מוסדות החינוך היסודיים לבנים של חסידות בעלז עוברים לרשת 'בני יוסף' (המעיין התורני). משמעות המעבר היא 100% לימודי ליבה במוסדות החינוך והעלאת התקצוב ל-100%.

תקצובם של מוסדות החינוך החרדיים נקבע לפי כמות לימודי הליבה הנלמדים במוסד. בהתאם, עד היום תקצובם של מוסדות החינוך של חסידות בעלז נע בין 75%-55%. עם המעבר לרשת 'בני יוסף' תקצובם יעלה ל-100% בהתאם לכמות לימודי הליבה שהם ידרשו ללמד.

שיפור תקציבי נוסף הוא תקצוב של הרשויות המקומיות את צרכי המטה של החינוך כמו הסעות, שיפוץ בתי הספר ועוד. זאת בהתאם ל'חוק נהרי' שמורה על רשויות המקומיות לתקצב רשתות חרדיות המתוקצבות ב-100% ממשרד החינוך.

לצד העלייה התקציבית, המעבר לרשת 'בני יוסף' נושא עימו מחיר נוסף של צמצום האוטונומיה וקבלת הפיקוח של 'בני יוסף' על מוסדות החינוך של החסידות. מדובר במהלך מורכב, מכיוון שהחסידות משויכת פוליטית ורעיונית למפלגת יהדות התורה, ואילו רשת 'בני יוסף' משויכת פוליטית ורעיונית למפלגת ש"ס.

טרם הובהר אם כחלק מהמעבר לרשת בני יוסף, יצטרפו המורים של מוסדות החינוך בהסכם השכר של הסתדרות המורים 'אופק חדש'. זאת כיוון שלצד העלאת שכרם, 'אופק חדש' דורש שינוי במבנה יום הלימודים ולא ברור עדיין אם החסידות תרצה לשנות את יום הלימודים.

זה אינו הניסיון הראשון להכניס לימודי ליבה למוסדות החינוך של הבנים בחסידות בעלז. בשנה שעברה, בממשלה הקודמת, ניסה ח"כ משה טור-פז (יש עתיד) ושרת החינוך דאז יפעת שאשא ביטון לתקצב את בתי הספר לבנים ללימודי ליבה בהתאם לביצועיהם. המהלך לא צלח בעקבות לחץ של גורמים פוליטיים בתוך יהדות התורה.

חסידות בעלז אינה החסידות הראשונה שעוברת לרשת 'בני יוסף', ולפי חוקר החינוך החרדי ד"ר נרי הורוביץ, 40% מבתי הספר ברשת שייכים לחסידיות שונות. יחד עם זאת, חסידות בעלז היא החסידות השנייה בגודלה בארץ ועל כן המשמעות היא גדולה יותר. זה אינו המהלך השנוי במחלוקת הראשון אותו מוביל האדמו"ר של חסידות בעלז הרב יששכר דב רוקח. קדמו לכך הכלה של יציאה בשאלה או עיסוק במוגנות מפני פגיעות מיניות בשיח פתוח עם ילדים.

הבנות בחסידות הבעלז ימשיכו ללמוד בחינוך העצמאי, ונכון לעכשיו המעבר תקף לבנים בגילאי יסודי. ייתכן כי בהמשך לימודי הליבה יוכנסו גם לחינוך העל יסודי של הבנים.