מליאת הכנסת אישרה היום לפנות בוקר (חמישי) הצעת חוק המחייבת את הביטוח הלאומי לשלם גמלה לשמירת הריון ללא התניית הזכאות ברף מינימלי של ימי שמירה, ובמנותק ממכסת ימי המחלה והחופשה אותן צברה האישה ההרה בתקופת עבודתה.
כיום, אישה הרה שקיבלה המלצה על שמירת הריון על ידי רופא, תקבל מהביטוח הלאומי גמלת שמירת הריון, בגובה שבהתאם לשכרה ועד למקסימום של 320.43 שקלים ליום, רק במידה ונקבעו לה לפחות 30 ימי שמירה רצופים. במידה ונקבעה לה תקופת שמירה קצרה יותר, או שילדה לפני שעברו 30 ימים מאז הקביעה, היא לא תהיה זכאית לגמלה, כאשר עובדת שלא צברה מספיק ימי מחלה וימי חופשה לא תהיה זכאית לשכר בעד הימים שבהם נאלצה להיעדר מעבודתה, אם לא הייתה בשמירת הריון לפחות 30 ימים.
בדברי ההסבר להצעת החוק מפורט כי מדובר בעוול, שכן שמירת הריון נקבעת במצב שבו הפעילות או העבודה הספציפית של אותה אישה יכולים לסכן את חיי האם או העובר, ויש להימנע מכך שאישה לא תצא לשמירה שנקבעה לה מחשש לאובדן פרנסה שלה או של משפחתה.
ההסדר הנוכחי גם משפיע פעמים רבות על החלטתם של רופאים בעת קבלת ההחלטה על משך תקופת ההיעדרות מהעבודה, ועלול להיווצר מצב בו אישה לא תקבל שמירה שהיא זקוקה לה, או שתעדר מעבודתה למשך תקופה ארוכה יותר מזו הנחוצה בפועל, רק על מנת שתהיה זכאית לגמלה, כך לפי דברי ההסבר.
חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (חד"ש), שיזמה את החוק, מסרה כי כשנחשפה לראשונה להסדר הקיים בביטוח לאומי לגבי שמירת הריון, נדהמה שעוול כזה עובר מתחת לרדאר. "נדהמתי מהעובדה שאף גורם לא עצר לרגע לחשוב האם זה הגיוני שאישה בהריון שחייה או חיי עוברה בסיכון יוצאת לשמירת הריון בהוראת רופא נאלצת לשלם על זה בימי המחלה או החופשה שצברה במהלך השנה, ואם לא צברה די ימי חופשה ומחלה לא תקבל פיצוי כלל", אמרה תומא-סלימאן. "שמחה שהצלחתי לשכנע את המשרדים הרלוונטיים בנחיצות התיקון, צעד נוסף חשוב בהחלט בהגנה על זכויות נשים עובדות".
