"זאת הפעם הראשונה שמצהירים שרצח התבצע בגלל נטייה מינית", אומרת חוקרת תופעת הרצח המגדרי, ד"ר ג'נאן פראג' פלאח, ממכללת הגליל המערבי, על רצח שרית אחמד שק'ור בשבוע שעבר. "אבל מה ההבדל? רצח הוא רצח".
ממחקר של מכללת הגליל המערבי עולה ששיעור רצח הנשים לנפש בחברה הערבית בשנים 2020-2018 גבוה פי 6.4 משיעורו בחברה היהודית. "ניסיתי לשרטט מפה של מקרי רצח נשים ומצאתי הקבלה, ברוב המקומות, לשיעורי הרצח הכלליים. זה לא קשור למידת הדתיות אלא לאזורים שיש בהם יותר פשיעה".
לדבריה, העלייה במקרי הרצח של נשים קשורה לשיעור הרצח בכלל החברה. ד"ר פראג' מציינת שב-200 השנים האחרונות היו מקרים בודדים של רצח נשים בגלל נטייה מינית. "שאלתי את הזקנים והזקנות והבנתי להפתעתי, שהיו מקרים בודדים מאוד של רצח נשים בגלל חשד לפעילות מינית שנחשבת אסורה".
אז מה השתנה?
"השינויים מהותיים ומהירים מאוד. אנחנו מאוד מושפעים מהחברה המערבית, הפכנו מחברה שמרנית לחברה פתוחה. יש יותר ויותר נשים משכילות שרוצות להתבלט". לדעתה, התעודה האקדמאית והכסף הפכו לאמצעים מרכזיים במרדף אחר כוח ושליטה, אבל עדיין הפשיעה היא הדרך הקלה להשיג אותם.
"זה גרם לבלבול בחברה", היא אומרת, "בגלל הרשתות החברתיות יש פחות שיח במשפחה. השיח מתקיים ברשתות החברתיות ששם בעלי הכוח, העשירים, הם המודל לחיקוי". גם היעדר מנהיגות חברתית או מנהיג אזורי, שיהיה בעל הסמכות משפיע על המצב. "אין מנהיגות, מעמד ההורים ירד ובנוסף הסכסוך הפוליטי שמערער את החברה ואת המיעוטים בה משתלט על השיח. אך הדבר העיקרי הוא היעדר מנהיגות חברתית".
מה מיוחד במקרה של רצח נשים?
"הנשים היום יותר משכילות, חופשיות ומודרניות. המודעות יותר גבוה ונפתחים יותר תיקים של אלימות במשפחה. למרות זאת, תחושת הבושה שחשות הנשים להתלונן ולדווח עדיין גורמת לרתיעה מהגשת תלונות. אנחנו מכירים מקרים בהן האישה הגישה תלונה למשטרה ונרצחה".
"אני חוקרת את מעמד האישה גם בקרב בני נוער. הם למדו לקבל את העובדה שיש נשים משכילות. אבל הם אינם מקבלים למשל אישה משכילה שהיא מנהיגה פוליטית או מנהלת בעבודה. העמדות של הבנות השתנו לאורך השנים. פעם הן רצו רק השכלה. היום הן מבקשות גם מעורבות חברתית ופוליטית. בקרב הבנים יש שינוי, אבל קטן".
"היום בכל בית או משפחה יש מישהי עם תואר גבוה. הגברים התחילו לקבל את זה, הם מבינים שזה לא מערער את החברה. הגברים מעדיפים שהאישה תצא רק ללמוד ולעבוד ולא שהיא תצא בלילה ותחזור מאוחר. הם מעדיפים שהאישה תישאר ותטפל בבית".
ד"ר פלאח מדגישה שהבעיה אינה בדת. "זה לא אנשי הדת הדרוזים או המוסלמים. זו לא הדת, זו החברה. יש לאנשי הדת תפקיד דווקא במיגור התופעה. זו עדיין חברה קטנה והצהרה פומבית על איסור רצח נשים תשפיע מאוד על החברה השמרנית. צריך לשלב ידיים בין המנהיגות הדתית, החברתית והפוליטית, ולערב נשים מנהיגות כדי למגר את רצח הנשים".
מה יכול לשנות את המצב?
"רק התערבות חינוכית תשנה את המצב. תכנית חינוכית שמיועדת לחברה הערבית, מהגיל הרך ועד לאוניברסיטה. יש תכניות, מציעים פתרונות, אבל המימוש הוא חלקי. צריך תכנית לאומית למיגור רצח הנשים כדי שזה יצליח. צריך גם לבנות תכנית לבנים, לעודד השכלה גבוהה מהגיל הרך. צריך להכשיר לכך מורים, לדבר על ערך האדם, ערך החיים. צריך לחייב כל סטודנט ללמוד קורס במגדר. היום מחייבים קורס של רב-תרבותיות".
בהקשר הזה יש לציין, שבשנים האחרונות התקציב לתכנית למאבק באלימות במשפחה ושוויון מגדרי לא מומש במלואו.
האם תכנית מטעם המדינה לא תעורר התנגדות בחברה הערבית?
"בהכנת התכנית צריכים להיות מעורבים אנשים מהחברה הערבית; מנהיגי דת אנשי החברה אזרחית, ראשי מועצות, מומחים".
"צריך להיזהר שלא לערבב את עניין הלהט"ב. נושא זכויות הנשים יותר מקובל בחברה הערבית וקישור בין הסוגיות ייצור התנגדות בחוגים הדתיים שאנחנו כן רוצים שיתוף פעולה איתם, כי הם יכולים לעצור את האלימות נגד הנשים".
"כרגע צריך להפריד בין הסוגיות כדי שנוכל להתקדם ולא ליצור התנגדויות. החלום שלי שבבתי הספר יהיו מדריכים לשוויון בין המינים. צריך תכנית כזו גם בבתי ספר יהודיים. מתוך 17 נשים שנרצחו השנה 10 היו יהודיות".
