אלפי משתתפים, ערבים ויהודים, הגיעו הערב (ראשון) לכיכר הבימה בתל אביב במחאה על האלימות בחברה הערבית.
המשתתפים צעדו בשקט לכיוון מוזיאון תל אביב כשבראש צועדות נערות ערביות עטויות בגדים לבנים ונגני רחוב מלווים אותן במרש עצוב. אחריהן צעדו נכבדים ערבים, דרוזים ויהודים, חברי ארגונים חברתיים. בני משפחה מחזיקים תמונות של קרוביהם שנרצחו ו-140 ארונות קבורה נישאים על כתפי צעירים לובשי חולצות לבנות.
הצעדה השקטה התכנסה לכיכר מוזיאון ת"א. על הרצפה כיתוב אדום: "דמי אחינו זועקים אלינו מן האדמה". משפחות עם תמונות יקיריהם שנרצחו מקבלות את פני הצועדים. בכיכר המוזיאון במה צנועה ומיצג ארונות קבורה לבנים ועליהן משפטים בערבית: הייתה תלמידה באוניברסיטה, ישבה בחדר והתכוננה לבחינה, שיחק בגן המשחקים, היתה הנכדה הבכורה ועוד.
140 ארונות קבורה, מיצג נגד האלימות בחברה הערבית (צילום:טלי מלמד)לאחר דקת דומייה החלו הנאומים. חלקם פנו לחברה היהודית וחלקם לממשלת ישראל. משני הנמענים רק אחד היה נוכח בכיכר.
האחיות עידית ושירי, הגיעו לצעדה ממושב חרב לאת. "זה המעט שאנחנו יכולות לעשות", אומרת עידית, "באנו לתמוך ולהזדהות עם הכאב, שקט כאן כמו בהלוויה".
לובנא הגיעה מלוד, היא מספרת כי הגיעו מכל הארץ הנגב מהמשולש ומהצפון. היא נושאת שלט הקורא להפסקת הטבח. "שכן שלי, נרצח לפני שבועיים. הוא עמד להתחתן. אלה כבר לא רק סכסוכי משפחות. זה נהיה מגעיל". "מפחיד לצאת מהבית, מפחיד לדבר" היא מודה ומצהירה " אני כאן כדי להביא את הנושא למוקד, שהיהודים יכנסו לעניינים". אך חשוב לה להוסיף, "אני מקווה שיהיה טוב".
"ברית של מעשים ולא ברית של דיבורים רק כך נוכל להקים דמוקרטיה של תקווה" תבעה סברין מצארווה, "איננו רוצים לראות את ילדינו מובילים מצעד מוות שכזה אלא מנהיגים את המדינה הזו".
באדיה חניפס, שבתה ג'והרה נרצחה בפיצוץ מטען, פנתה לקהל היהודי, "אתם שסבלתם כל כך למה אתם מנסים לגרום לנו לסבל".
"האלימות היא בעיה של כולנו", אמרה פרופסור מונא ח'ורי. "כל צורות האלימות פסולות. גם הנערים שנרצחו הם קורבנות של המערכת. זו תחילתה של דרך בה נצעד יחד למען חברה טובה יותר".
"בעיית הפשיעה היא של החברה הישראלית כולה. הגיע הזמן שנתייחס אליה כמשבר לאומי המצב חירום אזרחי" אמר ד"ר סמיר מחאמיד, ראש עיריית אום אל פחם. "אנו חברה בטראומה. המלחמה בפשיעה היא באחריות המדינה זה החוזה הבסיסי בין המדינה לאזרחיה". מחאמיד הזכיר בנאומו את הקיצוץ בתקציבי הרשויות הערביות "אין לי ציפיות מהממשלה הזו, אך נמשיך לדרוש בטחון אישי ואת התקציבים המגיעים לנו" אמר.
"140 הארונות הם האובדן שלנו של כולנו" אמרה רבקה מיכאלי. "זו המחויבות שלנו לחיים שלנו לא רק לחיים משותפים".
"לדור הצעיר שלנו נמאס. הוא רוצה לחיות בשלום ובביטחון", אמרה ראדה זועבי, מבעלי קבוצת החדשות 'בוכרא' פעילה חברתית, וממארגנות המחאה. "זה דור עייף. במקום לחשוב על אקדמיה ועל תעסוקה, הוא רק רוצה לחזור הביתה בלי אלימות ובלי אבל".
"יום אחד כתבתי בוואטסאפ שהגיעו מים עד נפש, וחייבים לחשוב יחד מה עושים", מספרת זועבי על היוזמה למצעד, "נפגשנו במרכז 'חאסוב' בערערה אנשים מכל התחומים – מאיש התחזוקה ועד הפרופסור, כל אחד אמר את דעתו. זו צעקה מתוך החברה הערבית. מגפת האלימות לא הותירה לנו מקום לחשוב על משהו אחר, לא עסקים, לא חינוך. כולנו תקועים שם".