עונת גדיד (קטיף) התמרים בישראל בימים נפתחת אלה. מגדלי התמרים בערבה ובאזור ים המלח התחילו אתמול את הגדיד שצפוי להימשך עד תחילת חודש נובמבר. זני התמרים הראשונים שנגדדים הם ה"ברהי" – זן התמר שצבעו צהוב כהה ו"מג'הול" שגדלים בצפון ים המלח, בכיכר סדום ובדרום הערבה. בימים הקרובים ובמהלך השבוע הבא ייכנסו לגדיד בהדרגה גם יישובי הבקעה והעמקים הצפוניים.  

השנה צפויים לגדוד כ-50,000 טון תמרים ברחבי הארץ. מדובר בעלייה קטנה לעומת היבול שנגדד בשנה שעברה. בישראל פועלים כיום כ-600 מגדלי תמר, שפרוסים על פני כ-55,000-60,000 דונם לאורך השבר הסורי-אפריקני: בערבה, באזור ים המלח, בבקעת הירדן, בעמק המעיינות, בעמק הירדן ובגולן. עשרות אלפי משפחות נוספות מתפרנסות מהענף במעגל השני, מעבודה בעונת הגדיד, הובלה, מיון ואריזה וטיפול שוטף במטעים. 

גדיד התמרים השנה מגיע אחרי שנתיים קשות מאוד בענף. התמר הישראלי נחשב במשך שנים לאחד מכוכבי הייצוא החקלאי הישראלי, עד כדי כך שישראל הפכה ליצואנית התמר המג'הול הגדולה בעולם. טעמו ואיכותו של הפרי הישראלי השתלב עם טרנד הבריאות העולמי ומגמת התזונה הטבעונית, שהעלו את הפופולאריות של הפרי. בשנתיים האחרונות ענף התמר הישראלי ומגדליו נקלעו למשבר שנגרם משילוב של קשיים דיפלומטיים ביחסים עם מדינות העולם הערבי ומשבר הקורונה. 

אמנון גרינברג, יו"ר שולחן התמרים במועצת הצמחים, תושב הערבה: "לאחר שנים רבות של שגשוג, השנתיים האחרונות הביאו את מגדלי התמרים להפסד כספי עצום". לדברי גרינברג מדובר במשבר מורכב: "הענף נתקל בתחרות גוברת בשווקים הקיימים ואי-פיתוחם של שווקי ייצוא חדשים, בשילוב עם מחסור בידיים עובדות ומלחמה יומיומית נגד מזיקים ומחלות. במישור הבינלאומי חווינו עלייה בחרמות של גופים בעולם על התוצרת הישראלית והחלטת ממשלת טורקיה על העלאת המכס על ייבוא תמרים מישראל, לצד ביטול המכס והקלה על ייבוא תמרים מהרשות הפלסטינית. השפעותיה של החלטה זו התעצמו מאוד בשנת 2020 והיא פוגעת כיום משמעותית בייצוא התמר מבקעת הירדן".

אמנון גרינברג, יו״ר שולחן מגדלי התמר במועצת הצמחים (צילום: אבישי גרינברג)

לאלה נוספה כמובן מגיפת הקורונה שעצרה שווקים גדולים בישראל ובעולם. כל אלה פגעו קשות בענף התמר שמפרנס אלפי משפחות בישראל, בעיקר בבקעת הירדן ובערבה. 

עם זאת, לקראת העונה שבפתח, גרינברג משדר אופטימיות. "מגדלי התמרים ומועצת הצמחים, בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות וגורמים נוספים, השקיעו מאמצים רבים להתגבר על המשבר. פעלנו לפתיחת שווקי ייצוא חדשים, בעיקר ביבשת אסיה. למשל השוק בסין, שנפתח לייצוא השנה לראשונה. נעשו גם פעולות שיווקיות רבות ש'הזכירו' לעולם את איכות הפרי הישראלי, שהיא גבוהה לעומת מרבית המתחרים. אנו מקווים שהעונה הקרובה תחזיר את הענף למגמת צמיחה". 

לפי הערכת מועצת הצמחים, ערך ייצור התמרים בישראל עומד כיום על כמיליארד שקלים, מתוכם כ-750 מיליון שקלים מייצוא והיתרה בשוק המקומי.