קארין קקון חקוקי (33) היא הנדיוומן. בגרסא העברית – שיפוצניקית. בתחום שרובו נשלט על ידי גברים, קקון סוללת דרך לנשים ומעבירה סדנאות שמלמדות אותן לבצע תיקונים בעצמן. "אני מלמדת נשים לעבוד עם כלי עבודה ולתחזק את הבית שלהן בעצמן בלי להיות תלויות באף אחד אחר. במקום לשלם מאות שקלים לבעל מקצוע על הבעיה הכי פשוטה, הן לומדות לתקן בעצמן".

"אני בתחום מאז ומעולם", מספרת קקון, הבכורה מבין שלוש בנות, כיום נשואה ואמא לילד בן שנה וחצי. אבא שלה היה איש צבא בקבע, "הוא היה גבר-גבר כזה, ואפילו את הבסיס ששירת בו הוא בנה בשתי ידיו". כילדה היא לא ראתה בעלי מקצוע בבית, ואביה היה מתקן את הכול. "בגיל ההתגברות התחלתי להתעניין בעולם שלו, כי רציתי למצוא את את המקום שבו אנחנו יודעים לדבר. מצאתי שזה קורה כשאנחנו עובדים ביחד, כשאני עוזרת לו לבנות דברים, לתקן את הרכבים, לבנות את הפרגולה, להחזיק, לעזור לו".

קקון גילתה שהיא אוהבת את עבודת הידיים. אבא שלה לא הבין למה היא רוצה ללמוד את הדברים האלה. הוא היה אומר לה שזה לא לגילה, ושהיא תיפצע ותיפגע. היא הייתה עונה לו באופן קבוע 'אם תלמד אותי איך לעשות נכון ותדריך אותי אז אני לא אפגע, ואלמד'.

קארין קקון חקוקי. "במקום לשלם מאות שקלים לבעל מקצוע על הבעיה הכי פשוטה, הן לומדות לתקן בעצמן" (צילום: מיכל טייטלבאום)

"הבנתי שאני רוצה לעבוד בשטח ולא במשרד"

עם שחרורה מצה"ל היא רצתה ללמוד הנדסת בניין. בהתייעצות עם הוריה היא החליטה ללכת על מקצוע "נשי" יותר וללמוד אדריכלות ועיצוב פנים. בסיום לימודיה היא התקבלה לעבוד במשרד אדריכלים. היא מספרת שהתלבשה יפה, הגיעה למשרד ולאט לאט הבינה שרוב העבודה היא "נקייה", ושאת כל הצד התיאורטי של הלימודים לא באמת מיישמים בבניית שטח. היא רצתה לעשות שינוי.

"אני זוכרת את עצמי יושבת על הרצפה ובוכה על מה אני אעשה עם עצמי, ופתאום אבא שלי כאילו הרגיש אותי, התקשר אליי ושאל מה נשמע. שיתפתי אותו בתחושות שלי ואמרתי לו, אני רוצה לעבוד בשטח. הוא הציע לי להצטרף אליו בינתיים לעבודה".

אביה של, שהשתחרר באותה תקופה משירות הקבע, החל לעבוד כקבלן שיפוצים. אחרי השיחה ההיא, הוא צירף אותה לשורותיו. "למדתי בתקופה הזאת הכל", היא מספרת, "הייתי מנהלת העבודה, מצטרפת לבעלי המקצוע ללמוד את הכול ולהתנסות בהכול. שאר העובדים פרגנו לי ואהבו ללמד אותי".

"נשים פתאום מבינות שהן יכולות להחליף גומיה בשקל-שניים במקום לשלם לאינסטלטור 300 שקל"

המציאות הקשה עבור נשים בתחום השיפוצים הביתיים הביאה את קקון חקוקי להעביר סדנאות לנשים. להבדיל ממנה, שצמחה בבית שלימד אותה את הצדדים הטכניים, מרבית הנשים לא רוכשות את הידע הזה ולא גדלות אליו.

"אני ראיתי את כולן לאורך הדרך שלי. חברות רבות פנו אליי לבקש עזרה בתיקונים קלים, בתליית מדף. הן פחדו לגשת בעצמן, אז פה עזרתי, שם ייעצתי. הבנתי שיש צורך אמיתי בלימוד נשים את המיומנויות האלה.

"כל קריאה היום לבעל מקצוע עולה 250 שקלים, עוד לפני שבכלל מדברים על עלות התיקון עצמו. ביררתי כמה עולה לתלות מדף נסתר, ואמרו לי שזה באיזור ה-350 שקלים. זה מגוחך, כי זו עבודה כל כך פשוטה. בסדנאות אני מלמדת נשים לעשות את זה בעצמן".

