מחקר משותף של אוניברסיטת בן גוריון והמוסד לבטיחות ולגיהות בקרב מצא ש-38.6% מהנערים העובדים מהחברה הבדואית בנגב דיווחו שהם או חבריהם נפצעו בעבודה. 58.6% מבני הנוער דיווחו שהיו מעורבים באירועי כמעט ונפגע ו-57% מהם דיווחו שלא קיבלו הדרכות בטיחות במקום העבודה.המחקר נערך בקרב 316 בני נוער מהחברה הבדואית בנגב, בגילי 18-13, כש-58% מהנערים השיבו שעבדו במהלך השנה שעברה. מבין הנערים העובדים, 63% היו בנים ו-37% היו בנות. לא נמצא קשר מובהק בין מגדר לבן התרחשות של פציעות, אבל בקרב בני הגילאים 17-18 אחוז הפציעות עמד על 46.3% לעומת 22.9% מבני ה-15-16 ו-22.9% מבני ה-13-14. גורם הפציעה השכיח ביותר שדווח היה חתכים (38%), לאחריו מכות (27%), כאבי שלד (22%) וסוגים נוספים של פגיעות כגון צריבה, התחשמלות ושבר (5%, 4%, 2%, בהתאמה).
המחקר מצא כי בנים היו בסבירות גבוהה יותר להיות מעורבים באירועי כמעט ונפגע מאשר בנות (64.3% לעומת 48.6%). כמחצית מבני הגיל 17-18 ציינו שחוו פעמיים ויותר אירועי כמעט ונפגע, לעומת 40.6% בממוצע הכללי. 43% מבני נוער דיווחו על כך שקיבלו הדרכות במקום העבודה בנושא אירוע כמעט ונפגע, עמדותיהם של בני נוער לגבי חשיבות הדיווח על אירועי כמעט ונפגע נבחנו בהצלבה עם ההדרכות שקיבלו אודות אירועי כמעט ונפגע, מפגעים וגורמי סיכון וההבדל ביניהם ונמצא כי לא קיים קשר בין הדרכה בנושא זה לבין עמדותיהם של בני הנוער באשר לחשיבות הדיווח על אירועים שכאלו.
כאשר נשאלו המשיבים למי היית מדווח על סכנה שהבחנת בה במקום העבודה (שאלה בה יכלו לסמן מספר תשובות), 59% ציינו את המנהל או האחראי בעבודה אליו היו בוחרים לדווח, 37% ציינו שהיו מדווחים להורים, 32% היו בוחרים לשתף זאת עם שותף או חבר ורק 5% היו בוחרים לדווח באמצעות מילוי טופס בכתב. 15% השיבו שהיו מתעלמים מהסכנה ולא מתייחסים אליה כלל.
בקרב בנות שציינו שהן יודעות מה הם אירועי כמעט ונפגע, 9% ציינו שלא היו מדווחות על אירועי כמעט ונפגע, לעומת זאת בקרב בנים שציינו שהם יודעים מה הם אירועי כמעט ונפגע 19% ציינו כי לא היו מדווחים עליהם. בבדיקה גילאית נמצא שבקרב בני 13-14 המודעים למשמעות אירועי כמעט ונפגע 9% לא היו מדווחים, בקרב בני 15-16 המודעים לכך 21% לא היו מדווחים ובגילאי 17-18 ישנם 12% שלא היו מדווחים. נתונים אלו לדברי החוקרים מחזקים את הממצא שמגדר משפיע על עמדותיהם של בני הנוער לחשיבות הדיווח על אירועי כמעט ונפגע. העובדה שרק 79% מבני הנוער בגיל 15-16 היודעים מהם אירוע כמעט ונפגע וכן מדווחים עליהם, יכולה להבליט את ההקטנה של נושא זה דווקא בקבוצת גיל זו, גיל מעבר מילדות להתבגרות.
הנערים נשאלו גם לגבי הדרכים היעילות ביותר לדעתם להגביר מודעות בקרב בני נוער על חשיבות הדיווח על אירועי כמעט ונפגע. 39% השיבו כי הם חושבים שמקום העבודה, הבית ובית הספר הם המקומות המרכזיים להגברת המודעות והתדרוך בנושא זה, 24% חושבים שההתייחסות לנושא זה בגיל רך היא הדרך היעילה ביותר להגברת המודעות, 16% חושבים ששיטת הדיווח, יעילותה ושדרוגה עשויה לשפר את רמת האמון בחשיבות הדיווח על אירועי כמעט ונפגע. 9% ציינו אירועים חברתיים, הרצאות וסמינרים משפעים לטובה בנושא העלאת המודעות.
במוסד לבטיחות ולגיהות הדגישו כי חל איסור להעסיק בני נוער באתרי ובעבודות בנייה, וכן בעבודה בגובה, בעבודה עם סוגים שונים של חומרים מסוכנים, בעבודה בבתי מטבחיים ובעבודות נוספות, ואף כי חלה הגבלה על העסקתם בסחיבה של חפצים כבדים: לגבי נער – במשך שעתיים ביום לכל היותר, אם כל מטען אינו עולה על 12.5 ק"ג; לגבי נערה – במשך שעתיים ביום לכל היותר, אם כל מטען אינו עולה על 8 ק"ג. בשנת 2023 גויס לצוות המוסד לבטיחות ולגיהות מדריך בטיחות מהמגזר הבדואי שהצטרף ל 4 מדריכי בטיחות מהמגזר הערבי במטרה להרחיב את פעילות המוסד בקרב החברה הבדואית.
מנכ"ל המוס"ל, ד"ר מיקי וינקלר: "הענף הכלכלי המרכזי בחברה הערבית הוא ענף הבנייה, קרוב ל-50% מעובדי הענף הם מהחברה הערבית. חלק מהעובדים בחברה הערבית מתחילים את עבודתם במקומות העבודה כבר בגילאי התיכונים וחשוב לנו לשמור על חייהם, בטיחותם ובריאותם התעסוקתית ולהסביר להם על הזכויות שלהם ועל הוראות העבודה ודרישות הבטיחות עליהם. לכן אנחנו מדגישים שחל איסור להעסיק קטינים באתרי הבנייה. בשאר העבודות בחופשות הלימודים ובמהלך הלימודים, חשוב שבני הנוער יקפידו וישמרו על הנחיות הבטיחות. אני קורא לכל מי שמעסיק בני נוער במקום העבודה במהלך תקופת הלימודים ובחופשים, להזמין ולהיעזר בידע ובניסיון של מדריכי המוס"ל המבצעים את פעילותם במקומות העבודה ללא עלות בשביל לקדם ולהטמיע בקרב הצעירים תרבות של בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית. זו המשימה והחובה של כולנו".
