28% מהישראלים גרו בשכירות ב-2022, לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לראשונה. העשור הקודם (2022-2013) הוא עשור השכירות הגדול של ישראל, כשמספר הדירות בשוק השכירות גדל בקצב של 3.4% בשנה – כמעט כפול מקצב הגידול השנתי של כלל הדירות בשוק. מאז 2013 נוספו לשוק השכירות 230 אלף דירות, עלייה של 4%. למרות העלייה, מדובר בשיעור נמוך מהממוצע האירופי, שעומד על 30%, ומהממוצע האמריקאי, שמגיע ל-32%.

78% מהדירות בישראל מושכרות על ידי אנשים פרטיים, השאר דיור ציבורי וחברות פרטיות. תל אביב היא מובילת שוק השכירות בישראל: ב-2022 תל אביב הייתה העיר הראשונה בישראל עם מספר שווה של דירות להשכרה ולמגורים. אחריה ממוקם היישוב חריש ש-45% מהדירות בו מושכרות, וגבעתיים, שבה שיעור הדירות המושכרות עומד על 40%.

דירות למגורים (באלפים) ואחוז הדירות בשכירות, 2022-2013 (מקור: הלמ"ס)

במחוז תל אביב 39% מהדירות הן בשכירות, בעוד במחוז צפון, הדירות להשכרה הן פחות מ-20% מהדירות. מצפה רמון הוא היישוב עם הכי הרבה דירות להשכרה, כשיותר משני שלישים מהדירות בו מושכרות, חלק גדול מהן בדיור הציבורי. תל אביב מחזיקה כ-13% מהדירות לשכירות בארץ – יותר מ-100 אלף דירות, אחריה ירושלים עם 9.2% וחיפה עם 5%.

דפוסי הדיור בישראל שונים מאוד בין המגזרים והגילים. במגזר היהודי, כל בית שלישי הוא בית מושכר, ואילו ביישובים הערביים רק 4% מהדירות מושכרות. כ-60% מהישראלים עד גיל 34 שוכרים דירות, בעוד יותר מ-80% מבני 55 עד 75 גרים בדירה בבעלותם.

7.3% מהדירות מוחזקות על ידי חברות הדיור הציבורי, ובעיקר עמידר, ועוד 5% על ידי חברות שמחזיקות בדיור לשכירות ארוכת טווח. הערים המובילות בדיור הציבורי הן באר שבע (10%), אשדוד (5.4%) ואשקלון (5%). במחוז הדרום נמצאות יותר משליש מדירות הדיור הציבורי בישראל, ואילו ביהודה ושומרון הן פחות מ-1%.

ב-2022-2021 קצב התוספת בשוכרים היה גדול מקצב הגידול במספר בעלי הדירות. 2.8% מהדירות שהיו בבעלות ב-2021 הפכו לדירות בשכירות ב-2022, בעוד רק 2% מהדירות שהיו בשכירות הפכו לדירות בבעלות. ב-15% מהדירות בשכירות התחלפו שוכרים. שיעור התחלופה הגבוה ביותר היה בחיפה ובבאר שבע (21% מהדירות) ובתל אביב-יפו (20.1% מהדירות). בני ברק ונתניה נמצאות בתחתית מדרג התחלופה (כ-11% תחלופה בלבד בחוזי השכירות).