הדיון בעתירות נגד אי כינוס הוועדה למינוי שופטים, שתוכנן בשלישי הקרוב, יידחה למועד שטרם נקבע, בין ה-12 ל-23 באוקטובר – כך קבע הרכב השופטים בבג"ץ שדן בעתירה. ההחלטה התקבלה בעקבות דרישתו של שר המשפטים יריב לוין להגיש תגובה חדשה לצו על תנאי שניתן בחמישי, שמורה לו להסביר מדוע לא יכנס את הוועדה.

הדחייה מאפשרת ללוין זמן נוסף בו לא יוכל לכנס את הוועדה, אך יש לה גם משמעות נוספת: ייתכן שהדיון ייקבע לאחר פרישתן של אחת השופטות בהרכב, ענת ברון, וכן של נשיאת העליון, אסתר חיות (שאינה חלק מהרכב השופטים בעתירה זו). השתיים צפויות לפרוש מתפקידן במהלך אוקטובר.

השופטים ענת ברון, דוד מינץ ויעל וילנר דחו את טענתו של לוין שהצו ניתן בחוסר סמכות ובניגוד לתקנות בג"ץ. לדבריהם, "כל עוד לא התקיים דיון בעתירה, סדרי הדיון בבג"ץ מותירים שיקול דעת בידי בית המשפט אימתי להורות על הוצאת הצו, כאמור בתקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984. אשר על כן, הצו על תנאי ניתן בסמכות והבקשה לבטלו נדחית."

עם זאת השופטים קיבלו את דרישת שר המשפטים לאפשר לו להגיב מחדש לצו על תנאי שמורה לו לנמק מדוע הוועדה לא תכונס, ולא להסתפק בתגובתו המקדמית לעתירה. לדברי השופטים, "לנוכח התגובה המקדמית שהוגשה על ידי המשיבים 1 ו-2 המשתרעת על פני 28 עמודים בתוספת נספחים לה, סברנו כי בשלב זה ניתן להסתפק בכך. משמבקשים המשיבים 1 ו-2 לאפשר להם להגיש תצהיר תשובה, הרשות נתונה בידם, והתצהיר יוגש עד ליום 9 באוקטובר 2023". עקב כך קבעו השופטים שהדיון שנקבע לשלישי הבא יבוטל ובמקומו ייקבע דיון לא יאוחר מ-23 באוקטובר. ככל הנראה הדיון ייקבע רק לאחר 12 באוקטובר, שלושה ימים לאחר הגשת התגובה, אם כי לשופטים נתונה גם הסמכות לקצר את המועד הזה.

בחמישי הוציאו השופטים צו על תנאי לשר המשפטים יריב לוין בעתירות שהגישו התנועה לאיכות השלטון, מפלגת יש עתיד ושורת אנשי עסקים המורה עליו לנמק מדוע הוא מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. עוד נקבע שהתגובה המקדמית של לוין לעתירה תשמש כעיקר הטיעון שלו, ושהוא לא יוכל להגיש מחדש את התשובה. בתגובה, טען לוין שהצו הוצא בחוסר סמכות מכיוון שהוא סותר את תקנות בג"ץ, והגיש לבית המשפט בקשה לביטולו.

הצו לא מחייב את לוין לכנס את הוועדה במועד כלשהו, אך משמעותו בפועל היא שככל הנראה יתקיים דיון אחד בלבד בעתירות נגד אי-כינוסה. זאת לעומת תרחיש בו בג"ץ היה מקיים דיון מקדמי על עצם מתן הצו, ולאחר מכן דיון בעתירה לגופה.

בתגובה הגיש שר המשפטים לוין פנייה בהולה לבג"ץ, בה ביקש לבטל את ההחלטה. ב3קיאגמכתב שהועבר מטעם בא כוחו של לוין, עורך הדין אוהד שלם, נכתב: "בכל הכבוד הראוי, בית המשפט איננו מוסמך לקבוע עבור המשיבים, ובוודאי כאשר מדובר בשר המשפטים וממשלת ישראל, מה ייכתב בתצהיר התשובה, והדבר נתון – גם הוא – לשיקול דעתם הבלעדי של המשיבים. קביעת בית המשפט מה כולל תצהיר המשיבים, שוללת מהמשיבים את הזכות הבסיסית להשמיע את קולם באופן שמונע את האפשרות לעשיית צדק".

ברביעי העביר לוין את תשובתו לבג"ץ בנוגע לעתירות נגד אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, וטען כי "השר הוא בעל הסמכות הבלעדית לכינוס הוועדה, פועל בהתאם לחובתו ותוך שיקול דעת קיבל החלטה שלעת הזאת אין מקום לכנסה". עוד הוסיף לוין כי "התערבות בהחלטות השר והחלפת שיקול דעתו בשיקול דעת בית המשפט – יפגע באופן חמור בעיקרון הפרדת הרשויות".