ועדת החוקה התכנסה הבוקר (ראשון) להכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת החוק לביטול עילת הסבירות. זה הדיון האחרון בוועדה לפני ההצבעות על תיקון החוק ועל ההסתייגויות אליו, שיחלו מחר. מושב הקיץ של הכנסת מסתיים ב-30 ביולי. אחריו תצא הכנסת לפגרה עד אחרי החגים.

יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן אמר בסיום הדיון: "גם כשהתבקשו המסמכים ממשרד המשפטים וכל מה שנתבקש, נאמר לפרוטוקול שאת השאלות העקרוניות הכלולות בהצעת החוק והסוגיות הכלולות בה מי שיכריע הם חברי הוועדה שיוכלו לשמוע ולהתייחס. הדיון לא תם עד להצבעה הסופית, ומי שרוצה על בסיס הדברים שעלו בדיון יכול להגיש הסתייגות יו"ר, או ח"כ, או ממשלה, וניתן לחשוב על דברים רבים".

לדבריו, "המידע שהגיע היום לוועדה למרות שהיה אפשר בלעדיו, רק חיזק את הצורך בחקיקת החוק"

"ח"כ סעדה אמר שהפערים בין הנוסחים קטנים כסיכה, ובגדול אני מסכים, אבל לסיכה יש משמעות", אמר בדיון פרופ' יובל אלבשן, שהוביל את מתווה פרידמן-אלבשן לפשרה. "הנוסח הנוכחי חוטא בכל מיני דברים. לא אעשה אאוטינג, אבל היו הסכמות, היו מגעים מכל הצדדים, ויש פה דברים שחייבים להיות בחוק ושחשוב להסכים להם – הוצאת ממשלת המעבר מכל נושא צמצום העילה זה אלמנט שהיה מוסכם על כולם. גם כך הממשלה בגירעון דמוקרטי ואין לה שום יתרון על בית המשפט. לא יעלה על הדעת שממשלת מעבר מרגע הכרזת הבחירות תקבל צמצום עילת הסבירות כמו ממשלות אחרות.

"נקודה שנייה שאני יודע שח"כ רוטמן לא מסכים לה: נדרשת הבחנה בין החלטות הממשלה במליאתה להחלטות השרים – הצמצום צריך לחול רק על החלק הראשון. בהנחת המוצא, החלטות הממשלה רובן מדיניות, לעומת החלטות השרים שברובן אינן.

"המשמעות של הצמצום כמו שנראה כרגע בנוסח הוא פטור מחובת הסבירות, ולזה גם אתה לא מסכים. אני מבין את החשש שברגע שתיקבע חובה תהיה שפיטות של העליון, אבל בעליון יש לא מעט שופטים נוסף על סולברג שמתנגדים לסבירות, ולכן אם תקבעו את החובה שהיא קריטית זה חשוב.

"אחת ההצעות הייתה שמי שיבדוק את חובת הסבירות הוא הכנסת עצמה, ובעיני זה לא רע, שוועדה כמו ביקורת המדינה שהיא תמיד בראשות האופוזיציה תקבל את הבדיקות של הסבירות. הרווח הוא כפול – אתה מחזק את הכנסת שהיא במצב גרוע אל מול הממשלה. נוסף על כך, הח"כים מקבלים מעקב צמוד אחר הסבירות ויכולים לתקן. גם אם זה לא יקרה, עדיין חובת הסבירות קריטית.

"יש לעשות הבחנה בין מינויים שמאושרים בכנסת על ידי המליאה, לבין מינויי השרים שעליהם צריכה לחול חובת הסבירות הרחבה. אני רואה הנהונים מכל הכיוונים, וחושב שלפחות בנקודות הללו שהן קריטיות אפשר להשיג הישג.

"אם ההיסטוריה תשפוט בסוף שיהיה תשעה באב בגלל הסבירות, אתם תצטרכו לשלם את המחיר, ולכן הדבר הזה קריטי. אלו דברים שהיו מוסכמים כמעט על כולם".

תיקון חוק יסוד השפיטה שהתקבל קובע שביחס להחלטות ממשלה, אחד משריה והעומד בראשה, בית המשפט העליון לא יוכל להוציא צווים שיורו לרשויות המדינה ולנבחרי ציבור לבצע או להימנע מלבצע פעולה במסגרת תפקידם הציבורי, תוך הסתמכות על עילת הסבירות.