פרטית״

בדיון השתתף גם נבו דור, חקלאי בן 42 ממושב מחולה בבקעת הירדן, שסיפר על הצתת בית האריזה במשק המשפחתי לפני מספר חודשים. "בית האריזה נשרף עד כליל על כל תכולתו. לא היה איום מקדים. זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר. הנזק למשק מוערך ב-10 מיליון שקלים ורק חלקו היה מכוסה בביטוח. התחושה היא שיש הפקרות ואדישות מצד המדינה. התייאשנו מהגשת תלונות למשטרה כי לא נעשה שום דבר. המדינה לא לוקחת אחריות על הנזקים שנגרמו לנו עקב אוזלת היד הזו ומשאירה אותנו לשכור אבטחה פרטית מכספנו כדי לשמור מפני פשיעה חקלאית״.

לדברי דור כיום אין למשק הגנה ביטוחית: "זה לא עניין של מחיר, הביטוח פשוט בוטל". דור הסביר שחברות הביטוח המעטות שביכולתן לבטח אותו, אינן מוכנות לבטח את המשק שכן הוא מוגדר כעת בסיכון מוגבר. 

"התפקיד שלנו הוא לעשות חקלאות ואנחנו מבקשים שהמדינה תעשה את תפקידה בשמירה עלינו. אני רוצה ללכת לישון בשקט בלילה ולקום בבוקר לעסק קיים". דור פנה לחברי ועדת הכלכלה: "אני יושב כאן מולכם, מסתכל לכם בעיניים. אני דור שלישי לחקלאים. אני דורש שתמלאו את אחריותכם כמשרתי ציבור, ותפעלו לתקן בהקדם את החוק, כדי ששירי הערש שאני אשיר לילדים שלי יהיו מרגיעים יותר מאלה ששרו לי. אם לא תפתרו את בעיית הביטחון האישי שלנו ביישובי הספר, לפחות יש לכם את האפשרות לפתור את הביטחון הכלכלי שלנו על ידי ביטוח ממשלתי הולם״.

סמנכ"ל הרגולציה של איגוד חברות הביטוח, בועז סטמבלר טען בדיון שהנושא אינו קשור לביטוח. לדבריו, אין ביכולתן של החברות לתת כיסוי ביטוחי כשמדובר במקרים חוזרים ונשנים, אלא למקרים פתאומיים וחד פעמיים. לטענתו, המענה הוא בהגברת האכיפה וההרתעה, שיצמצמו את היקף הפשיעה והישנותה. "המדינה חייבת להציג תכנית ייעודית וזה לא ראוי ונכון שחברות הביטוח יישאו בעלויות. עם זאת, הוא הוסיף כי החברות מוכנות להיכנס מתחת לאלונקה יחד עם המדינה״.