צוות חירום יישובי (צח"י) ביר הדאג' בנגב הצפוני כולל 12 חברים בעלי הכשרה רפואית, שלושה חובשים בכירים ותשעה מגישי עזרה ראשונה. אחמד אבו חבאק ראש צוות חירום ישובי בביר הדאג' מספר כי מתחילת הלחימה הם עובדים עם תחנת המשטרה בשגב שלום. אך הקשר עם מד"א ועם שוטרים שאינם משגב שלום הוא לקוי מכיוון שלא קיבלו תגי זיהוי רגילים של צח"י.

אחמד וחבריו לצוות יוצאים למשימות חילוץ ולקריאות הצלה מתושבים ומכרים שכן מד"א אינו מעביר אליהם מידע, ולעתים אף אינו שולח אמבולנס לפנות את המחולצים כי אין דרכים נגישות. "היה בחור ממשפחת אלקרעאן ששמר על המסיבה, הבהילו אותו לביר הדאג', חטף ירייה בראש, הגיע בטרמפים עד ביר הדאג'. התחיל לברוח ברגל. עלה על רכב עד צאלים ומשם לקחו אותו חבר'ה מביר הדאג' עד אלינו. ניסינו לפנות אותו באמבולנס ולא היה מענה אז לקחנו אותו ברכב פרטי לסורוקה. מצבו בינוני".

אחמד אבו חבאק ראש צוות החירום היישובי בביר הדאג' (צילום: צח"י ביר הדאג')

"קיבלתי דיווח מפיקוד העורף בשעה שש וחצי בבוקר להיות זמינים כי יש חדירה. דיברתי עם אנשים בביר הדאג' לבדוק אם יש שם אנשים" מספר אבו חבאק. "היו אבא ובן שסיפרו על מחבלים בדרך אליהם. לקחו מהם את הטלפונים ואת הרכב, כסף וציוד. זה היה בסביבות תשע-עשר בבוקר. האבא דיבר איתי אחר כך מטלפון אחר ועדכן איפה הם. אמרתי לו אל תזוז, תישאר במקום שלך עד שאדבר עם פיקוד העורף. אמרו לי שיחכה במקום עד שנגיע אליו. כל הלילה הוא היה שם עם הבן שלו לבד, ובבוקר דיברנו עם הצבא, נכנסנו בליווי הצבא לשם והוצאנו אותו ואת הבן משם במצב טוב".

"היינו כל הזמן בשטח וגם סגרנו צירים על אחריות שלנו ושל המשטרה. עזרנו במה שאנחנו יכולים לעשות בידיים שלנו", מספר סאלם אבו עסא, סגן מפקד הצוות, "פתחנו את הדרך גם לאנשים האלה ויש לנו צומת רתמים. אנחנו אבטחנו את הכוחות בדרך, כל מי שהגיע אנחנו עשינו בדיקה. המתנדבים שלנו הם חובשים באיחוד הצלה ובמד"א, אנחנו מקבלים טלפונים מאנשים פצועים בשטח ומפנים אותם ברכבים פרטיים. פינינו נפגע חרדה מביר הדאג' ופצוע ברגל, בכתף וגם בראש. הסענו אותו לסורוקה".

"פרסמנו הודעה לכל האזור שאנחנו מוכנים בכל רגע, ליישובים ולקיבוצים וחוות הבודדים שאנחנו מוכנים לכל תרחיש להגשת עזרה. מד"א פתח תחנה בפארק גולדה עזרנו בתחנת איסוף נפגעים בפארק גולדה".

אבו חבאק נספר כי בביר הדאג' אין מיגון לבתים. האנשים מגיעים לקופת החולים או לבית-הספר על מנת לחפש מקלט מהטילים. "חלק הלכו לכיוון מצפה רמון וחלק נשארו ואומרים מה שיהיה יהיה". על אף חוסר המיגון אצלם, תושבי ביר הדאג' פתחו את בתיהם לאנשים ישובים צמודי גדר.