מחר (שלישי) יתקיים בכנסת כנס הצדעה לעובדות ולעובדים הסוציאליים, שארגן איגוד העו"ס בהסתדרות יחד עם ח״כ ושכר הרווחה לשעבר מאיר כהן (יש עתיד). לקראת הכנס, מספרת ל'דבר' עדי שליט, עו"ס במערכת הבריאות בקהילה, על הייחודיות של המקצוע שלה, האתגרים וההצלחות, אך גם על הקשיים השמים בפניה מכשול לבצע את עבודתה.
"בסוף, הגוף והנפש קשורים, והאספקט הפסיכוסוציאלי הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול". מספרת שליט ל'דבר'. "תחום העיסוק שלנו הוא מאוד ייחודי, העבודה שלנו מאוד משמעותית ומעניינת, ומהווה חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות".
עובדות סוציאליות במערכת הבריאות יכולות לשבת במערכת בריאות הנפש, במחלקות בבתי החולים, במכונים להתפתחות הילד או בקופות בקהילה. העו"ס במערכת הבריאות נותנות מענה לחלקים הפסיכוסוציאליים של הטיפול- מוכנות נפשית להליכים רפואיים והיענות לטיפול, תמיכה סוציאלית ונפשית בחולים כרוניים וקשים ובבני משפחותיהם, מיצוי זכויות רפואיות ועוד, והן מתן מענה נפשי וסוציאלי חירומי לנפגעי חרדה במצבי חירום לאומיים ואירועים רבי נפגעים. בנוסף, עובדות סוציאליות במערכת הבריאות אחראיות גם על ההכשרה הפסיכו-סוציאלית של רופאים, סיוע ואיתור של נפגעי אלימות במשפחה ועוד.
שליט (45), מתגוררת בתל אביב ועובדת באחת מקופות החולים בקהילה מאז שסיימה את הלימודים, כבר 19 שנה. עד לפני שנה וחצי עבדה במרפאות, תחילה בשכנה ג' באשדוד, ובהמשך במרפאה במרכז תל אביב. בשנה וחצי האחרונות היא עובדת בהנהלה הראשית של הקופה, ובמסגרת תפקידה אחראית על הטיפול בניצולי שואה ועל תכנית מיצוי זכויות מול ביטוח לאומי בבתי החולים. היא דור שני במקצוע– אמה גם כן הייתה עו"ס במערכת הבריאות.
"הרבה אנשים חושבים שעו"ס מטפלת במקרי רווחה, באנשים במצוקה, אבל בקהילה, העו"ס מתמודדת עם מגוון מאוד גדול של אירועי חיים, ורואה את כל האוכלוסיות. במרפאה במרכז תל אביב טיפלתי בשופטים, אנשי תקשורת, אנשים מהמשפחות הכי עשירות בארץ – כולם מכולם. כולם יכולים להתמודד עם מחלה, עם נכות, עם מחלה של בן משפחה, עם פגיעה מסוימת או עם עוד משברי חיים 'נורמטיביים'".
לדבריה של שליט, הבעיה המרכזית שמקשה עליה לעשות את עבודתה היא המחסור בתקנים. "יש הרבה אנשים שצריכים אותנו, ומעט כוח אדם. בתחום בריאות הנפש למשל, אנשים מחכים הרבה מאוד זמן כדי לקבל טיפול. הרבה פעמים יש עו"ס אחת שאחראית על כמה מחלקות, והרבה פעמים היא יכולה להגיע רק למקרים הכי "דחופים", והרבה יותר קשה להגיע לאנשים אחרים שזקוקים לטיפול דחוף פחות, שבסופו של דבר, ללא טיפול, ידרדרו".
"בקהילה גם חסרים תקנים, וגם אם יש, המשכורת לא מושכת עובדים. בתחום שלנו אנחנו פחות מתמודדות עם חוסר במשאבים חומריים שאפשר לתת למטופלים כמו עו"ס אחרות, אצלנו – אנחנו המשאב. כדי לבנות תכנית התערבות, לתת תמיכה, לתת טיפול- צריך מספיק עובדות".
בפרוייקט של ניצולי השואה למשל, אומרת שליט, הקופה מאוד התאמצה למשוך עובדים, אבל זה עדיין קשה. בבריאות הנפש, משפחה צריכה לחכות שנה כדי לקבל טיפול. "הייתי רוצה שנגיע לכל אדם שמקבל אבחנה. אבל באשדוד למשל, הייתי העו"ס היחידה מהקופה בעיר, עבדתי בשתי מרפאות והייתי אחראית על עוד שלוש – זה בערך 60 אלף איש – ועו"ס אחת. אין לך שום סיכוי או יכולת לתת לכל אחד את מה שהוא צריך".
״לא כולם יכולים לעמוד כלכלית בהנחיות התזונתיות מהרופאים״
אך גם במערכת הבריאות בקהילה, יש למחסור במענים מחירים. "לצערי, ככל שלאדם יש יותר משאבים הוא יכול להתמודד בצורה יותר טובה עם המשבר. כולנו מכירים את זה שיש אנשים, קשישים במיוחד, שצריכים לבחור בין אוכל לתרופות. גם אם יש הנחיות תזונתיות, לא כולם יכולים לענות עליהן. הייתה לי מטופלת שבעלה חלה במחלת כליות, שביקר אצל דיאטנית וניתנו לו הנחיות תזונתיות. אני לא אשכח שהיא אמרה לי – מאיפה אנחנו יכולים להרשות לעצמינו שמן זית? כשעבדתי באשדוד הייתי עסוקה כל הזמן בלנסות למצוא פתרונות, שלא תמיד היה עליהם מענה".
ולצד הקשיים, יש גם הרבה מאוד הצלחות. "מבחינתי, כל עזרה למטופל נחשבת הצלחה", אומרת שליט. "זה יכול להיות לעזור למישהו להגיע לתובנה בטיפול, חיזוק תחושת המסוגלות, מטופל שהשיג זכויות שלא הכיר או לא ידע שמגיעות לו. חשוב לי לתת תחושת ביטחון למטופלים, תחושה שיש מי שרואה אותם ודואג להם".
"מה שממלא אותי בעבודה זה הקשר האנושי", היא אומרת. "עם המטופלים, הצוות הרב מקצועי, קולגות. תחושה שהצלחתי לייצר שינוי ברמת הפרט או המערכת בזכות המקצועיות שאני מביאה, הידע, המומחיות הייחודית וזווית הראיה כעובדת סוציאלית".
באופן נקודתי יותר, שליט מספרת שבשנה האחרונה, בה היא עובדת כמנהלת, היא יצרה הכשרה של עובדות סוציאליות לעבודה לפי ערכים וסטנדרטים מקצועיים. "לראות את ההצלחה שהן חוות וכן הקמת מוקד סיוע שמופעל על ידי עו״סיות והפך למוביל ודוגמא לפרוייקט מוצלח בשירות".