נשים לומדות לבנות ולבצע תיקונים בסדנה (צילום: מתוך אלבום פרטי)

היא מספרת הדבר שממנו הנשים שמגיעות לסדנה הכי חוששות הוא שימוש במקדחה, שנתפסת ככלי מפחיד ומורכב לשימוש. השאלה הרווחת שהיא נשאלת היא איך לא לקדוח בחשמל או בנקודת מים, דבר שהיא מלמדת אצלה בקורס.

לאחר הקדיחות מגיעה תורה של האינסטלציה: איך מתקנות נזילות, מפרקות ומרכיבות את הסיפון. "אני מראה להן ש-90 אחוז ממקרי הנזילות זו גומייה שנקרעה או יבשה ועלות החלפה היא שקל-שניים, לעומת שתקראי לאינסטלטור שרק הביקור שלו יעלה לך 250-300 שקלים. זה מפוצץ את המוח להבין שזה כל כך פשוט".

בסדנאות של ארבע מפגשים לומדות המשתתפות גם איך להחליף רשת יתושים וקצת נגרות. "אני מתכננת איך לבנות רהיט בעצמי. אני מראה להן ש-70% מהבית שלי הוא רהיטים שאני בניתי לעצמי או רהיטים שהתאמתי אותם אליי. אני מלמדת איך לקחת תוכניות מהפינטרסט או מהפייסבוק, לקרוא אותן ולהתאים אותן אלי".

קארין קקון חקוקי. "70% מהבית שלי הוא רהיטים שאני בניתי לעצמי או רהיטים שהתאמתי אותם אליי" (צילום: מיכל טייטלבאום)

"זאת עבודה פיזית קשה, אבל אני יודעת לייעל אותה"

לסדנאות שקקון מוכרת ולתכנים שלה יש שוק שצמא לקבלם. מעבר להצלחה הכלכלית, היא אומרת שזו עבודה שדורשת הרבה מאמץ פיזי. "כשאני הולכת לסדנאות. אני לוקחת איתי המון ארגזי כלים, המון ציוד. זאת עבודה פיזית קשה, אבל אני עובדת נכון וחכם ואני יודעת לייעל את זה".

סוגיית סחיבת המשקלים הכבדים שנדרשת בעבודה אתגרה אותה כאישה. בנה הבכור אור, בן שנה ו -11 חודשים, נולד לאחר מספר שנים של ניסיונות להיכנס להריון. עם הכניסה להריון, קקון חקוקי נכנסה לשמירת הריון ולא אפשרה לעצמה סחיבת משקלים כבדים. לאחר הלידה היא חזרה לפעילות, ועדיין, החוויה שלה כאישה בתחום השיפוצים אחרת משל גבר.

"אני רוצה שלנשים בסדנה יהיה ביטחון לשאול כל דבר. אפילו 'מה זה מברג?'"

הסדנאות של קקון חקוקי מוזמנות דרך מגוון גורמים כמו ועדי עובדים, רשויות מקומיות וחברות הייטק, ויש בהן פן חוויתי וגם פן פרקטי. קורה שמבקשים ממנה לפתוח את הסדנה גם לגברים, והיא לרוב מעדיפה שלא. "אני יותר נהנית ללמד נשים. אני נהנית מהצחוקים איתן, מהחוויה איתן, מעדיפה לדבר בשפה נשית. וגם ההרמוניה הנשית במרחב לנשים בלבד יותר טובה מאשר כשיש גברים בקבוצה".

אם מזמיני הסדנה מתעקשים בכל זאת לשלב גברים, היא מבקשת שיובהר למשתתפים שאישה מעבירה את הסדנה. "תמיד כשיש גברים בסדנה, הם חייבים לתת 'הערות בונות'. מבחינתי המקום פתוח לכל שאלה, ברמה של 'מה זה מברג'. ואם אתה תגלגל עיניים על מה זה מברג, אז אתה לא רצוי כאן. זה העניין. אני רוצה שאישה שמגיעה אליי לסדנה, יהיה לה את הביטחון לשאול כל שאלה שלא תהיה. הכל מותר".

הסדנה של קקון. "זאת עבודה פיזית קשה, אבל אני יודעת לייעל אותה" (צילום: מיכל טייטלבאום)

"נשים מקבלות עוצמה מזה שהן יכולות לא להיות תלויות בגבר"

בעיני קקון חקוקי, הדבר הכי יפה בסדנאות שלה הוא המגוון האנושי שמגיע אליהן. "יש לי סדנאות עם בנות 20 שעברו לדירה וצריכות לתחזק אותה, ועם סבתות בנות 80. בכל גיל אפשר ללמוד את זה". בתוך מגוון הגילאים, גם מצבי החיים השונים מביאות נשים לעבור את הסדנאות.

