בית משפט השלום בבאר שבע פסק אתמול (חמישי) כי הכפר הלא מוכר ראס ג'ראבה יפונה כדי להרחיב את העיר דימונה. בפסק דינו הורה בית המשפט כי על תושבי ראס ג'ראבה  להתפנות על כל רכושם עד מרץ 2024 לטובת הקמת שכונה חדשה בעיר דימונה.

לטענת תושבי הכפר הסמוך לעיר, הם מתגוררים במקום עוד טרם קום המדינה, ועל אדמותיהם הוקמה העיר דימונה. צילומים שהוצגו במהלך המשפט מוכיחים כי ישנן עדויות למגורים במקום באורח קבוע החל משנות ה-70'.

ראס ג'ראבה (צילום: מרכז עדאלה)

פריג' אלהוואשלה סיפר בתצהירו כי דימונה הוקמה על אדמות שבט אלהוואשלה, ותושבי ראס ג'ראבה סיפקו מים למקימי העיר מבאר שהייתה ברשותם, ביר דימא, ועל שמה נקראה העיר.

לאורך השנים, התפתחה זיקה בין הכפר לבין העיר – רבים מתושבי הכפר מועסקים בדימונה, ועיקר השירותים להם נדרשו התושבים סופקו בה. ב-2019 הגישה רשות מקרקעי ישראל את תביעת הפינוי, על מנת לפנות את הקרקע להקמת שכונה חדשה בדימונה, שכונת רותם. בהחלטתו הסכים בית המשפט עם טענת הרשות כי מדובר באדמות מדינה שיועדו לתועלת הציבור.

תושבי הכפר הביעו את רצונם להשתלב בהרחבה החדשה של העיר. הם הציגו שתי חלופות, האחת הכרה בהם ככפר עצמאי השייך למרחב האורבני של דימונה, והשנייה שילובם בעיר כשכונה בעלת אופי המתאים לאורחות חייהם. לדבריהם רשות מקרקעי ישראל הפנתה אותם לרשות להתיישבות הבדואים בטענה כי אין לה סמכות לדון בעניינם. רשות הבדואים בתורה סירבה לדון באפשרויות אלה, בטענה כי אין היא מוסמכת לדון בפתרונות שאינם ביישובים בדואים. רשות הבדואים הציעה לתושבים לעבור להתגורר בכפר קסר א-סר, במרחק כ-10 ק"מ מראס ג'ארבה.  תושבי הכפר הבהירו כי קרקעות אלה שייכות למשפחות בדואיות אחרות שאינן מסכימות שהם יעברו אליהן.

בפסק הדין דחה בית המשפט את כל טענות התושבים וקבע כי מאות תושבי הכפר על מטלטליהם לפנות את השטח עד מרץ 2024.

מרכז עדאלה, שייצג את תושבי הכפר בדיון, מסר בתגובה לפסק דין: "מאז הנכבה פועלת המדינה באמצעות זרועותיה השונות לעקור את התושבים הבדואים שנותרו בנגב לאחריה, ולרכז אותם למרחבים מצומצמים וביישובים מופרדים, בהם נכפים עליהם תנאי מחייה ירודים בהתעלם מצרכיהם הבסיסיים ומתרבותם. את הממשל הצבאי החליף מארג של גופים, בהם רשות הבדואים, רשות מקרקעי ישראל, ויחידות האכיפה השונות שמופנים באורח גזעני נגד קבוצה אתנית אחת. הללו ממשיכות לפעול במרץ כדי לעקור אוכלוסייה ילידית מאדמתם, בהתבסס על הגדרתה כ"אדמת מדינה".

"בהקשר החוקתי, פסק הדין גם מתבסס על פסיקות קודמות בית המשפט העליון, בעיקר בעניין אום אלחיראן, אשר איינה כל הגנה חוקתית על התושבים ובעצם אישרה את  ההפרדה הגזענית במגורים" כותבת עוה"ד מאיסאנה מוראני מעדאלה, "יחד עם זאת, מדובר בפסיקה של בית משפט שלום, לפני שנבחנה בערעור".