ועדת השרים לענייני חקיקה דנה היום (ראשון) בהצעת החוק של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, המבקשת להתיר מעצרים מנהליים בתוך תחומי הקו הירוק שלא לענייני ביטחון באמצעות צו שיאפשר לשר בן גביר עצמו להורות על המעצר. עם זאת, הדיון נדחה בשבוע בשל סיבות שנותרו חסויות לפי שעה.
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה צפויה להתנגד להצעת החוק של בן גביר, לאחר שזה תקף אותה במהלך סוף השבוע ואמר שהיא ״מתנגדת למעצרים שיכולים למנוע מקרי רצח בחברה הערבית ובכלל״. דבריו של השר נאמרו ברקע המשך האלימות הגואה בחברה הערבית, שם הגיע מספר קורבנות הרצח ל-103 מתחילת השנה.
בן גביר טען כי כבר לפני חודש הגישה המשטרה בקשה למעצרים מנהליים נגד בכירים בארגוני הפשיעה בחברה הערבית וטען כי היועצת המשפטית לממשלה הכשילה את מעצרם למרות שחלק מהבכירים עצמם היו מעורבים במקרי הרצח ואלמלא סירובה של היועצת המשפטית למעצרים אפשר היה למנוע חלק ממקרי הרצח.
עוד טען השר בהודעתו כי היועצת המשפטית מאשרת בקלות יתרה מעצרים מנהליים לנערים שנחשדו בעבירות בחווארה לעומת מעצרים של ארגוני פשיעה בחברה הערבית.
במקביל, צפוי בן גביר להעלות מחדש הצעת מחליטים לתיקון חוק האיזוק האלקטרוני שנפל לפני מספר חודשים, יחד עם השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן ושר המשפטים יריב לוין, לאחר דיונים שערך בחודשים האחרונים מאז שהחוק לא אושר בכנסת.
ההצעה מבקשת להעניק לבית המשפט סמכות להוציא צו הגנה נגד בן משפחה, אחרי הערכת מסוכנות ובמידה וישנה הרשעה קודמת בעבירת אלימות או לחלופין כתב אישום נגד המועמד לאיזוק. ישנו חריג שבו אם שופט מתרשם שמדובר באירוע דחוף – הוא מוסמך להחליט באשר לאיזוק עד להערכת המסוכנות.
מהמסמך שהופץ עולה כי מוצע להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה להחיל דין רציפות על החוק שעבר בכנסת הקודמת ולהסמיך את ועדת השרים לקדם תיקונים בחוק.
התיקונים המוצעים מרככים את הצעת החוק המקורית ובין היתר: המספר המרבי של אמצעי פיקוח אלקטרוני לא יעלה על 200 בשנה, המספר המרבי של הערכות מסוכנות לא יעלה על 300 בשנה, העלות ליישום החוק לא תעלה על 39 מיליון בכל שנה.