"יש נשים שעברו גירושים ונשים שהתאלמנו מגברים שהיו עושים הכל בבית, ופתאום הן מוצאות את עצמן לבד, בעיקר נשים מבוגרות שמפחדות שיעבדו עליהן או יעשקו אותן. יש גם נשים שמפחדות להכניס גבר הביתה, שחלקן עברו התעללות או שיצאו ממעגל הזנות. מגיעות נשים שנשואות לגברים שלא יודעים לתחזק את הבית בעצמם, או נשואות לגברים שכן יודעים אבל לא עושים, והן רוצות לעשות כדי לא להצטרך לחכות חודש כל פעם שהן רוצות לתקן משהו".

נשים לומדות לבנות ולבצע תיקונים בסדנה. "יש לי סדנאות עם בנות 20 שעברו לדירה וצריכות לתחזק אותה, ועם סבתות בנות 80 (צילום: מתוך אלבום פרטי)

מבחינתה, העצמאות שאישה מקבלת בסדנה היא לב העניין. "העברתי סדנאות למקלטים לנשים נפגעות אלימות. את רואה אישה שאומרת שהיא הייתה כלום ושום דבר, שהנמיכו אותה והורידו אותה, ושאם היא תעזוב מי ישים עליה בכלל. ופתאום, כשהיא מגיעה לסדנה ומחזיקה מברגה או פטישון, זה ממש עם דמעות בעיניים. היא אומרת לעצמה: 'אני כן יכולה ואני כן מסוגלת'".

הקשר הנשי התומך ממשיך מעבר לסדנאות. "יש לי קבוצת ווטסאפ שנשארת פתוחה אחרי כל סדנה לדיונים, לשאלות, להתייעצויות ולפרגון אחת לשנייה. הן מעלות תמונות של דברים שהם עושות. אני אף פעם לא עוזבת אותן". יש לה גם קבוצת פייסבוק 'תשאלי הנדיוומן" שמיועדת רק לנשים, ובה אפשר לשאול כל שאלה בלי לחשוש. "עדיין זה מדהים לראות שיש נשים שבוחרות להיות בקבוצה באנונימיות, אבל אלו נשים שלא עברו אצלי בסדנאות, אלא רק הצטרפו לקבוצה".

"יש אולי חמש הנדי-וומניות בארץ. מעצבות פנים ואדריכליות יש עשרות אלפים"

ההתפתחות הבאה של קקון חקוקי קשורה לעולם הדיגיטלי. "היום אני יוצרת תוכן בתחום השיפוצים. תיקונים ביתיים, ועשה זאת בעצמך. אני מעלה המון סרטוני תוכן חינמיים לרשת, כדי שבאמת כל אחת תוכל לעשות את זה בעצמה".

הסרטונים שלה, שחשופים גם לקהל הגברי, מקבלים הרבה ביקורות כמו 'זה לא חדש, ראיתי הרבה כאלה', אבל היא לא נותנת לזה להוריד אותה. "זה לא משנה, כי אני יודעת שמישהי עומדת שם, מסתכלת ואומרת 'וואו, לא היה לי מושג'. אז אני פה כדי להנגיש להן את העולם הזה".

נשים לומדות לבנות ולבצע תיקונים בסדנה (צילום: מתוך אלבום פרטי)

קקון חקוקי מתכננת להתחיל לבנות את ביתה במושב בעוד כשנה וחצי, ובכוונתה להפוך את זה לתוכנית יוטיוב 'עשה זאת בעצמך'. "מגיעות אליי נשים שהתגרשו ורוצות לבנות בית. הן אומרות לי 'אני מוקפת בכל כך הרבה קבלני מקצוע גברים, ואני חייבת להבין את השפה'", היא מספרת, "הן רוצות להבין אם הקבלן משתמש בחומרים איכותיים, שלא יוכלו לרמות אותן והן ישלמו ביוקר. אז אני רוצה להנגיש להן את המקום הזה, שיוכלו להיות מעורבות בבנייה לגמרי, או אפילו לבנות בעצמן".

לפי קקון חקוקי, אפשר לספור על כף יד אחת שהן ממש שיפוצניקיות – הנדיות. "יש יותר נשים בתחום 'עשה זאת בעצמך – DIY' והיא מצרה על כך.

"אני חושבת שלכולם יש מקום לעשות כל כך הרבה בעולם. אנחנו אולי גג חמש הנדיות, לעומת מעצבות פנים ואדריכליות שיש עשרות אלפים. יש מקום באמת לכולן, ולכמה שיותר, והלוואי שיהיו מספיק נשים שיעבירו את זה החוצה ויהיה להן את הביטחון".