הצעת חוק שאושרה אמש (רביעי) בוועדת החוקה, תבטל את מנגנון ריבית הפיגורים במתכונתה הנוכחית ותפצל אותה לשניים – חובת תשלומי ריבית על גודל החוב המקורי (הקרן) ותשלומי דמי פיגורים שאינם צמודים לגודל החוב או הריבית.
מטרת ההפרדה, שאמורה להביא להפחתה של עד 80% בריבית על החוב, היא לייצר נתק בין הריבית שבעל החוב משלם לנושה שלו כתשלום עבור לקיחת החוב, לבין הקנס שהוא מחויב אליו בגין איחור מועד התשלום. עד כה, מנגנון ריבית הפיגורים חישב את הריבית וימי הפיגורים בתשלום במשולב, ובכך יצר מנגנון של ריבית שהתפיח את החוב לסכומים גבהים בהרבה מהחוב המקורי, דבר שהקשה על בעלי החוב לשלם את החוב ועל הנושים לגבות אותו. השינוי במנגנון, אותו קידם יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, ידרשו מבעלי החוב לשלם רק את הריבית על החוב אותו הם חייבים, ובנוסף לכך, כל שלושה חודשים שהחוב לא יוחזר במלואו, יצטרפו לגודל החוב סכום קבוע של דמי פיגורים, שאינו צמוד לריבית על החוב עצמו.
הצעת החוק הנוכחית, שתעלה להצבעה במליאת הכנסת במושב הבא שלה, גובשה במשרד המשפטים כבר בשנת 2017, לאחר הבנה שמנגנון הפיגורים הישם, לא רק שאינו הוגן עבור בעלי החוב, אלא שאינו מצליח לייצר מנגנון גבייה איכותי. את הצעת החוק גיבשו בסוף 2021 שר המשפטים דאז גדעון סער ביחד עם שר האוצר בזמנו, אביגדור ליברמן.
כאמור, מדובר במנגנון חובות שפועלים תחת פסיקת ריבית והצמדה, שכולל תחתיו את רוב החובות הפרטיים בישראל שאינם דורשים בהסכם, כגון חובות לעיריות, קנסות, חובות בין אישיים וכו', הצעת החוק שאושרה מבקשת להפחית את ריביות גם מול הבנקים, המוגדרים כחובות בהסכם, ב-25% או לכל הפחות בשיעור דמי הפיגורים.
שינויים נוספים שיערכו במסגרת החוק הם תיקונים בחוק ההוצאה לפועל כך שייאסר על הוספת דמי פיגורים לחייבים שמשלמים בצו תשלומים, ולאפשר יותר מקום לשיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל, כך שימצאו לנכון להפחית את דמי הפיגורים לצורך קידום הגבייה בתיקים וסגירת חובות.
