הדיון במליאת הכנסת בהצעת החוק להגבלת עילת הסבירות החל הבוקר (ראשון). הדיון צפוי להימשך עד מחר בשעה 14:00, אז יתחילו הצבעות, שצפויות להימשך עד לשעות הערב. מבחינה חוקית, שינוי החוק אפשרי עד הרגע האחרון.

את הדיון פתח יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן. הוא הציג את הצעת החוק וטען בדבריו כי היא "תשיב את הדמוקרטיה" למדינה. והוסיף: "הצעת החוק נועדה להשיב מעט את הפרדת הרשויות והדמוקרטיה למדינת ישראל. זו לא תפיסת קצה, מדובר בסוגיה שנמצאת בשיח הציבורי שנים רבות"

"בסופו של דבר כל פסקי הדין בנושא הסבירות הם 'אנחנו נחליט, נקבע וננווט'", טען רוטמן, "וכשה'אנחנו' הזה במדינה דמוקרטית אמור להיות הציבור ונבחריו, בישראל של היום אלו שופטי בג"ץ". בסוף דבריו, טען רוטמן כי במרבית ההסתייגויות שהגישה האופוזיציה אין היגיון וקרא לחברי הכנסת לתמוך בהצעה שאושרה בוועדת החוקה.

ח"כ שמחה רוטמן בדיונים במליאה לקראת ההצבעה על עילת הסבירות (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ')

לאחר מכן נשא דברים ראש האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד והתייחס לצעדת המחאה שהתקיימה לירושליםן במחאה על החקיקה. "קולכם נשמע", אמר, "גם אם חס וחלילה עילת הסבירות תעבור מחר, הם כבר יודעים כבר שהם נכשלו. ממשלת ישראל יצאה למלחמת התשה נגד אזרחיה".

"אני רוצה להגיד לממשלת ישראל מכאן, מהדוכן הזה", אמר לפיד, "אנחנו לא רוצים לנצח אתכם, כי כולנו נפסיד. האמת היא שכולם רוצים פשרה, אבל אף אחד לא יודע איך להשיג אותה או איך היא תיראה. יש רק דרך אחת לגלות: להמשיך להתאמץ. לעצור את החקיקה. ללכת לבית הנשיא. רגלינו יישאו תפילה כל הדרך. אנחנו צריכים ללכת לשם ולדבר ולהתווכח ולריב ולדבר שוב ושוב ולעולם לא להפסיק לנסות, כי גורלו של עם ישראל תלוי בדבר".

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד בדיון במליאת הכנסת לקראת ההצבעה על עילת הסבירות (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

"מה שאנחנו ניצבים מולו הוא שבר בתעודת הזהות הישראלית שלא ידענו כמותו" קרא ח"כ בני גנץ מעל דוכן הכנסת. "החברה הישראלית שתמיד גברה על האתגרים, הצליחה עד היום להשאיר את צה"ל מעל לכל מחלוקת. הפחד העמוק שלי הוא שזה לא המצב היום. צה"ל הוא צבא העם, וכשהעם מפולג ומסוכסך – זה מגיע גם לצה"ל".

בדבריו האשים גנץ את הממשלה במצב. "משרתי צה"ל הם לא אלו שיוצרים את הבעיה, הם אלו שמושפעים ממנה, כמו כל החברה הישראלית" אמר. "כפי שאמרתי בעבר אני חוזר גם היום, וקורא לכולם להמשיך לשרת ולהתנדב. לצד זאת, השפה והיחס של ראש הממשלה וחברי הקואליציה – ראויים לגינוי. במקום לחבק את האנשים הטובים האלו, לגלות אמפתיה לזעקתם, במקום להקשיב להם – מכנים אותם סרבנים.

לדבריו, "החברה הישראלית כולה בדרך לחצות את הקו האדום. מרגישים את זה בארוחות משפחתיות, בשיחות בעבודה, ומי שחושב שזה לא מגיע לכל מחלקה ופלוגה וגדוד בצבא – לא חי את המתרחש ביחידה. המתווה הנכון למדינת ישראל הוא הסכמה תמורת הסכמה. אני קורא לחברי הקואליציה – זה הזמן לגלות מנהיגות ולעשות מעשה, סכנה ברורה ומידית לפנינו. אפילו בימים קשים, נדע שגם אם החוק הרע הזה יעבור, נמשיך לפעול, ובמהרה בימינו נתקן. אפשר לעצור, להגיע להסכמה על עילת הסבירות, ולהמשיך במתווה של הסכמות מלאות".

הצעת החוק קובעת שבית המשפט לא ידון בענייני סבירות של החלטות הממשלה, ראש הממשלה או שרי הממשלה, ולא ייתן צו בנושאים אלה. בחוק מפורט כי מדובר על כל החלטה, כולל מינויים או הימנעות מהפעלת סמכות.

בפועל, משמעותה המרכזית שהיא שבית המשפט העליון לא יכול לפסול החלטות של הממשלה, רה"מ והשרים בטענה שהן אינן סבירות, ולא ניתן יהיה להגיש עתירה לבג"צ הדורשת לבטלן או לשנותן בהסתמך על עילה זו. לבית המשפט תישמר היכולת לבקר החלטות ממשלה בעילות אחרות, וכך גם היכולת לבקר החלטות של נבחרי ציבור ועובדי ציבור בדרגים נמוכים יותר – על סמך עילת הסבירות.