נער בן 15 וחצי מהרשות הפלסטינית הוחזק בתנאים קשים על ידי אזרח ישראלי, ששלח אותו לקבץ נדבות בצמתים בישראל. הנער נשלח על ידי ה"מפעיל" שלו לתקוף "קבלן ילדים" אחר, עקב סכסוך כספי ביניהם. הפרטים שעלו בחקירתו ובעדותו שופכים מעט אור על המערכת המשומנת ששולחת ילדים פלסטינים רבים לקבץ נדבות בצמתים בישראל.

הנער, שמשפחתו מתגוררת בכפר באזור ג'נין, נעצר בסוף מאי האחרון לאחר שדקר אדם באמצעות מברג בצומת באזור הצפון. "הוא נעצר בגלל ששהה בישראל שלא כחוק, וגם בגין פציעה בנסיבות מחמירות", מספר עו"ד פארס בריק מהסניגוריה הציבורית, שמייצג את הנער, "בחקירה הוא חשף שהוא ילד שנכנס לעבוד בצמתים, ושיש מעביד ששולט בו – לוקח אותו לכל מיני מקומות לקבץ נדבות".

התנאים שבהם הוחזק הנער נראים כעבדות ממש. "המעסיק הלין את הקטין מחוץ לביתו בעיר באזור ואדי עארה, במשך חודש, והיה לוקח לו את רוב הכסף שהרוויח מקיבוץ הנדבות", מתאר בריק. מעדותו של הנער עולה גם שלקטין נגרמה חבלה בצוואר, ככל הנראה מאלימות שהפעיל כלפיו אותו מפעיל, וכדי להסתיר זאת מהרשויות בישראל לקח אותו לטיפול רפואי מפוקפק בשטחי הרשות הפלסטינית.

שיאו של הניצול היה השימוש של המפעיל בנער לסגירת חשבונות. "לאותו מעסיק היה חשבון עם קבלן ילדים אחר, שהיה ביניהם סכסוך כספי", אומר בריק, "הוא לקח את הילד, ואמר לו לדקור את הקבלן האחר". הקבלן האחר הוא תושב הרשות הפלסטינית מאזור חברון, בן 21, שאף הוא שהה בישראל שלא כחוק. כתוצאה מהדקירה הוא נפצע באורח קל.

עו"ד פארס בריק (צילום: אלבום פרטי)

הנער היה עצור במשך חודש וחצי בישראל, והשתחרר מהמעצר רק לאחר שתושב ישראל ערב לכך שיחזור להקראת פסק הדין בעניינו. השופט דניאל פיש מבית המשפט המחוזי בחיפה הסביר את ההחלטה: "נראה לי שבמאזן הכולל, וביתר שאת בהתחשב בגילו של העורר, בהיעדר עבר פלילי והסיטואציה בה נעברו העבירות, ניתן להגיע לתנאי שחרור שיבטיחו את התייצבותו".

בעוד סיבת הסכסוך בין שני מפעילי הילדים לא ברורה, הקטין שהוכנס בעל כורחו לאותו סכסוך ישלם את המחיר. ה"מעסיק" שלו עומד למשפט על התקיפה, אך לא על החזקתו או ניצולו. ל"סיטואציה שבה נעברו העבירות", כדברי השופט, יש שם: החזקה, לכאורה, של קטין בתנאי עבדות.

"החזקה בתנאי עבדות אלו תיקים שקשה לחקור"

"ייצגתי כמה וכמה קטינים שנעצרו בצמתים", אומר עו"ד בריק, "ילדים מגיעים כדי לעבוד ולהתפרנס, בגלל המצוקה הכלכלית של המשפחות בשטחים. הם לא מגיעים באופן עצמאי אלא מועסקים ביד מבוגרים, חלקם תושבי ישראל וחלקם תושבי השטחים. מי שנתפס ואין לו כניסה קודמת לישראל, הנוהל הוא לרוב שחוקרים ומגרשים אותו למחסום. חלק מהקטינים היו חוזרים ונעצרים שוב, לרוב באותן צמתים, כולן בכניסות לישובים ערבים -טמרה, אחיהוד, יאסיף".

חוק העונשין הישראלי קובע שעבירות שבמסגרתן מבוגר מחזיק קטין מחוץ לארצו בתנאים שנחשבים כ"תנאי עבדות", כלומר שליטה בחירותו של הקטין ובקניינו – דינן מאסר מצטבר של עד 35 שנה.

הקושי, לדברי עו"ד בריק, הוא להביא את הקטינים לדווח ולספר על אותם מפעילים המעסיקים אותם. החשש הוא מאובדן פרנסה נוכחי ועתידי, וגם מפגיעה בבני המשפחה. "הילדים לא חושפים את המעסיקים כי אין להם אינטרס", אומר בריק. "החזקה בתנאי עבדות אלו תיקים שקשה לחקור".

***

'דבר' עקב מקרוב אחרי הילדים שעומדים במשך ימים שלמים בצמתים ובכבישים במקום ללמוד בבית הספר, ואחרי המפעילים שלהם. סדרת הכתבות נבנתה מעשרות שעות תצפית בשטח, שיחות עם משפטנים, פעילי זכויות אדם וגורמי ממשלה, בניסיון להתחקות אחר הגורמים לתופעה והדרכים לשנות אותה.

לכתבות נוספות בסדרה:

ילד. צומת. כסף: מבט מקרוב על הילדים הפלסטינים שנשלחים לקבץ נדבות בצמתים בישראל

בעיני רשויות החוק, הילדים הפלסטינים בצמתים הם לא קורבנות, אלא עבריינים

הילדים מתקלחים בשיבר, המפעילים סופרים שקלים בצל: תיעוד בלעדי של מערכת הניצול מאחורי הילדים בצמתים