שיעורי האזרחות שלימדה השנה נטע כהן בתיכון עמל תעופה וחלל במעלה אדומים היו מלאים בדיונים אקטואליים על הרפורמה המשפטית. "התלמידים לא הותירו לי ברירה", היא מספרת, "הם שאלו אותי לגבי כל מיני דברים שקשורים לרפורמה: 'נטע מה זה? את יכולה להסביר?'"

"מה שאני אוהבת באזרחות זה העכשוויות", מספרת כהן, שמרכזת את לימודי האזרחות בבית הספר, "הכול קורה עכשיו. אם אני משווה להיסטוריה, המקצוע השני שאני מלמדת, תמיד צריך לחזור אחורה כדי להבין תופעות. הדיונים בשיעור אזרחות יכולים להיות סוערים, ואני אוהבת את זה מאוד".

נטע כהן, רכזת אזרחות בבית ספר במעלה אדומים. "הדיונים בשיעור יכולים להיות סוערים, ואני אוהבת את זה מאוד"  (צילום: אור גואטה)

כהן, יחד עם מורים רבים לאזרחות ברחבי הארץ, ראתה איך הרבדים הבסיסיים של חומר הלימוד, כמו האיזונים והבלמים בין הרשויות, הופכים להיות נושא למאבקים ציבוריים והפגנות ענק. מלבד הדיונים בשיעורים, בבתי ספר רבים יזמו המורים פרויקטים שאפשרו לתלמידים להבין לעומק את ההתרחשויות. שלושה מהם מספרים ל'דבר' על השנה שבה ספר הלימוד וכותרות החדשות התערבבו זה בזה.

"השינוי משפיע ישירות על עתידם של התלמידים, מן הראוי שאלמד אותם עליו"

אביתר קופנהגן, רכז מקצוע האזרחות בתיכונט בתל אביב, חש חובה לדון עם התלמידים במצב ולתת להם כלים להבין אותו. "למדתי לסמוך על התלמידים שלי שיתעניינו בסוגיות מרכזיות ויידעו לנתח אותן בצורה מורכבת", הוא מספר, "מכיוון שמדובר בשינוי מהותי באופייה של המדינה שמשפיע ישירות על עתידם, מן הראוי שאלמד אותם מה השינוי שעומד לפניהם".

גם להדר ליפשיץ, מורה לאזרחות בישיבת 'בני עקיבא נחלים' הסמוכה לפתח תקווה, היה ברור שהאירועים האקטואליים ידרשו לשנות מעט את תוכנית הלימודים. "רציתי שלתלמידים שלי תהיה דעה שמבוססת על ידע ולא על סיסמאות. לכן זה ברור לי שתפקידי הוא להקנות להם את הידע וללמד אותם לחפש ידע בעצמם".

מניתוח נאומים ועד ראיונות עם אנשים שחיו במדינות לא דמוקרטיות

הבחירות שלהם היו מגוונות. תלמידי י"ב של כהן במעלה אדומים התחלקו לקבוצות, וכל קבוצה קיבלה מושג שקשור לרפורמה המשפטית: הוועדה לבחירת שופטים, עילת הסבירות, פסקת ההתגברות ועוד. כל קבוצה למדה את המושג שלה, הציגה לשאר הכיתה טיעונים לגביו, והתקיים דיון בכיתה. התלמידים הוערכו על המשימה שניתנה להם במסגרת 'חלוצי הערכה', תוכנית של משרד החינוך שבה בחינת הבגרות כולה מומרת להערכות חלופיות שאינן מבחנים.

בישיבת 'בני עקיבא נחלים' הוביל ליפשיץ פעילות דומה, כשבמקום מושג, קיבלה כל קבוצה קטע מנאום של אחד מהאקדמאים שהופיעו בדיוני ועדת החוקה – חלקם תומכים ברפורמה וחלקם מתנגדים לה. כך, חלק מהתלמידים נדרשו להסביר עמדה הפוכה משלהם, והבינו שלכל העמדות יש מקום.

ובתיכונט בתל אביב התכנסה כל שכבה עם שלושה מורים לאזרחות עם עמדות שונות על הרפורמה, שהשיבו לשאלות התלמידים עליה. שכבה ט' צפתה בסרט "חיים של אחרים", שמספר על החיים במשטר לא דמוקרטי בגרמניה המזרחית, והתלמידים ראיינו אנשים שחיו בעבר במדינות לא דמוקרטיות.

"אני אומרת לתלמידים: 'אם תלמדו ותקשיבו, תבינו מה העמדה שלי'"

מורים לאזרחות נדרשים להתמודד עם סוגיות מורכבות ורגישות. השיעורים שנוגעים לשלטון החוק, הפרדת רשויות ודמוקרטיה ב-2023 מקבלים משנה תוקף, ואחת השאלות שהם ניצבים בפניהן היא עד כמה עמדתם בענייני השעה צריכה לבוא לידי ביטוי.

"מבחינת התלמידים אני הבר סמכא", מסביר ליפשיץ, "ויש סכנה שהעמדה שלי תשפיע על עמדתם. מכיוון שאני מעוניין שעמדתם תהיה מבוססת על ידע, אני משתדל לא להגיד את עמדתי האישית".

אביתר קופנהגן, רכז אזרחות בתיכונט תל אביב. "מדובר בשינוי מהותי באופייה של המדינה שמשפיע ישירות על עתידם של התלמידים" (צילום: אור גואטה)

קופנהגן השתתף בהפגנות נגד הרפורמה, אבל גם הוא תופס את הצגת דעתו כחוסר הגינות כלפי התלמידים. "לארגן את יציאתם של התלמידים להפגנות זה ניצול לא נכון של הסמכות שלי".

ובכל זאת, התלמידים יכולים להבין אם מוריהם תומכים או מתנגדים. "אני אומרת להם: 'אם תלמדו ותקשיבו, תבינו מה העמדה שלי'", אומרת כהן. היא מתארת את מעלה אדומים כבועה, אבל גם לה היו תלמידים שהתנגדו לרפורמה. "כדי לאתגר אותם, אני מייצגת בכיתה את הצד השני, שמתנגד לרפורמה. הם בכל זאת חושבים שאני שמאלנית קיצונית".

"חשיבה ביקורתית היא אקוטית"

ליפשיץ וקופנהגן רואים בלימודי אזרחות כלי לעיצוב החברה. "הדמוקרטיה שלנו בצרות", אומר ליפשיץ, "ואני חושב שזה קשור לדיון הציבורי הדיכוטומי של שחור ולבן ולזלזול שלנו כחברה בפוליטיקאים, ששווה זלזול בבוחרים ובשיטה הדמוקרטית".

"במציאות של היום, חשיבה ביקורתית היא אקוטית", אומר קופנהגן, "כי מצד אחד אנחנו לא יכולים לסמוך על אף אחד, ומצד שני, אנחנו כל כך תלויים בגורמים ממשלתיים ופרטיים, שאנחנו צריכים להבין מה האינטרסים. אני מתרגש כשהתלמידים מזהים את האינטרסים מאחורי הדברים ומדברים ב'שפת המבוגרים'. אדם מודרני לא יכול להתנהל בחברה בלי הידע הזה, ואני מקווה שלימודי אזרחות יתרחבו ללימודי פילוסופיה מדינית, כלכלה ומשפט. צמצום לימודי אזרחות הוא הפקרות".