יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר כי "בחמש השנים האחרונות שינו את חוקי היסוד של המדינה יותר מ-30 פעם. צריך לראות את האלסטיות של חוקי היסוד, את כל היער השחור. אנחנו רואים שכל העצים עשויים מפלסטלינה כי מכופפים את העצים כל בוקר".

הנשיאה חיות הסבירה שאין מה להשוות בין חוקי היסוד בישראל לחוקת ארצות הברית: "השוואה מול תיקונים בחוקה האמריקנית מעוררת קושי מובנה כי הדרך שם לתקן עוברת מסוכות מאוד מאוד גבוהות. כאן אין חוקה שלמה, וכל ההבדל בין הכנסת בהיותה גורם מכוננן שמחוקק חוקי יסוד למחוקק רגיל שמחוקק רגיל היא רק בהחלפת הכובע ובמיתוג. למעשה אין לנו 'חוק יסוד: חקיקה' שקובע איך מחוקקים חוקי יסוד. בכל רוב רגיל אפשר להתקיף או לבטל חוקי יסוד, לכן ההשוואה לחוקה האמריקנית אינה מן העניין".

עו"ד יצחק ברט, מהייעוץ המשפטי של הכנסת, אמר כי החוק אינו חריג. לדבריו, "היתה לאקונה בחוק הקודם, וכולם הסכימו על כך. הדרך הנכונה היתה לתקן את חוק היסוד, כי המחוקקים ביקשו להבטיח יציבות שלטונית מחשש שהוצאה לנבצרות תשמש תחליף להדחה". הנשיאה חיות דחתה את דבריו ואמרה כי "הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות, עם כל הכבוד. לא באו כאן לתקן לאקונות". חיות הזכירה את דבריו של ח"כ משה סעדה מהליכוד שאמר מפורשות בשיחה עם ח"כ אפרת רייטן מהעבודה כי "זה פשיטא – חוקקנו בגלל אירוע נתניהו". יותר ברור מזה אי אפשר, אמרה חיות.

עו"ד שרגא סיכם את דבריו: "שמו פה מסוכה בלתי אפשרית לנבצרות. פתאום מבהירים שהתיקון 'נועד לעשות סדר במוסד הנבצרות'. כל המבחנים מראים שאין פה צידוק אמיתי, ולכן לסיכום נבקש לבטל את התיקון לחוק ולהרחיב את ההרכב".

את העתירות הגישו התנועה לאיכות השלטון וח"כ עודד פורר מישראל ביתנו. השופטת חיות הציגה בתחילת הדיון את הטענות בעתירות נגד חוק הנבצרות, ואמרה שהן נוגעות לשימוש לרעה של הכנסת בסמכותה כרשות מכוננת בבואה לתקן חוק יסוד.

עוד הוסיפה חיות כי "התיקון מרחיב את הסעיף, קובע את זהות הגורמים שמודיעים על נבצרות ונוגע לראשונה בעילות שבגינן ניתן להודיע על נבצרות, והקביעה היא שעל פי התיקון רק סיבות בריאותיות נפשיות או פיזיות יכולות להוות עילה לנבצרות".

השופטת ציינה כי בחוק נקבע גם מנגנון על הודעה על נבצרות, או על ידי ראש הממשלה בעצמו, או על ידי הממשלה. לדברי חיות, הדגש בעתירת התנועה לאיכות השלטון הוא השימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת בהיות החוק פרסונלי ונועד לשרת את נתניהו, לעומת העתירה של ח"כ פורר, ששמה דגש על פגמים בנוגע להליך החקיקה של התיקון.

חוק הנבצרות, שעבר בכנסת בחורף האחרון, הוא תיקון לחוק יסוד שאם יבוטל תהיה הפעם הראשונה בה בית המשפט מבטל חוק יסוד. הוא קודם לאחר שבקואליציה חששו מאפשרות של הדחת ראש הממשלה בידי היועמ"שית בשל המשפט המתנהל נגדו. החשש החריף לאחר שהיועצת אסרה על ראש הממשלה לחלוטין כל עיסוק ברפורמה המשפטית, בטענה שהוא נמצא בניגוד עניינים בנושא.

הבוקר תקפו שרים בממשלה את עצם הדיון של בג"ץ בעתירות נגד חוק הנבצרות, והזהירו מפני פסילת החוק. שר המורשת עמיחי אליהו מעוצמה יהודית, אמר כי אם בג"ץ יפסול את החוק, "אנחנו לא צריכים לכבד את החלטת בג"ץ כמו שהוא לא מכבד את החלטת הכנסת". בריאיון לגלי ישראל אמר אליהו כי על בג"ץ אסור לדון כלל בפסילת חוקי יסוד. לדבריו, "זה אירוע חמור. גם הנשיאה חיות הסבירה בעבר, לפני שהיה לה עניינים בדברים האלה, עד כמה זה בעייתי שבג"ץ דן בחוקי יסוד, ושהוא לא קיבל סמכות לכך מהמחוקק. לא ייאמן שבכלל זה דיון לגיטימי במדינת ישראל".

אליהו כינה את שופטי בג"ץ, במקרה בו יפסלו את החוק, "פורעי חוק שנמצאים עם גלימות וחליפות", והוסיף בנוגע לפסילה אפשרית כי "ברור שזה לא חוקי, פסילה של חוק יסוד היא עבירה על החוק. אני מקווה שהם לא יביאו את עצמם למבוכה, לחוסר כבוד לכנסת. בעצם הדיון שלהם, בעצם הישיבה שלהם הם לא מכבדים את החלטת הריבון, הכנסת".

שרת ההתיישבות אורית סטרוק מעוצמה יהודית תקפה את האפשרות שבג"ץ יפסול את החוק. בריאיון ל-ynet הזהירה סטרוק כי אם החוק ייפסל, "נצטרך לפעול ביתר שאת לתיקון המערכת, להביא לתיקון הכלי הזה שנקרא בג"ץ". עוד ציינה כי "אם בג"ץ מתחיל לשמש להרס הדמוקרטיה במקום להגנה על הדמוקרטיה – אנחנו במצב מאוד קשה. המשמעות היא שבג"ץ מוביל את עצמו בדהרה מטורפת לתהום, משום שהוא בעצם אומר 'חברים עזבו את הדמוקרטיה'".

סטרוק הוסיפה כי ראש הממשלה צריך לצאת לנבצרות אך ורק עקב מצב רפואי חמור. "החוק אומר כי רק הקדוש ברוך הוא, שמטיל על ראש הממשלה איזו מחלה חמורה איזה פציעה חס ושלום, רק בכוח כזה הוא צריך לצאת לנבצרות".